המלך בן 30: עשרת הרגעים הגדולים בקריירה של לברון ג'יימס

כבר בגיל 17 כולם כבר ידעו היכן יהיה לברון ג'יימס, אבל זה הוא שצריך היה להגיע לשם, לראש הפירמידה. האיש שמבדר את כולנו, לטוב ולרע, כבר למעלה מעשור. לרגל חגיגות יום ההולדת העגול, דירוג העוצמה עם פרוייקט מיוחד על הרגעים שהפכו את לברון לקינג ג'יימס. החל מהפרסום בתיכון, הופעות הענק בקליבלנד, "ההחלטה" והתארים

ההיסטוריה לימדה אותנו במשך אלפי שנים נוהל פשוט למדי בחצרות המלוכה: המלך והמלכה יושבים על כיסאם, מתפנקים בנינוחות וממתינים לזמרים, רקדנים וליצנים שיבדרו אותם וינעימו את זמנם.

ynet ספורט אומרים מזל טוב למלך

ובכן, הזמנים השתנו. כיום אלה אנחנו שיושבים בנינוחות, מתפנקים על הכסא, ורואים כיצד המלך הוא זה שמבדר אותנו. לברון ג'יימס, הלא הוא "קינג ג'יימס", מתרוצץ ומקפץ מולנו כבר כמעט עשור וחצי. הוא מתאמץ, מטביע, עושה פרצופים, הופך לרשע, מתחפש לגיבור, מפסיד ומנצח והכל במטרה אחת – לבדר אותנו. להנעים את זמננו, עד שיבוא "המלך" הבא.

צפו בעשרת המהלכים הגדולים בקריירה של לברון ג'יימס

אז מכיוון שהיום זהו יום ההולדת שלו, ולא סתם, אלא 30 שנות לברון ג'יימס, זה הזמן שלו להתרווח לאחור ולתת לנו, להעניק לו את הכבוד. זה שכל כך מגיע לו.

"הנבחר"

הגדולה האמיתית והבלתי מוערכת של לברון ג'יימס, היא לא העובדה שהוא עומד כעת על ראש הפירמידה של ה-NBA - זו שכבר החזיקה שמות כמו ביל ראסל, מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט - אלא בגלל העובדה שכבר מגיל צעיר, כולם אמרו שהוא יהיה שם.

לברון ג'יימס. מתרוצץ ומקפץ מולנו(צילום: רויטרס)

עוד בגיל 17, כשהיה בכיתה י"א, הופיעה על שער מגזין הספורט החשוב בעולם "ספורסט אילוסטרייטד" תמונה של ג'יימס ועליה הכיתוב – "הנבחר". 13 שנים של לחץ למלא את ההצהרה הבומבסטית הזו, לא הפחידו ולא הרתיעו אותו לרגע. הם לא גרמו לו לקרוס אל תוך העומס הנפשי וגם לא להיכנע לביקורות. והיו כאלה רבות. הן רק הפכו אותו לאדם ושחקן טוב יותר.

כשהיינו קטנים. לברון בימיו בתיכון(צילום: רויטרס)

לוחץ את היד לדייויד סטרן אחרי בחירתו בדראפט(צילום: איי פי )

כמות ההישגים שלו עוצרת נשימה. 2 אליפויות, 4 תארי MVP, חמישה גמרים, שתי מדליות זהב אולימפיות, מקום 23 בכל הזמנים בנקודות ועוד ועוד... אבל כמו בגיל 17, כך גם בגיל 30 – העתיד הוא זה שמרתק כשאנחנו מדברים על לברון ג'יימס. הציפייה ממה שהוא עוד מכין לנו בהמשך הדרך.

אבל גם ההיסטוריה. זו שהוא כבר חלק בלתי נפרד ממנה. ההשוואות הבלתי פוסקות לגדולים ביותר. מייקל ג'ורדן עד גיל 30 היה עם שתי אליפויות ושלושה תארי MVP (ופחות עונות), קובי בראיינט עם שלוש אליפויות ו-MVP אחד, מג'יק ג'ונסון כבר עם חמש אליפויות ושלושה תארי MVP וקורן אמישה עם 0 אליפויות. נו, אז מה? בואו נדבר שוב בגיל 40, אז נוכל לדעת את מקומו האמיתי.

לברו עם שניים מחבריו הטובים(צילום: AFP)

כרגע המקום שלו, והייעוד שלו, הוא אחד בלבד – לבדר אותנו. להמשיך ולהיות "הנבחר".

עשרת הרגעים הגדולים בקריירה של לברון ג'יימס

62 הנקודות במשחק אחד, שתי מדליות הזהב האולימפיות, האבקה שמתעופפת באוויר בכל פתיחת משחק – כל אלה נשארו בצד. כי ב-10 הרגעים הגדולים בקריירה של לברון ג'יימס, יש רק 10 רגעים. לא יותר.

מקום 10 – השער הראשון ב"ספורט אילוסטרייטד"

הסיפור: לברון ג'יימס מופיע על שער המגזין הנחשב עם הכיתוב "הנבחר".

המשמעות: הכוכב של תיכון סנט וינסנט מארי מאקרון, הפך לשם הכי לוהט בארה"ב לגילו, מילא כל משחק את היציעים עד אפס מקום וגרם לקבוצה להעביר את המשחקים לאולם הגדול של הקולג'. לברון היה לתיכוניסט הראשון שהופיע על שער המגזין. שער ראשון מתוך 16 במגזין היוקרתי במהלך הקריירה שלו, שער שתמיד ירחף מעליו במטרה להגשים את הכותרת.

זה ילד זה?

מקום 9 – ההחלטה 2.0 – חוזרים הביתה

הסיפור: קיץ 2014. לברון מסיים חוזה של ארבע עונות במיאמי היט. לאחר ארבעה גמרים ושתי אליפויות, ההערכות מדברות על כך שהוא ימשיך בפלורידה עם דוויין ווייד וכריס בוש. הוא לא נשאר. בנאום ארוך ב"ספורט אילוסטרייטד" (שוב שם), הוא מסביר מדוע החליט לחזור הביתה, לאקרון, ולעשות את מה שאף ספורטאי בהיסטוריה לא עשה – להביא אליפות ספורטיבית לקליבלנד.

המשמעות: המעגל נסגר. הרשע המושלם שהתגלה מול עינינו ב"החלטה" הראשונה, הפך למושיע. זו הייתה החלטה של הלב שבאה עם מטרה אמיתית לכפר על הדרך הנבזית בה עזב ב-2010. ואולי בכלל חזר כי רצה לשחק תחת דייויד בלאט?

Coming Home

מקום 8 – מעל גארנט, מעל כולם

הסיפור: משחק מספר 4 בגמר המזרח 2008. ההתקפה הכי חשובה. קליבלנד חייבת סל כדי להשוות ל-2:2 מול בוסטון. לברון הולך כל הדרך לטבעת, עולה גבוה ופשוט מטביע על הפרצוף של קווין גארנט.

המשמעות: תזכורת אחת בלתי נשכחת ליכולת האתלטית של לברון, זו שכמעט אין שני לה בהיסטוריה של הכדורסל ואולי, אפילו בהיסטוריה של הספורט המודרני. 203 סנטימטרים ו-113 קילוגרמים של שרירים נטו, עם ספרינט מטורף וקפיצה בלתי עצירה. גוף של קארל מאלון, קפיצה של בלייק גריפין ומהירות של משאית דורסת.

ושמישהו ינסה לעצור אותו

מקום 7 – מקום ראשון בדראפט של 2003

הסיפור: קליבלנד קאבלירס, המחזיקה בבחירה הראשונה בדראפט, לא מתבלבלת ולא חושבת פעמיים – כמו שכולם ציפו, היא בוחרת את לברון ג'יימס.

המשמעות: הדראפט של אותה שנה נחשב לאחד הטובים אי פעם, כשרק בחמישייה הראשונה אפשר למצוא שמות כמו כרמלו אנתוני, כריס בוש ודוויין ווייד.

אבל לאף אחד לא היה צל של ספק, אפילו לרגע, ששחקן התיכונים הכי מדובר בשלוש השנים הקודמות, ייבחר על ידי הקבוצה שהיא למעשה הבית שלו, באוהיו. לא שזה באמת משנה, אבל אולי זה המקום להזכיר שמייקל ג'ורדן נבחר ב-84' במקום ה-3 וקובי בראיינט ב-96' במקום ה-13. סתם, מזכירים.

הבחירה הכי לא מפתיעה אי פעם

מקום 6 – 45 נק' וערב היסטורי בבוסטון גארדן

הסיפור: משחק מספר 6 בגמר המזרח של 2012. בוסטון ביתרון 2:3 על מיאמי מארחת את המשחק שיכול להעלות אותה לגמר. אבל מולה עולה לברון ומציג ערב פנומנלי של 45 נק' ב-19 מ-26 מהשדה, 15 ריב' ו-5 אס' ומוביל את ההיט לניצחון בדרך ל-3:3 בסדרה, שבסופו של דבר תסתיים בניצחון 3:4 של מיאמי במשחק המכריע בפלורידה.

המשמעות: במאי 2012 לברון ג'יימס עדיין היה ללא טבעת ועם קופים שמנים וגדולים על הכתפיים. כמעט שנה עברה מההשתנקות שלו ברבעים האחרונים בסדרת הגמר מול דאלאס, כשכל העולם בטוח שהוא לא יכול להתעלות ברגעים המכריעים. ואז באה התצוגה הזו, עם מספרים שנרשמו רק על ידי ווילט צ'מברליין הגדול, אי שם בפלייאוף של 64'. הופעה לדורות.

רק ווילט צ'מברליין עשה משהו דומה לזה

מקום 5 – 4 בחירות MVP ב-5 שנים

הסיפור: ב-2009, 2010, 2012 ו-2013, נבחר לברון ג'יימס ברוב קולות לשחקן המצטיין של הליגה.

המשמעות: כשאומרים "הליגה של לברון", מדברים קודם כל על הנתון הזה. יודעי דבר יודעים לספר שלולא הרצון העז של ראשי הליגה "לגוון" בבחירת השחקן המצטיין, יחד עם השנאה הציבורית כלפיו ב-2011, הוא גם היה זוכה ב-5 מ-5, ללא "הפרעה" של דריק רוז.

הוא הפך לשחקן הצעיר ביותר שמשיג ארבעה תארי MVP, כשהשלים את הסדרה בגיל 28 וחשוב מכך, נכנס לרשימה המצומצמת של מייקל ג'ורדן (5), ביל ראסל (5), ווילט צ'מברליין (4) וקארים עבדול ג'אבר (6( שזכו ב-4 פעמים או יותר. חכו, הוא רק בן 30.

תואר ה-MVP הראשון של לברון ג'יימס

מקום 4 – "ההחלטה"

הסיפור: קיץ 2010. החוזה של לברון ג'יימס מסתיים בקליבלנד ואינספור קבוצות מנסות להנחית אותו אצלן. ב-8 ביולי, שבעה ימים לאחר שהפך לשחקן חופשי, הוא מצהיר בתוכנית מיוחדת של ESPN שקיבלה את השם "ההחלטה" לאן הוא הולך. אל מול רייטינג שיא, הוא הוציא מפיו את המילים שיהפכו לנכס צאן ברזל: "אני לוקח את הכישרונות שלי לסאות' ביץ'". לברון מצטרף ל-"כוחות הרשע" ויוצר קבוצת גלאקטיקוס עם דוויין ווייד וכריס בוש.

המשמעות: לברון יכול לזכות בעוד 4 תארי MVP, להניף עוד 4 תארי אליפות ולהיכנס לדיון של הגדולים בכל הזמנים – את הכתם הזה הוא לא יוכל להוריד. לא בהחלטה שלקח, לא בדרך בה נפרד מה"בית" שלו, לא בצורה שבה זה נעשה ולא בשנאה התהומית שהגיעה אליו בחוזקה ומעט ממנה נותרה גם היום.

במובן מסוים, "ההחלטה" הזו לא רק מסמלת חלק גדול במושג שנקרא "לברון ג'יימס", אלא גם את פני הליגה והכדורסל כיום. כיצד הדברים קורים, מי באמת מחליט (רמז: השחקנים), באיזו יהירות הסופרסטארים של היום נוהגים וכיצד המטרה העילאית מקדשת כל אמצעי – אליפות. "IF U CAN'T BEAT THEM – JOIN THEM".

ההחלטה

מקום 3 – האליפות הראשונה

הסיפור: מיאמי היט מנצחת 1:4 את אוקלהומה סיטי ת'אנדר בגמר ה-NBA של 2012 ומעניקה ללברון ג'יימס את טבעת האליפות הראשונה בקריירה.

המשמעות: זהו, הקוף ירד. כל הדיבורים על חוסר מסוגלות, על ביצים שרועדות ועל לוזריות, נדחקו הצידה. זו הייתה סדרת גמר מוחצת וחד צדדית, כולל טריפל דאבל במשחק החמישי והאחרון של 26 נק', 13 אס' ו-11 ריב'.

רגע שיא לעונת פלייאוף בה רשם למעלה מ-30 נק' וכמעט 10 ריב' למשחק. זה היה הרגע בו היה זה נכון וראוי להכניס את לברון לשיחה של הגדולים. עדיין לא לקבוע שום דבר חד משמעית, אבל רק לזרוק את השם שלו.

הטריפל דאבל במשחק מספר 5 בגמר 2012

מקום 2 – "אחת מהופעות הפלייאוף הגדולות בהיסטוריה"

הסיפור: משחק מספר 5 של גמר המזרח, 2007. דטרויט מארחת את קליבלנד ומובילה בשבע נקודות, שלוש דקות לסיום. ואז לברון ג'יימס השתלט על המשחק, שהלך לשתי הארכות, קלע 29 מ-30 הנקודות האחרונות של קבוצתו, כולל 25 נקודות רצופות וסל ניצחון, 2.2 שניות לסיום, בערב בו סיים עם 48 נקודות, בדרך ל-2:3 ובסופו של דבר גמר ה-NBA.

המשמעות: "הופעה ג'ורדנית", כינה את ההופעה סטיב קר, אחד ששיחק עם מייקל ג'ורדן. אחרי ארבע שנים בליגה ואינספור השוואות לגדול מכולם, זו הייתה הפעם הראשונה בה הציג ג'יימס הופעה שמקומה למעלה למעלה. ESPN בחרה באותו משחק כהופעת הפלייאוף הרביעית הכי גדולה בכל הזמנים. הופעה של ילד בן 23 וחצי.

הערב ההיסטורי בדטרויט

אוהבים NBA? את לברון ג'יימס? עקבו אחר עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ' , או הצטרפו לעמוד הפייסבוק "אוי דוידוביץ' ".

מקום 1 – האליפות השנייה עם מיאמי, 2013

הסיפור: בסיומה של אחת הסדרות הגדולות בתולדות ה-NBA, לברון ג'יימס קלע 37 נק' במשחק מספר 7 מול סן אנטוניו, כולל שלשה מכרעת, חצי דקה לסיום, שהעלתה את מיאמי ליתרון 4, בדרך לניצחון 88:95 וזכייה באליפות שנייה ברציפות.

המשמעות: בקיץ 2010 הוא הצטרף לשני סופרסטארים גדולים אחרים, אבל ב-2013 זו הייתה האליפות שלו. ושל זריקה אחת של ריי אלן. לברון פשוט השתלט על כל המגרש והציג ממוצעים של 25.3 נק', 10.9 ריב' ו-7 אס' למשחק, כשהוא סוחב על הגב שלו את ההיט.

כולם כמובן זוכרים את השלשה של ריי אלן מהפינה במשחק מספר 6, אבל נוטים לשכוח את השלשה של לברון, זו שהגיעה 20 שניות קודם לכן, וצימקה לשלוש. זו הייתה עונה ווינרית, מרשימה ועוצרת נשימה. כזו שמנצנצת מעל כל הישגיו עד גיל 30.

אבל ממש שלא בטוח שתמשיך להיות במקום ה-1, גם כשיגיע לגיל 40. מזל טוב, לברון.