זה אפשרי: כך תמנעו מהילדים ליפול קורבן לאלימות ברשת

השימוש ברשת הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהמרחב בו מנהלים ילדים ובני נוער קשרים חברתיים. אחוז ניכר מזמנם מוקדש לאינטראקציה באמצעות רשתות חברתיות, צ'טים ופורומים שונים. יתרה מכך, המעבר לטלפונים החכמים (סמארטפונים) מהווה גורם משמעותי בעיצוב והשתרשות ההרגלים החברתיים בתקופתנו. אם בעבר ניתן היה לגלוש באינטרנט רק מהמחשב בבית, כיום האינטרקציה הוירטואלית מתאפשרת בכל זמן ומכל מקום.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

עם התקדמות הטכנולוגיה התגבשה תופעת ה"בריונות ברשת", תופעה זו מוגדרת כהתנהגות תוקפנית מכוונת, המבוצעת באמצעים אלקטרוניים כדי להשפיל, לאיים ולהביך את האחר. מחקר שנעשה מטעם משרד החינוך במטרה לבחון את תופעת האלימות ברשת בקרב ילדים ובני נוער בארץ מצא כי 27% מהמשתתפים דיווחו על היותם קורבנות ברשת, כאשר לא נמצאה השפעה של רמה סוציו-אקונומית על מידת האלימות, כלומר נראה כי זו תופעה שאינה ייחודית לאוכלוסיה כזו או אחרת.

אינטראקציה המנוהלת מאחורי מסך מובילה להסרה של עכבות ומחסומים, ולכן התנהגות אלימה מתרחשת ברשת ברמה גבוהה יותר, בהשוואה לתקשורת מחוץ לרשת. השאלה הנשאלת היא מדוע החשיפה לאלימות ברשת הינה בעלת השפעה כה חזקה על בני הנוער ומי מהם נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מאלימות זו.

אלימות ברשת: תחושה של "כל העולם נגדי"

הרשתות החברתיות, דוגמת פייסבוק, נתפסות באופן לא מודע בעיני המשתמשים כיישות בפני עצמה. במובן זה השלם גדול מסך חלקיו. האינטרקציה ברשת אינה נעשית מול חבר כזה או אחר, אלא מול העולם החברתי כולו. הרשתות החברתיות נתפסות כמיקרוקוסמוס של העולם שבחוץ והאינטראקציה באמצעותן משקפת לגולש כיצד הוא נתפס בעיני העולם.

השיטוט ברשתות החברתיות משול לפתיחת דלת למציאות מדומה בעלת חיים משל עצמה. במציאות זו מתקיימת העצמה של האחר. כך, שתי תגובות שליליות לפוסט שפורסם או מעט מדי 'לייקים' עשויים להתפרש כאילו היקום כולו נגדי. ה-Like למשל, כבר מזמן אינו סימן שמשמעותו 'אהבתי'. הוא כבר הרבה מעבר לכך. הגורם המשמעותי הוא כמות האנשים שלחצו על הLike. כשיש לי הרבה לייקים, אני נתפס כאהוב, וכשאין - לא אוהבים אותי.

הלייקים מהווים אישור ללגיטימיות האחר והינם גורם משמעותי בצורך של בני הנוער לקבל אהבה מהאחר. לכן אלימות, כמו כל תגובה אחרת ברשת, טעונה במשמעות נוספת: לא מדובר בכך שאדם כזה או אחר מפגין כלפיי אלימות, אלא אלימות ברשת מתפרשת כאלימות מצד העולם החברתי כולו.

ככל שהמערכת החברתית בחייו של המתבגר מגובשת ויציבה יותר, כך גדלה התמיכה הנפשית שלו וביחס ישיר המסוגלות העצמית שלו להתמודד עם אלימות המופנית נגדו. בנוסף, תחושת בדידות נמוכה מקטינה את הצורך לתקשר באמצעות הרשת כדי לפצות עליה ולכן קטן הסיכון להיות קורבן של אלימות ברשת. מכאן שהגורם המהותי המסייע בהתמודדות עם האלימות ברשת הוא הנפח שתופסים החיים החברתיים האמיתיים - אלו שמחוץ לרשת. ככל שאלו מפותחים יותר ניתן מקום מופחת לחשיבות האישור שמספק העולם החברתי הוירטואלי.

מכאן, שכדי לסייע במיתון התופעה ההורים צריכים להגביל מגיל צעיר את מספר השעות בהן מבלים הילדים מול המחשב,

הטאבלט או הסמארטפון. בנוסף צריכים ההורים לקחת חלק פעיל בחשיפת הילד לעולמות שמחוץ לעולם הוירטואלי. ככל שהעולם החברתי העוטף את הילד יהיה מפותח יותר, כך הסיכוי לחשיפה לאלימות יקטן כיוון שסטטיסטית הוא יבלה פחות שעות מול המחשב. בנוסף גם במקרה בו הילד יהיה קורבן לאלימות, המעטפת החברתית תהווה חוצץ שימתן את הפגיעה.

הדגש צריך להיות מושם על כך שיש לאזן בין העולמות כבר מגיל צעיר. כאשר יש לילד שעה פנויה, במקום להושיבו מול המסך - לעודדו להיפגש עם חבר. גם כאשר חברים מגיעים הביתה יש לעודד אינטרקציה פנים אל פנים במקום משחק מחשב משותף. אינטראקציה פנים אל פנים מפתחת את היכולות החברתיות והרגשיות. עם זאת, אין לנסות למנוע לחלוטין את החשיפה לעולם הוירטואלי כיוון שאיסור כזה אינו ריאלי. חשוב לשמור על האיזון נכון בין העולם הוירטואלי לעולם האמיתי.

ד"ר לירז מרגלית, בעלת Phd בפסיכולוגיה וחוקרת התנהגות ברשת בחברת ClickTale. ד"ר מרגלית תשתתף בכנס השפה העברית - "לשון ראשון" שייערך בין התאריכים 12-15 בינואר. פאנל "צרחנים ברשת" - על אלימות מילולית בעידן הרשתות: המושב יעסוק בשאלה האם האלימות אליה נחשפים המשתמשים ברשתות החברתיות מגבירה אותה או עוזרת לפרק אותה. עוד ישתתפו בדיון ד"ר יובל דרור, עידו קינן ונרי לבנה , מנחה: דרור גלוברמן, ייערך ב-15.1.15 בשעה 14:30