החלטות הממשלה: פחות חינוך, פחות רווחה
דו"ח של המרכז להעצמת האזרח מנתח את ההחלטות שהתקבלו בממשלה בעשור האחרון, ומשווה את ההחלטות הביצועיות אל מול המנהלתיות בממשלת אולמרט ובשתי ממשלות נתניהו האחרונות. המגמה עקבית: המנהלתי גובר על הביצועי, ומינויי בכירים צועדים בראש הטבלה
הממשלה ה-33 בראשות בנימין נתניהו קיבלה 1,660 החלטות במהלך שנה ושמונה חודשים של כהונה, מתוכן 412 (25%) החלטות ביצועיות, ו-1,248 החלטות מנהלתיות. כך עולה מדו"ח מקיף שפרסם הבוקר (יום ג') המרכז להעצמת האזרח, שמנתח את החלטות שלוש הממשלות בעשור האחרון - הממשלה ה-31 בראשותו של אהוד אולמרט וממשלות 32 ו-33 של נתניהו. בסך הכול, כך לפי הדו"ח, התקבלו בממשלה האחרונה 19.8 החלטות ביצועיות לחודש.
מהנתונים עולה כי בממשלת אולמרט, שבה היו 37 חודשי כהונה, התקבלו בסך הכול 2,046 החלטות, מתוכן 801 (39%) החלטות ביצועיות, הנושאות אופי יישומי, ו-1,245 החלטות מנהלתיות, שהן בעלות אופי ארגוני-בירוקרטי. ממוצע ההחלטות הביצועיות לחודש בממשלה זו עמד על 21.4.
בממשלה ה-32 בראשותו של נתניהו התקבלו במשך 48 חודשי כהונה 3,904 החלטות. מתוכן 834 (21%) היו החלטות ביצועיות ו-3,070 היו החלטות מנהלתיות. ממוצע ההחלטות הביצועיות לחודש בממשלה זו עמד על 17.3.
"ניתן לראות באופן ברור כי היקף החלטות הממשלה קשור בקשר הדוק למשך כהונת הממשלה", הוסבר בדו"ח. "ממשלה יציבה יותר מקבלת באופן ברור יותר החלטות מכל הסוגים. נתון מרכזי נוסף הוא שיעורן המשמעותי של ההחלטות המנהלתיות-תפעוליות מצד הממשלה. מדובר בהחלטות שעוסקות באישורי נסיעות ומינויים, מתן היתרים, אישורים והמלצות שונות, שמהווים חלק ניכר מאוד מעבודת הממשלה, דבר שמעיד על הזמן המועט שנותר לטובת דיונים ועיסוק מעמיק, החלטות ביצועיות או גיבוש עמדה משותפת. בפועל, חלק משמעותי מישיבות הממשלה מוקדש להיבטים טכניים ומנהלתיים, והממשלה בישיבתה כגוף משותף ממעטת לעסוק בהחלטות ביצועיות".
בראש ההחלטות: מינויים ואישורי נסיעות
בהתאם להסבר שפורסם בדו"ח, מהנתונים עולה כי בשלוש הממשלות שנחקרו מספר ההחלטות בנושאים מנהלתיים היה גבוה בהרבה מהחלטות ביצועיות. החלטות בדבר מינויים זוכות לשיעור גבוה יחסית מתוך ההחלטות המנהלתיות בכל הממשלות: 23.1% (287 החלטות מינויים) בממשלה ה-31, 13% (400 החלטות מינויים) בממשלה ה-32 ו-12.7% (158 החלטות מינויים) בממשלה ה-33. אישורי נסיעות שרים ובכירים אחרים היוו 10.3% מההחלטות המנהלתיות בממשלה ה-33, 8.3% בממשלה ה-32 ו-5.3% בממשלה ה-31. החלטות בדבר אישור אמנות והסכמים בינלאומיים התקבלו בשיעור של 9.6% בממשלה ה-31, לעומת 6.4% בממשלה ה-32 ו-6% בממשלה ה-33.
עוד ניתן לראות כי במהלך עשור נרשמה עלייה בכמות ההחלטות של ועדות השרים לחקיקה. "שיעור ההחלטות הגבוה של ועדת השרים לחקיקה מתוך סך החלטות הממשלה ממחיש כי החקיקה הפרטית בישראל, שממילא מצויה בשיעורים חריגים ביחס לעולם, משפיעה באופן ברור על תפקוד הממשלה ומייצרת עומס גובר על עבודתה. נראה גם כי מגמה זו מצויה בהתחזקות וצפויה להמשיך גם בממשלה הבאה", נכתב.
הדו"ח מפרט גם את אחוז ההחלטות הביצועיות בשלוש הממשלות על פי הנושאים העומדים בבסיסי ההחלטות, וניתן לראות כי בעשור האחרון עיקר העיסוק הוא בנושאים מדיניים-ביטחוניים, דיור ונדל"ן, אנרגיה, תשתיות ומים ונושאי פנים ושלטון מקומי. כך למשל בממשלה האחרונה 14.3% מההחלטות הביצועיות היו בנושאי דיור ונדל"ן, לעומת 8.8% בממשלה ה-32 ו-5.4% בממשלה ה-31. תמונה דומה ניתן לראות בנושאי אנרגיה, מים ותשתיות - 12.4% בממשלה האחרונה לעומת 7.2% ו-6.4% בממשלות ה-32 ו-31 (בהתאמה). כמו כן, שיעור ההחלטות הביצועיות בנושא המדיני-ביטחוני פוחת בהדרגה מהממשלה ה-31 (11.7%), דרך הממשלה ה-32 (8%) ועד הממשלה ה-33 (6.8%).
בשלושה תחומים מרכזיים - חינוך, בריאות ורווחה - נרשמה גם כן ירידה בשיעור ההחלטות הביצועיות שהתקבלו בממשלות לאורך השנים. בתחום החינוך שיעור ההחלטות הביצועיות שהתקבלו בממשלה ה-31 עמד על 6%, בממשלה ה-32 על 7.2% ובממשלה האחרונה על כמעט חצי - 3%. בתחום הרווחה ניתן לראות שיעור של 5.1% מסך ההחלטות הביצועיות בממשלה ה-31, שירד ל-4.3% בממשלה ה-32 וירד אף יותר ל-1.7% בממשלה ה-33. בתחום הבריאות נרשמת ירידה משיעור של 4.9% מסך ההחלטות הביצועיות בממשלות ה-31 וה-32 לשיעור של 3.2% בממשלה ה-33.
הדו"ח בדק גם נושאים "חוצים" - החלטות שהתקבלו על פני שלוש הממשלות. כך למשל לנושא מפוני ההתנתקות הוקדשו 103 החלטות בסך הכול: 59 החלטות בממשלה ה-31, 38 החלטות בממשלה ה-32 ו-6 החלטות הממשלה ה-33. החלטות חוצות אחרות עסקו בתוכניות משולבות לחיזוק אזרחי של עוטף עזה וכן חיזוקה של ירושלים. בממשלה ה-31 הוקדש מספר דומה של החלטות לאזורים אלו, ואילו בממשלות ה-32 וה-33 מספר ההחלטות הביצועיות בנושא ירושלים עלה באופן ברור על פני ההחלטות בנושא חיזוק הדרום והצפון.
בנושאי שוויון בנטל ומבקשי מקלט ניתן לראות עלייה במספר ההחלטות על פני הממשלות. מהחלטה אחת בלבד בנושא שוויון בנטל בממשלה ה-31 עלה מספר ההחלטות לארבעה בממשלה ה-32 ולשש החלטות בממשלה ה-33. מהחלטה אחת בנושא מבקשי המקלט בממשלה ה-31, עלה הנושא לכדי שתי החלטות בממשלה ה-32 ולארבע החלטות בממשלה ה-33.
נושא נוסף שמקבל התייחסות בדו"ח הוא שיעור ההחלטות במסגרת חוקי הסדרים שהתקבלו בממשלות השונות. ניתן לראות כי חוקי ההסדרים מהווים אחוז ניכר מסך ההחלטות הביצועיות של הממשלה וכי אחוז ההחלטות העוברות במסגרת חוק ההסדרים נותר דומה פחות או יותר בין כל הממשלות - 31.1%, 24.5% ו-31.8% בממשלות 33, 32, ו-31 בהתאמה. "המשמעות היא שחלק משמעותי מאוד מההחלטות הממשלתיות הוא פרי יוזמתו של משרד האוצר, הן עוברות כמקשה אחת במסגרת ישיבת ממשלה אחת, וכמעט אינן מאפשרות דיון עומק בנושאי ליבה וברפורמות מבניות", נכתב בדו"ח. "רבות כבר נכתב בנושא זה על חוקי ההסדרים, ונתונים אלו ממחישים עד כמה עמוקה הנוכחות שלהם במסגרת פעילות הממשלה. אין כמעט שינוי על פני השנים למרות הביקורת ההולכת והגוברת על השימוש בכלי זה".
תומר לוטן, מנכ"ל המרכז, הסביר כי "הממצאים מספקים הזדמנות לייצר כלי עזר לעבודת הממשלה הבאה, בגיבוש תמונה של היקפי פעילות, עבודת מטה וניהול עומסים, וחשוב מכך - בזיהוי מגמות מרכזיות בתחומי התוכן שבהם עוסקות החלטות הממשלה".