לא מתאמנים, לא מדווחים. כשלי המילואים

יותר משמונה שנים עברו ממלחמת לבנון השנייה ומהדו"ח החמור על מוכנות מערך המילואים, אך עדיין גם היום נמצאים ליקויים. בין היתר מצא מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, ליקויים באימוני יחידות המילואים וחיילי המילואים של כוחות היבשה, במוכנות הימ"חים והכשירות האחזקתית ביחידות המילואים, ובהגדרת הכשירות של מערך המילואים של כוחות היבשה, מדידתה והדיווח עליה לדרג המדיני. גורם בכיר בצה"ל אמר: "התוצאה: האחזקה ביבשה מידרדרת והמוכנות למלחמה הולכת ונפגעת".

בדו"ח המבקר על מערכת הביטחון כתב המבקר כי ביולי 2012 אמר הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, כי למערך המילואים חשיבות מיוחדת "הן בשל מרכזיותו של המערך כמשלים היכולות האופרטיביות ומאפשר אימון סדר הכוחות הסדיר בשגרה, והן כנדבך משמעותי ביכולת ההכרעה של צה"ל בחירום".

חיילי מילואים במבצע "עמוד ענן"(צילום: רועי עידן)

ומה קורה בפועל? המבקר מצא אי-עמידה במחזוריות האימון. בשנת 2010 החלה זרוע היבשה ביישום מחזוריות אימון תלת-שנתית חדשה כדי להגדיל את היקף האימונים של מערך המילואים ביחידות השדה. בביקורת עלה כי מודל אימונים זה לשנים 2012-2010 נפגע, בעיקר ככל שהדבר נוגע לביצוע תרגילי חטיבות.

כמו כן לא בוצעו מקצת מתרגילי הגדודים שתוכננו, ואחרים קוצצו או משאביהם רודדו. בנוסף התברר כי בשנת 2013 נפגעה תוכנית האימונים עוד יותר בכל הרמות, ולפי התייחסות צה"ל לממצאי הביקורת אימוני מערך המילואים ביבשה נעצרו ביוני השנה.

עוד מצא המבקר כי כל מפקדי האוגדות שסיימו את תפקידם בין 2011 ל-2013 ו-70% מבין מפקדי חטיבות מילואים ואגדים ארטילריים במילואים שסיימו את תפקידם באותן שנים, מילאו את התפקיד לפרק זמן של פחות משלוש שנים. המבקר העיר כי נוצר מצב שבו מפקדי אוגדה ומפקדי חטיבה רבים אינם מפקדים על יחידתם לאורך מחזור אימונים שלם והם עלולים אף להיקלע למצב שבו לא תרגלו בפועל פיקוד על תרגיל אוגדה או חטיבה, אף שהם נדרשים לפקד על יחידתם במלחמה.

המבקר גם מצא שלא הייתה שמירה על רצף אימונים בהתאם למודל האימונים בגדודים. הוא הסביר כי מצבת כוח האדם של הלוחמים בגדודי המילואים משתנה מגדוד לגדוד ויכולה להגיע גם לעשרות רבות של אחוזים מעל התקן של הגדוד. בביקורת עלה כי לאימונים מקצה זרוע היבשה תקציב המאפשר לזמן ולאמן לכל היותר רק כ-80% מתוך המצבה הכוללת של לוחמי הגדודים.

חשש: ביום פקודה יגיעו חיילים שלא אומנו

השופט בדימוס שפירא העיר כי במצב זה לא ניתן להבטיח שחלק משמעותי מחיילי המילואים בגדוד שומר על רצף אימונים בהתאם למודל האימונים וכי חיילי הגדוד מתאמנים במסגרת הדרושה להם, לפי השיבוץ הקרבי שלהם, דבר הפוגע בהעמקת הכשירות המבצעית של היחידה שלה מיועד האימון. לדברי המבקר, במצב זה אין ודאות כי חיילי המילואים ביחידה שיגיעו ביום פקודה, בשעת חירום, הם אלה שעברו את האימונים הנדרשים.

המבקר שפירא עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

כשלים נמצאו גם בנושא משך האימונים, תוכנם ואיכותם. המבקר העיר כי במצב הנוכחי הם אינם מאפשרים לתרגל את כל הכשירות הנדרשת. בביקורת עלה כי נמצאו פערים רבים בכשירות ובמוכנות יחידות במערך המילואים של כוחות היבשה, באופן שעלול לפגוע ביכולתן למלא את משימותיהן.

בנוגע למוכנות הימ"חים מצא המבקר פערים משמעותיים במערך האחזקה באוגדות המילואים. בין היתר נמצא כי יש איוש נמוך של כוח אדם סדיר, פערי מקצועיות לצד פערים בכשירות כלי רכב וצמיגים שפג תוקפם בכל פיקוד מרחבי, ופיגור בטיפולים תקופתיים ברכב קרב משוריין. בתחקיר שהתקיים בצה"ל בפברואר 2013 עולה כי קיים חוסר יכולת לקיים ברגיעה את שגרת אחזקת ציוד המלחמה, וכי קיים "סיכון" ליכולת לתמוך במעבר מזמן רגיעה לשעת חירום.

המבקר מצא גם קצר בתקשורת עם הדרגים הגבוהים ביותר בצה"ל. בביקורת נמצא כי אין שפה משותפת ואחידה בהצגת נתוני הכשירות והמוכנות לכל גופי צה"ל והערכת מצב הכשירות אינה מוצגת לסגן הרמטכ"ל, למטה הכללי ולרמטכ"ל. במצב עניינים זה, העיר המבקר, ספק אם מודל הכשירות והמוכנות לצה"ל ממלא את ייעודו ככלי ל"הצגת תמונת מצב כשירות ומוכנות צה"ל למלחמה", ואם הוא יעיל ככלי בקרה, וככזה המשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בהכנת תוכניות של צה"ל.

מילואימניקים בגבול ישראל ירדן, ארכיון(צילום: מוטי קמחי)

עוד נמצא בביקורת כי אין בפקודות צה"ל התייחסות לרמת הכשירות והמוכנות הנדרשת מיחידות מערך המילואים של כוחות היבשה לצורך היערכות לשעת חירום. פעולות משמעותיות הנדרשות בחוק שירות המילואים כדי לאפשר פיקוח של הדרג המדיני ושל הכנסת על רמת הכשירות אינן מתקיימות, ובכך - לדברי המבקר - נפגעת יכולתם של הדרג המדיני ושל הכנסת לממש את אחריותם.

המבקר ממליץ לרמטכ"ל לקבוע "תקציב מינימום" לשמירת הכשירות של מערך המילואים, ללא תלות בהיקף התקציב. המבקר שפירא הוסיף כי על צה"ל לטפל בדחיפות במצב האחזקה באוגדות המילואים, לתת מענה דחוף לפערים הקיימים ולוודא כי הנתונים מוצגים לדרגי הפיקוד הגבוהים באופן ראוי. הוא הוסיף כי ראוי ששר הביטחון והרמטכ"ל יפעלו ליישום הוראת חוק שירות המילואים בהיבטים הנוגעים לדיווח על כשירות ומוכנות מערך המילואים לדרג המדיני.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "במחצית 2014 קיים שר הביטחון פורום עדכון ואישור תוכניות צה"ל, שבמסגרתו עמד השר על עמידה ביעדי הכשירות של צה"ל, מול האתגרים שעמם אמור צה"ל להתמודד בעידן הקרוב. שר הביטחון אף נתן דגשים שונים לשימור וטיפול במערך המילואים של צה"ל. לקראת שנת העבודה 2015 ייעשה מאמץ לקבוע תקציב ייעודי לאימון במערך המילואים, תוך הישענות על המלצות האלוף רוני נומה. ראוי לציין כי היקף האימונים נגזר מגודל התקציב, והיעדר תקציב מדינה מאושר, ובכלל זה תקציב ביטחון נדרש, יקשה על מערכת הביטחון לממש באופן מלא מהלך זה. בנושא הדיווח הסדור על כשירות ומוכנות מערך המילואים החלה פעילות כבר בשנת 2014 וזו תושלם בשנת 2015".

גורמים צבאיים אמרו כי "הממצאים וההמלצות בדו"ח מבקר המדינה מתייחסים למחזוריות האימונים התלת-שנתית אשר החלה בשנת העבודה 2010. במהלך השנים 2014-2010 לא מומשה מחזוריות האימונים אשר תוכננה לאור נסיבות תקציביות ומבצעיות (מבצע 'עמוד ענן', 'צוק איתן' וכדומה). כמו כן, יצוין כי במהלך חציון ב' של שנת 2014 בוצע תכנון מחדש לרבעון ד' 2014 המגלם בתוכו את מרבית אימוני היחידות אשר תוכננו ובוטלו במסגרת הקיצוץ בשנת העבודה 2014. יצוין כי הירידה המתמשכת בכשירות המערך הלוגיסטי בין השנים 2014-2010 בדגש על יחידות לוגיסטיות מרחביות נבעה מקיצוץ ימי מילואים".

מיגון המתקנים הרגישים נגד האיום

המבקר גם בדק את ההיערכות למיגון המתקנים הרגישים נגד האיום עליהם. בביקורת נמצא כי לא מומשו רוב ההחלטות של ועדת השרים לענייני העורף ממאי 2011 בנושא ההגנה על מתקנים רגישים בישראל. "במצב זה נותרה בעינה מאז 2004 בעיה בהיערכות למיגון המתקנים האזרחיים במדינת ישראל מול האיום הקיים עליהם והאיום הצפוי בשנים הקרובות", כתב המבקר בדו"ח.

עוד נכתב בביקורת הנוכחית כי בביקורת הקודמת העיר משרד מבקר המדינה כי בהיעדר הסדרה של הגנת המתקנים

הרגישים במישור הלאומי על כל היבטיה, לא נקבעו איום ייחוס ותרחיש ייחוס להגנה על מתקנים אלה. בביקורת הנוכחית נמצא כי למרות האיום הקיים על המתקנים הרגישים ליקוי זה לא תוקן. במרס 2012 הנחה ראש הממשלה לקבוע רשימה של מתקנים רגישים, אבל בפועל נעשו עבודות מיגון רק בחלק קטן מהמתקנים.

המבקר כתב כי מן הראוי שראש הממשלה ינחה על קידום הפעילות לגיבוש תפיסת הגנה על המתקנים הרגישים.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מערכת הביטחון מיפתה את מגוון התשתיות החיוניות במדינת ישראל, בהתאם לשיוכן ולמידת השפעתן על החוסן הלאומי. לכל סוג הוגדרו קריטריונים מוסכמים עם המועצה לביטחון לאומי. רשימת המתקנים הוסדרה בהחלטת ממשלה, והחל בפועל ביצוע מיגון להעלאת שרידותם על-פי סדרי עדיפויות מבצעיים. מערכת הביטחון עוסקת בפועל בתיאום עם משרדי הממשלה השונים (בדגש על משרד האנרגיה והמים) וחברות התשתיות על הסדרת תכנית רב-שנתית (תר"ש תשתיות חיוניות), לרבות העמדת תקציב על-ידי כלל הגורמים".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הערכת פיקוד העורף על אודות משך הזמן הנדרש למיגונם של המתקנים האמורים היא עבור משך ביצוע עבודות המיגון בלבד. הערכה זו לא כוללת בתוכה נושאים הנמצאים באחריות משרדי הממשלה והחברות הפרטיות, כגון משך ההיערכות התקציבית והמשאבית, וכן הזמן הנדרש לקבל את הסכמת המפעלים לביצוע עבודות המיגון".