הילדים בבירת הרצח מוצאים מקלט בכדורגל
הכנופיות בבירת הונדורס שולטות על השכונות, משתמשות בילדים לאיסוף דמי סחיטה, למכירת סמים ואפילו לביצוע רצח. מי שחומקים ממעגל האלימות הם כמה עשרות ילדים שמשחקים בקבוצת כדורגל מקומית. אבל גם מאמנם יודע שהוא עלול לאבד אותם בכל רגע במדינה שבה נרצחו השנה אלף ילדים
עוד חדשות בעולם :
ארדואן: אין בעולם עיתונות חופשית כבטורקיה
סין: משאית פרקה חול וקברה ילד למוות
הסקנדל שהחזיר את הלבנונים לאכול בבית
רב חובל גיבור שלי: עזב אחרון את הספינה
עברו שישה חודשים ואף ילד מבין 50 הילדים שמתאמנים עם לופז שעתיים ביום, חמישה ימים בשבוע, לא נרצח במדינה שבה קרוב לאלף ילדים נרצחו השנה. אף אחד מהילדים לא עזב את הקבוצה והיגר לארצות הברית, שם עצרו הרשויות במהלך 2014 יותר מ-8,000 ילדים מהונדורס שביקשו להתאחד עם הוריהם שעובדים במדינה.
משחקים בכדור במקום לעשן מריחואנה ולהסניף דבק
לופז התחיל את התוכנית כדי להרחיק את הילדים הצעירים מהצטרפות לבני נוער שמתכנסים מסביב לחלקת עפר ומעשנים מריחואנה, מסניפים דבק ומגייסים צעירים לבצע שליחויות עבור הכנופיות.
כשקרן Kahl הקטנה מקליפורניה שמעה על התוכנית של לופז - שימוש בכדורגל כדי להרחיק ילדים ממעגל האלימות - היא שלחה כסף לשדרוג המגרש, לרכישת ציוד ולשכירת אוטובוסים כדי שהילדים יוכלו לנסוע ברחבי טגוסיגלפה ולשחק נגד קבוצות אחרות.
מקום שלילדים אכפת ממנו
כיום הילדים מדברים על קבוצת הכדורגל שלהם עם חבריהם בבית הספר ועם ילדים בשכונות אחרות שנוהרים לצפות ב"אי השלום", בבירת המדינה שבה שיעור מקרי הרצח הגבוה ביותר בעולם.
"מגרש הכדורגל יצר קבוצה, נחמה, חברות. הוא מעניק להם מקום להשתייך אליו, משהו שאכפת להם ממנו, משהו שהם לא רוצים לאבד", אמר לופז, שנודע בכינוי החיבה "לואיסיטו".
"בנות חמודות יהרגו כדי להשיג ילד רע"
ביום אחד בשעות אחר הצהריים בחודש נובמבר, ילדי שכונת פרוגרסו שבו באוטובוס ממשחק כדורגל ומחאו כפיים בהתלהבות ושרו לצלילי רינגטון פופולרי שהתנגן בסמרטפון "בנות חמודות". "רוב הבנות החמודות יהרגו כדי להשיג ילד רע", הם שרו את מילות השיר שבו מושכים לילדה בשיער ומשמיצים אותה. "אני יודע שאת אוהבת את הדברים האלה. אני חייב לירות, להעליב אותך, לאבד את החושים שלי, להכות אותך כדי שתוכלי לאהוב אותי". כשלופז שמע על השיר הוא זעם מאוד.
"מה אתם רואים על המסך?" הוא צעק על חברי הקבוצה שהרכינו ראשם והביטו על הרצפה, קשרו ופרמו את שרוכי הנעליים שלהם ושיחקו עם אבנים קטנות כדי להימנע ממבטו של לופז. "איש עם רובה, נשים, סמים וכסף", ענה אחד הילדים, מיינור איילה בן ה-11.
"כאן אין מקום לאלימות"
לופז הורה לילד אחד שביצע תרגילי מתיחות בעצלתיים לרדת לשכיבות סמיכה, ולילד אחר לרוץ מסביב למגרש הכדורגל כעונש. "כאן אין מקום להעלבות או לאלימות. אנחנו כאן לשחרר את עצמנו מהסביבה שבה אנו חיים. האם אתם מבינים את זה?", אמר לופז. "מגרש הכדורגל הוא מקום ללמוד בו שיש חוקים שחייבים לקיים אותם ושיש משמעת".
האלימות מחלחלת בטגוסיגלפה כמו וירוס, ולופז יודע שאפילו מאמן כדורגל שמשתמש בכיסא גלגלים בגלל תאונת אופניים איננו חסין. אף שהם מתקבלים בברכה, השיפורים במגרש ובקבוצה מלחיצים אותו. כל מראית של הזרמת משאבים וכסף בהונדורס גוררת אחריה איומים וסחיטה. "ביום שבו אחד הבחורים האלה יחליט שמשהו בפרויקט הזה פועל נגדו, הוא יגיע ויאמר לנו שהכול נגמר", אמר לופז.
זה משהו שמיינור מכיר. יש ילד מהשכונה שלו שקנה מריחואנה באשראי ולא שילם את חובו, אז כולם צופים שהוא ייהרג בכל רגע.
לופז חושש שהילד הזה יצטרף לילדים האחרים שמשחקים כדורגל ושהכנופיות שמחפשות אותו לא יעשו כל הבחנה וירססו בכדורים את מגרש הכדורגל. זה כבר קרה לפחות פעמיים השנה במגרשי כדורגל אחרים בעיר, אז נהרגו כמה עשרות.
אביו של מיינור רוצה שהוא יתרחק מכל האלימות הזו ויעזוב את הונדורס כדי להצטרף אליו בארה"ב. אלא שבנו החליט להישאר עם אמו, שפוחדת מאוד שייצא למסע מסוכן לכיוון צפון. "לא אעזוב", אמר מיינור לאמו. "את תדאגי לי ואני אדאג לך".
לפנייה לכתב/ת 
