הפרקליטות על הבקשה לדחות המשפט נגד נתניהו: "צעד מקובל"
פרקליטות המדינה הגישה בקשה לדחות את משפט אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה עד לאחר הבחירות. האם הדבר נעשה על דעת פרקליט המדינה? שורת שאלות שהפנה ynet לפרקליטות נותרו ללא מענה
בצעד חריג שלא זכור כמוהו, מבקשת פרקליטו המדינה לדחות את פתיחת הליך התביעה של אב הבית במעון ראש הממשלה לשעבר מני נפתלי עד לאחר הבחירות. אמש (יום א') ניסו להסביר בפרקליטות מדוע ביקשו לדחות את המשפט עד למועד הבחירות לכנסת ה-20 - ב-17 במרס ואמרו כי מדובר ב"צעד מקובל".
מוקדם יותר אתמול התייחס גם יו"ר ישראל ביתנו, השר אביגדור ליברמן, קישר בין בקשת הפרקליטות לדחיית משפטו של אב הבית לשעבר של מעון ראש הממשלה לאחרי הבחירות, לבין פרסום פרשת השחיתות, שבה מעורבים בכירים בישראל ביתנו: "ראיתי את תגובת הפרקליטות על מני נפתלי, שבה נאמר כי יש להימנע מההשפעות הפוליטיות של מהלכים משפטיים. היה מוזר מאוד שבנושא ישראל ביתנו יש לחץ להאצת והרחבת החקירה. מעבר לזה שזה צורם, זה נראה כמו איפה ואיפה".
משרד המשפטים לא השיב לשאלות הבאות של ynet:
1. כיצד נולדה בקשת הפרקליטות לדחות את המשך המשפט של מר מני נפתלי נגד מר בנימין נתניהו? האם הייתה זו בקשה של מר נתניהו עצמו?
2. איזה דיון התקיים בפרקליטות ובאיזה הרכב, טרם קבלת ההחלטה להגיש בקשה זו לבית המשפט?
3. מה היו השיקולים שעלו בדיון זה, לכאן ולכאן?
4. האם פרקליט המדינה היה מעורב בעצמו בהחלטה? אם לא - מה עמדתו בעניין?
5. האם אין פרקליט המדינה סבור, כי דווקא בשל הבחירות יש טעם בניסיון לברר את המשפט בשל החשיבות הציבורית הטמונה בטענות התובע?
6. האם לא היה ראוי כי בקשה מסוג זו תוגש באמצעות בא כוח פרטי של מר נתניהו, ולא באמצעות פרקליטות המדינה?
7. מה עמדתו העקרונית של פרקליט המדינה, בכל הנוגע לצורך ללבן סוגיות משפטיות כאלה ואחרות, הנוגעות לאישי ציבור, טרם הבחירות הכלליות? האם לעניין זה רואה פרקליט המדינה הבדל בין הליכים אזרחיים להליכים פליליים?
בהודעה שפרסם משרד המשפטים נכתב כי "התנהלות זו של התובע העלתה חשש ממשי לכך שהתובע מבקש לרתום את ההליך המשפטי לקידום מניעים ואינטרסים זרים, ובכללם השפעה על מהלכים פוליטיים. צעד זה עלול לגרום לפגיעה בהליך השיפוטי ולהסיט את הדיון לשאלות שאינן רלוונטיות לו. אחת הסיבות להגשת בקשת הדחייה היתה נעוצה ברצון למנוע חשש זה". עוד נכתב בהודעה כי "לפני חמישה ימים החליט בית הדין לאפשר לתובע להביא שני תצהירים נוספים מטעמו, וכן הורה למדינה להגיש תצהיר נוסף מטעם שרה נתניהו.
שתי החלטות אלה הצדיקו אף הן מתן ארכה לצורך גיבוש תצהירה של אשת ראש הממשלה ולצורך הכנת התייחסות לטענה נוספת של התובע שהמדינה נדרשת לבחון".
במשרד המשפטים אמרו כי "השיקול הבלעדי שהנחה את הפרקליטות הוא הצורך להגן על ההליך המשפטי, למנוע את זיהומו בשיקולים זרים ואת הסטתו למקומות אחרים, ולאפשר לנתבעים פרק זמן הולם לצורך התגוננות כראוי מפני ההליכים המתנהלים נגדם". עוד נאמר כי התביעה הוגשה בחודש מרס, ו"בקשת הדחייה שהתבקשה לפרק זמן של שלושה חודשים הינה צעד מקובל בהליכים אזרחיים, וקבלת הבקשה לא תגרום כל נזק לניהול ההליך".