שתף קטע נבחר

שרון דוידוביץ

הכל זה מלמעלה / הכישלון של מכבי חיפה מתחיל ביעקב שחר

סטנוייביץ' התפטר כי הוא איבד שליטה. אבל כמה שליטה בכלל הייתה לו מלכתחילה, אם היא נמצאת בידיים של יעקב שחר, האיש שמסרב להודות בכישלונו. מרקו בלבול? לא יותר מבובה על חוט. שרון דוידוביץ' על הטלטלה החדשה והרגע בו הכל החל להידרדר

חן עזרא נמצא במכבי חיפה מאז קיץ 2012. אדין צ'וצ'אליץ' הגיע חצי שנה לפניו. טאלב טוואטחה שם באותה תקופה פחות או יותר. גם עידן ורד, אייל משומר, שמעון אבוחצירא ו...הבנתם את הפואנטה. הרשימה הזו נמשכת לה.

 

אותה רשימה של שחקנים שהייתה כאן כשראובן עטר התרסק, כשאריק בנאדו נכשל וגם היום היא כאן, כשאלכסנדר סטנוייביץ' מבין שהוא לא יכול לעשות כלום ומחליט להתפטר. תביאו את רוני לוי, תביאו את גיא לוזון, אברהם גרנט, קרלו אנצ'לוטי או אפילו מרקו בלבול – זה לא יעזור.

 

כי בסיס הבעיה, השורש העמוק והכאוב בכישלון המתמשך של מכבי חיפה, מסתכם בחבורת שחקנים שנראית אפטית ומבצעת עבודה רעה. זאת אומרת, יש לה יחסי ציבור מעולים, שווי שוק של 25 מיליון שקלים והייפ בלתי נגמר מדי קיץ – אבל זו היא שממשיכה להיכשל. אותה רשימת שחקנים.

 

תביאו מגן ימני, תביאו מגן שמאלי, תביאו בלם חזק, קשר אחורי, קשר עושה משחק וחלוץ טוב, אחר כך עוד איזה 6-7 שחקנים חדשים – ואז אולי דברים יתחילו לזוז.

 

איך זה שאני מאבד שליטה

במרחק 5 נקודות מהקו האדום ו-19 נקודות בלבד מתוך 40, אלכסדר סטנוייביץ' נכשל. אבל לפני הטחת ההאשמות המוצדקת, חשוב לזכור שג'נטלמן התהלך כאן בינינו. ואל לנו לזלזל בזה. כזה שלקח אחריות, פעמיים, על הכישלונות והציע את התפטרותו. זה שלא הטיל רפש או לכלוכים על אחרים, אלא פשוט ניסה לעשות את הטוב ביותר עם מה שיש לו.

 

אבל הוא לא עשה.

 

הבעיה לא נעוצה בזהות המאמן (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
הבעיה לא נעוצה בזהות המאמן(צילום: גיל נחושתן)

 

הסרבי איבד לאט-לאט את השליטה במועדון. הוא שידר פאניקה, הודה שהקבוצה במשבר בכלי התקשורת, התעסק כמו פנאט בנושא ההדלפות במקום בנושא המקצועי. השיא הגיע אמש, עם הוויכוח הגלוי לעין עם מאמן השוערים גיורא אנטמן, על ההחלטה לשלוח את השוער ולדימיר סטויקוביץ' לכדור הקרן בהתקפה האחרונה. החלטה שלא סטנוייביץ' קיבל.

 

המערכים היו מבולבלים, חוסר הסדר בלט והתיאום הקלוקל היה נראה לעין, בייחוד בהפסד 3:1 לבית"ר ירושלים, לאחר ההרחקה של גוסטבו בוקולי.

 

אבל שאלה חשובה צריכה להישאל – עד כמה שליטה הייתה למאמן הסרבי מלכתחילה? כמה שליטה יש למאמן שאחראי באופן ישיר על שלושה שחקנים, אולי, שהגיעו למועדון – סטויקוביץ', מיצ'ל ואידריסו (שהוצע כשחקן חופשי וסטנויבייץ' אישר)?

 

כמה שליטה הייתה לו מול שחקן שנתפס כגדול יותר מהמועדון, כזה שיודע כי בעוד שנתיים הוא יהיה הסמכות המקצועית העליונה ובידיעה שהוא חייב לשתף אותו. כי הרי יוסי בניון מוכר מנויים. כמה שליטה יש למאמן כשההחלטות המקצועיות על הבאת רכש או שחרור שחקנים, בכלל לא נמצאות תחת סמכות מקצועית. כזה שיודע שמכבי חיפה היא יעקב שחר, ואין עוד מלבדו.

 

בניון. נתפס כגדול יותר מהמועדון (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
בניון. נתפס כגדול יותר מהמועדון(צילום: גיל נחושתן)

 

וכעת הגיע המינוי של מרקו בלבול למאמן. יעקב שחר חיפש בובה על חוט ומצא אותה בדמות שמעולם לא ניהלה קבוצה גדולה. ודאי לא כזו שמביאה 30 אלף איש בכל משחק. מישהו שיסכים לכל מה שיגידו תמורת הזכות לאמן באחד ממועדוני הפאר שלנו. יעקב שחר התעה על עצמו עם אחד המינויים ההזויים בשנים האחרונות. כזה שאולי דווקא מסתדר בצורה נוחה מאוד לעתיד של בניון בחיפה.

 

השחר היורד 

כבר שני עשורים שיעקב שחר הוא עלה התאנה של הכדורגל שלנו. זה שמטיף לכולם על ניהול מסודר, אבל ברגעים אלה ממש נפרד ממאמן רביעי תוך שנתיים וחצי. זה שמביא מאמן זר, אבל נשאר עם תרבות ניהול סוליסטית ומסוגרת.

 

יעקב שחר תמיד ידע לבקר את כולם. ואחר כך לחקות את מבוקרו. כך היה עם ארקדי גאידמק, מה שלא הפריע לו אחר כך לשפוך סכומים עצומים (יניב קטן שנכשל בווסטהאם, קיבל עם חזרתו 400 אלף דולר לעונה ב-2006). עכשיו הוא מנסה לחקות את גולדהאר. חיקוי דהוי וכושל.

 

כי מבעד לזוהר, מתחת למעטה האצטדיון המפואר והחדש ומאחורי 30 אלף האוהדים שמגיעים לכל משחק בית, מסתתרת קבוצה שרחוקה אלפי שנות אור מהדימוי הציבורי שלה.

 

יעקב שחר. מבקר את כולם ואז מחקה אותם (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
יעקב שחר. מבקר את כולם ואז מחקה אותם(צילום: ראובן שוורץ)

 

זו שמתהדרת במחלקת נוער מפוארת, אבל בפועל לא מוציאה אף שחקן משפיע אל הבוגרים ולא נותנת צ'אנסים לצעירים. קבוצה שחייבת ג'נרל מנג'ר, אבל נשארת בידיים המקצועיות של שחר ועוזי מור. קבוצה ללא בסיס צעירים. קבוצה שצעירים רוצים לברוח ממנה (פלאח, גולסה), ומסתפקת כבר שנים בבחירות בינוניות (תורג'מן, אבוחצירא).

 

קללת אלישע

ואולי אפשר היה לסכם את כל זה במשפט אחד: מכבי חיפה של 2012-14, מתחילה להיות העתק של מכבי ת"א טרום עידן גולדהאר. זו ששנה אחר שנה העלתה ציפיות, התרסקה, פיטרה, כעסה, הושפלה ולא התאוששה עד שביצעה טקס גירוש שדים. ועד שהגיע בוס חדש. אולי במכבי חיפה מחכים גם הם לבוס חדש.

 

או שאולי זה בכלל גורל מיסטי, וכמו שמכבי ת"א החלה את השנים הרעות עם "קללת קשטן" שנזרק לאחר שזכה בדאבל, הכל במכבי חיפה חוזר לנקודת הפרידה מאלישע לוי. המאמן שזכה בשתיים וחצי אליפויות ב-4 שנים (קיזוז, להזכירכם), הגיע פעמיים לגמר הגביע ולשלב הבתים בצ'מפיונס.

 

זוכרים את "קללת קשטן"? הכירו את "קללת אלישע" (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
זוכרים את "קללת קשטן"? הכירו את "קללת אלישע"(צילום: עוז מועלם)

 

אבל הוא לא היה סקסי מספיק. לא היו לו תלתלים מוזהבים כמו של ראובן עטר, סמליות כמו אריק בנאדו או אנגלית "מושחזת" ואירופית כמו של סטנוייביץ'. והוא נבעט החוצה בזריקת מוט מיציע ג'. עכשיו, זו כבר "קללת אלישע".

 

אוהבים כדורגל ישראלי? פיטורים? עקבו אחר עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ' , או הצטרפו לעמוד הפייסבוק "אוי דוידוביץ'"

פורסם לראשונה 28/12/2014 15:33

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ראובן שוורץ
יעקב שחר
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים