מטוס המנהלים הישראלי שריסק את התקציב
בדו"ח על התעשייה האווירית טוען מבקר המדינה כי ההשקעה במטוס 280-G הובילה להפסד עשרות מיליוני דולרים, על חשבון פיתוחים צבאיים
מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא מצא ליקויים שהובילו להפסדים בגובה עשרות מיליוני דולרים בפיתוח דגם של מטוס מנהלים של התעשייה האווירית. על פי הדו"ח המתפרסם היום (ב'), ההשקעה הרבה בפיתוח המטוס האזרחי גרעה מהרווחים מפיתוחים למטרות צבאיות.
עוד בחדשות:
- הפרקליטות על הבקשה לדחות המשפט נגד נתניהו: "צעד מקובל"
- אינדונזיה: "המטוס כנראה בקרקעית הים"
- סכנה על הגגות: "ילדים מושפעים מסרטונים"
בשנים 2004-2001 חתמה התעשייה האווירית על סדרה של הסכמים שעסקו ברכישה, בתפעול ובתמיכה של מטוסי מנהלים עם תאגיד בינלאומי הפועל בתחום. בדצמבר 2005 אישר דירקטוריון התעשייה האווירית תוכנית לפיתוח ולייצור של מטוס המנהלים מדגם 280-G על בסיס תוכנית שהוצגה לו.
מהנתונים עולה כי בשנים 2012-2002 השקיעה החברה עשרות רבות של מיליוני דולרים בפיתוח דגמים של מטוסי מנהלים ובהוצאות מחקר ופיתוח להשבחת מטוסי המנהלים. בשנים אלו צברה החברה הפסדים תפעוליים של עשרות מיליוני דולרים בתחום.
המבקר בדק בין היתר את פעילותה של התעשייה האווירית בתחום מטוסי המנהלים, בדגש על תהליכי קבלת ההחלטות בהנהלה ובדירקטוריון בשנת 2005 להשקיע בפיתוח ובייצור מטוס G-280.
השופט בדימוס שפירא מצא ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות לבחינת כדאיות השקעה במטוס G-280. אף על פי שמנכ"ל התעשייה האווירית מינה ב-2005 צוות לבחינת הפרויקט שבדק את הסיכונים הטכניים, ההנדסיים והניהוליים והציג אותם להנהלה, היא לא בחנה את ההסתברות להתממשותם ואת ההשלכות של מימושם ולא הגדירה את ההשקעה הנדרשת על מנת לטפל בהם ולהפחיתם.
הנהלת התעשייה האווירית, כך על פי הביקורת, לא התבססה על סקר שוק עצמאי ובלתי תלוי לבחינת הפוטנציאל של נתח השוק של G-280 בשוק מטוסי המנהלים, שנכלל בתוכנית העסקית. הדבר נדרש לנוכח הסיכונים השיווקיים הגבוהים שהיו גלומים בתוכנית, הנובעים ממאפייני השוק, ושעלולים היו להשפיע על הכדאיות הכלכלית של התוכנית.
הפעילות של התעשייה האווירית בתחום מטוסי המנהלים, בדגש על הפרויקט הספציפי הזה, יצרה מעמסה מימונית על החברה, מאחר שהייתה כרוכה בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים ממקורותיה, בחשיפה בהיקפים גדולים של מאות מיליוני דולרים - כמו השקעה במלאי - וגם בהוצאות מימון בשל כך. הניתוחים לא כללו את מלוא הסיכונים השיווקיים בתוכנית, את סבירות התממשותם ואת השפעתם על החשיפה בראייה רב-שנתית.
כמו כן, נמצא כי ועדת הכספים של דירקטוריון התעשייה האווירית הנחתה את ההנהלה לנתח את כל החלופות העומדות בפני התעשייה האווירית לפעילותה בתחום. בדצמבר 2005 חתמו התעשייה האווירית וחברה אחרת על "מכתב כוונות", שהסדיר מבחנה עקרונית את ההתקשרות לפיתוח ולייצור דגם מטוס המנהלים G-280. בפועל עד סיום הביקורת התעשייה האווירית לא חתמה על הסכם מעודכן ומפורט בעניין המטוס עם החברה, אף שעברו שמונה שנים.
בנוסף נמצא כי הנהלת התעשייה האווירית לא דיווחה על התקדמות התוכנית. כמו כן, בתקופה שמספטמבר 2010 ועד סיום הביקורת לא התקיימו דיונים שבהם דיווחה הנהלת התעשייה האווירית לוועדת הכספים ולדירקטוריון על התוכנית העסקית של הפרויקט. בתקופה זו, מצא המבקר, המשיכו להצטבר חריגות נוספות מלוחות הזמנים. המבקר העיר כי התנהלות זו אינה תקינה.
אף שנרשמו הפסדים של עשרות מיליוני דולרים בשנים אלו, הדירקטוריון לא חזר ודרש מההנהלה לקבל דיווחים על התקדמות התוכנית. לדברי המבקר, היעדר סיכומים מדיוני ההנהלה אינו מתיישב כלל עם כללי מנהל תקין.
מבקר המדינה מצא גם פגמים בבקרה ובפיקוח של רשות החברות הממשלתיות, שלא קיימה בקרה מספקת על פעילות התעשייה האווירית בתחום מטוסי המנהלים ולא העירה לה בנוגע לתוצאות העסקיות של הפעילות בתחום וההפסדים של עשרות מיליוני דולרים.
בלי פיקוח
בסיכום הפרק כתב המבקר כי על אף ניסיונה הרב של התעשייה האווירית בתחום מטוסי המנהלים, היא לא עמדה במשך שנים ביעדים שנקבעו בתוכניותיה העסקיות בתחום זה, וצברה בשל כך הפסדים בסך עשרות מיליוני דולרים.
הפסדים אלה, כתב המבקר, והשקעות של מילוני דולרים מומנו בחלקם על ידי רווחיה של החברה בתחומי פעילות אחרים, ובעיקר התחום הצבאי, והיה בהם כדי להשפיע שלילית על מצבה העסקי של החברה בטווח הבינוני והארוך, ובכלל זה על יכולתה להשקיע בתחומי פעילות אחרים, בעלי פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר,
לרבות בתחומי המחקר והפיתוח ופיתוח מוצרים.
המבקר הוסיף כי ההפסדים נגרמו בין היתר על רקע פגמים בעבודת המטה, בתהליכי קבלת ההחלטות לאישור התוכנית לפיתוח וייצור מטוס G-280, ובתהליכי הפיקוח והבקרה מצד מקבלי ההחלטות הבכירים בתעשייה האווירית ובראשם ההנהלה והדירקטוריון.
בפרק אחר, שכותרתו תשתיות ייצור לאומית בתעשיות הביטחוניות, העיר המבקר כי למרות השקעת המשאבים בבניית יכולת עצמאית וחיונית בישראל לייצור מערכות נשק ותחמושת עבור צה"ל - לא קיים משרד הביטחון ראייה מערכתית בשיתוף עם צה"ל לגבי כלל תשתיות הייצור החיוניות בתעשיות הביטחוניות, לרבות מיפוין, מצבן הפיזי והתעדוף ביניהן, לצורך קבלת החלטות בנוגע להיקף ההשקעה הנדרשת לשימורן ולפיתוחן בטווח הארוך.
מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "התעשייה האווירית מפיקה את הלקחים לאור הערות מבקר המדינה, ופועלת נמרצות על מנת להסדיר את התהליכים הנדרשים, במטרה להגביר, לחזק ולהבטיח את פעילותם האפקטיבית של מנגנוני הפיקוח והבקרה של ההנהלה והדירקטוריון. יחד עם זאת, נושא מטוסי המנהלים הינו מרכזי בחברה, שהינה מהבודדות בעולם העוסקות בתחום, והוא מתאפיין בהשקעות ניכרות וארוכות בשלב הפיתוח, במטרה להגיע להישגים משמעותיים בטווח הארוך. עם התחלת הפיתוח ב-2005, לא הייתה כל יכולת לחזות את המשבר הכלכלי העולמי שפרץ ב-2008, את משכו ואת עוצמת השפעתו על התעופה האזרחית בכלל ועל מטוסי המנהלים מגודל בינוני בפרט".
עוד נמסר בתגובה כי "למרות שהשפעות המשבר עדיין ניכרות, נחשב מטוס ה- G280 לאחד המטוסים הטובים בעולם מסוגו, ואנו מעריכים, על בסיס תחזיות שוק מעודכנות, כי התכנית עתידה להפוך רווחית. בימים אלו, בוחנת החברה את אופן והיקף הפעילות האזרחית שלה, לאור התנאים המשתנים בשוק העולמי ומיצובה התחרותי מול חברות גלובליות המספקות פתרונות דומים".