"דילים", "בלוקים" וקרבות עזים: הליכוד בוחר
יותר מ-95 אלף מתפקדים יצביעו בפריימריז וינסו להשפיע על אופי המפלגה. מי יהיה מספר 2 אחרי נתניהו, מי תהיה האישה הראשונה ומי יישאר בחוץ?
הדרך לבחירות 2015 תעבור הבוקר (יום ד') בצומת דרכים משמעותי, כשתנועת הליכוד תקבע את רשימתה לכנסת. יותר מ-95 אלף מתפקדים יצביעו בפריימריז ב-600 קלפיות עבור 15 נציגיהם ברשימה הארצית ועבור הנציגים במחוזות, וינסו להשפיע על אופי המפלגה, בצל סכסוכים ועימותים, הסכמים ובריתות. ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להישאר יו"ר הליכוד, אבל על המקום השני אחריו ועל האישה הראשונה יש קרבות עזים. בחינת פרופיל אותם מתפקדים, נראה, שופכת מעט אור על עיצוב הרשימה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצביע עם רעייתו שרה בבנייני האומה בירושלים. "הפריימריז הללו מכריעים למי לתת את הסמכות כדי להוביל את הליכוד ולשמור על המדינה. צריך רשימה טובה וביקשתי את הזכות לשריין שני מקומות. הליכוד היא בין התנועות היחידות שמתקיימות בהן בחירות דמוקרטיות", אמר נתניהו לאחר ההצבעה. נתניהו התייחס גם לדחיית ההצעה הפלסטינית באו"ם: "רוצה להביע הערכה ותודה לארצות הברית ולאוסטרליה וגם הערכה מיוחדת לנשיא אוגנדה ונשיא ליבריה. דיברתי עם שניהם והם אמרו לי שהם לא יתמכו בהחלטה הזאת. הם עמדו בדיבורם וזה מה שהכריע את הכף".
בשנים האחרונות היטלטלה התנועה בגל פרישות ושינויים, שהשפיע רבות על אופייה. היעדרם מהבחירות של גדעון סער, לימור לבנת, דן מרידור, בני בגין ומיכאל איתן (פרישה מהחיים הפוליטיים או כישלון בפריימריז קודמים), כמו גם בחירתו לנשיאות של ראובן ריבלין ו"התפצלותו" של משה כחלון, הולידו ביקורת על "אובדן ה-DNA הליכודי" ונטייה לקיצוניות. טענות אחרות גרסו כי המפלגה נופלת קורבן לקבוצות אינטרסים ששולטות במעוזי הכוח מבלי להצביע עבורה בבחירות הכלליות.
כך, מוגדרים כ-10% מהמתפקדים כ"פלג המתנחלים". אלו מצביעים בחלקם למפלגות ימין אחרות, וחברותם בתנועה נועדה לבסס מוקד כוח מול מקבלי ההחלטות. בליכוד מייחסים להם משקל רב, בעיקר בשל אחוזי ההצבעה הגבוהים שלהם והמשמעת הקבוצתית הגורפת.
כשליש מהתפקדים מוגדרים "חופשיים". הם אינם מאוגדים ולא מהווים חלק מארגון עובדים כלשהו או מהצבעה מובחנת. אלו, על פי הערכות, מיטיבים עם הפלג המתון בתנועה, ומושפעים בעיקר ממידע כללי שמתפרסם על המועמדים.
מבין הקבוצות המאורגנות, בולטת זו של עובדי התעשייה האווירית, בריכוזו של ח"כ חיים כץ. מספרה מוערך בכ-5,000 מתפקדים, ורמת הארגון שלה נחשבת גבוהה ויעילה, בכפוף לרשימות מוגדרות. קבוצות מאוגדות נוספות של ועדי עובדים - שנעות בין כמה מאות לכאלפיים מתפקדים - מוציאות אף הן לפועל רשימות תמיכה, "רשימות חיסול" ולעתים גם "רשימות קש" - הצבעה עבור מספר מצומצם של חברי כנסת והוספת שמות מועמדים אנונימיים, ללא סיכוי ממשי להיבחר.
לבד מקבוצות אלה, מצביעים במפלגה על זרם מצטרפים שמרכיב את "הליכודניקים החדשים", קבוצת צעירים אקדמאים ברובים שמעוניינים להשפיע בעיקר בנושאים כלכליים-חברתיים. הם הצטרפו בהדרגה לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, תוך כוונה "להחזיר את הליכוד למקור, לאחר שאיבד את המצפן החברתי שלו".
מינון שקול בין "הבלוקים והדילים", התמיכה המאורגנת והאהדה האישית, הודו חברי הכנסת, נחוץ כדי להתברג במקום ריאלי ברשימה. רק אז, עם סיומו של הקרב הפנימי הקשה, יוכלו במפלגה לפתוח בעימות הפוליטי המרכזי.
רשימת חיסול נגד מירי רגב
מלבד העובדה שמתפקדי המפלגה יצטרכו להרכיב נבחרת, נשאלת השאלה מה תהיה דמותה של המפלגה: האם יינתן ביטוי במיקומים גבוהים לאגף הנצי יותר? או שמא תורכב רשימה שיצליחו להתברג בה גם מי שנחשבים "מתונים"?
כך או כך, מאחורי הקלעים כבר מתנהלים קרבות פוליטיים. עם פרישתה של לימור לבנת התחדד הקרב על מקום האישה הראשונה ברשימה, שככל הנראה גם תמונה לשרה. ח"כ מירי רגב, שעל פי התחזיות רשמה התחזקות משמעותית בתקופה האחרונה, מאוימת כעת על ידי "רשימות חיסול" של חברי כנסת ותיקים יותר שחוששים שהיא תעקוף אותם. פעילים מרכזיים מספרים כי כוחה של רגב התעצם ושמה עלה בהקשר של צמרת הרשימה, ובשל כך התבקשו קבוצות שונות שלא לשים את שמה כדי למנוע את התחזקותה. אמש נוהלו רשימות דומות גם לגבי יולי אדלשטיין, יריב לוין וגלעד ארדן.
בליכוד אומרים כי לתוצאות יש חשיבות גם מבחינת היום שאחרי. המתפקדים יקבעו מי יהיה המועמד שיקבל את האמון הרב ביותר מהמתפקדים וייתפס כמי שיכול בבוא העת להחליף את ראש הממשלה, בנימין נתניהו? קרב על המיקומים הגבוהים מנהלים גם ארדן וישראל כץ, שאחרי פרישתו של גדעון סער כל אחד מהם רוצה להיות השר הבכיר ביותר במפלגה.