שירה: "אחרי שאמא מתה"

בבוקר שלמחרת אחרי

אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא מֵתָה

רַצְתִּי לַמַּרְאָה

מִתּוֹךְ הַפֶּה שֶׁלָּהּ נִפְרְשָׂה

לִי תְּהוֹם רַבָּה

שֶׁל שִׁיר יְלָדִים קָטָן

וַאֲרֻבּוֹת עֵינֶיהָ הָעֲצוּמוֹת

הוֹרַדְתִּי אֶת הַמַּיִם

בַּשֵּׁרוּתִים

כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ

רַצְתִּי לַמַּרְאָה

לִבְדֹּק אִם לֹא יָצָא לִי

קֶמֶט.

כשאני מדליקה את הטלוויזיה אחרי יום עבודה

כָּבוֹת כָּל מַחְשְׁבוֹתַי

כָּבוֹת תְּשׁוּקוֹתַי הַמִּתְדַּפְּקוֹת בְּתוֹךְ מְגֵרוֹת אֶל גֶּבֶר אַחֵר

כָּבוֹת רְצוּעוֹת הָעוֹף בְּתוֹךְ מַאַגְרֵי הַשֻּׁמָּן

לִתְמוּנַת רֶנְטְגֶן שֶׁל זֶבְּרוֹת בּוֹעֲרוֹת בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר

כָּבִים הָרְצוֹנוֹת שֶׁלִּי לִגְדֹּל כְּמוֹ לִוְיָתָן

אוֹ לְהִתְפַּתֵּחַ אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, מִשְׁתַּתְּקִים

הֵדֵי הָעֶצֶב אוֹ הַדּוּמִיָּה.

כְּמוֹ יְלָדִים בַּיְשָׁנִים מְפַחֲדִים לָצֵאת הַחוּצָה

בְּלִי אִמָּא, נוֹשֵׂא לְצִיּוּר בְּלִי

מִלִּים

אֶלָּא שֶׁהַיּוֹם הֵם כְּבָר עָבְרוּ אֶת

גִּיל שְׁלֹשִים וַעֲדַיִן

שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם

מְאַבְּדוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ

לִרְחוֹב גְּאֻלָּה

שֶׁלֶג כָּבֵד עַל מָסַךְ עֵינַי

אֲפֵלָה רְטֻבָּה עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ

חוֹנֶקֶת רֵאוֹתַי

דּוֹלֶקֶת כְּמוֹ נָזִיר

הַמְנַסֶּה לְהַזְכִּיר

שֶׁאֵין לִי מָקוֹם בְּתוֹךְ כָּל הַחֻלְשָׁה הַזֹּאת

"חֲלוֹמוֹת בְּגַן עֵדֶן"

עָבַר לְעָרוּץ אַחֵר.

הקרנת בכורה

רָאִיתִי אוֹתָךְ בָּאוּלְטְרָסָאוּנְד

מוֹצֶצֶת אֶצְבַּע

מַעֲבִירָה אֶת הָרַגְלַיִם מֵאֲחוֹרֵי הָרֹאשׁ, כְּמוֹ הַיּוֹגִים הַגְּדוֹלִים.

מַנִּיחָה יָדַיִם עַל הָעֵינַיִם

כְּאִלּוּ מַחְבִּיאָה עוֹד מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינֵךְ רוֹצָה לִרְאוֹת

אוֹ כְּבָר רוֹצָה שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתָךְ לְנַפְשֵׁךְ

שֶׁלִּי, אַתְּ בְּשֶׁלָּךְ.

נִזּוֹנָה מִשִּׁלְיָה שֶׁלִּי

וּכְבָר בְּשֵׁלָה

כְּמוֹ סָגֹל שֶׁל לִילָךְ

פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹתַי.

מַעֲלָה בִּי חִיּוּךְ מִשְּׁנָתִי

הָיָה זֶה סֶרֶט אַהֲבָה בְּתוֹכִי

רוֹצָה כְּבָר לָגַעַת אוֹתָךְ בִּצְבָעִים חַיִּים.

שירים מתוך "כריעת שמע", מאת מאיה הובני שראה אור בהוצאת "אבן חושן - הוצאה לאור"