הפנים של רוסיה האחרת: עם פוטין - גם בעוני
הרחק מאיכות החיים הגבוהה של האליטה במוסקבה, נאלצים רוסים מהשורה להידחס לדירות קטנות עם 6 בני משפחה, להסתגר בכפרים מבודדים שאמבולנס מתקשה להגיע אליהם ולהתמודד עם שכר הולך ונשחק, בוודאי עכשיו עם קריסת הרובל. אז איך זה שאפילו הם לא חושבים שפוטין אשם, ושאם כבר - כדאי לו ללמוד מסטלין איך להיות קשוח יותר?
ביום השלישי שלה בעבודה החדשה בחברת הרכבות Russian Railways שמעה אלנה קצ'לינה אדם נהרג. היא לא ראתה את הרכבת פוגעת בו בשעה שניסה לחצות את המסילה בסלטיקובסקיה, תחנת רכבת בפרבר צפוף האוכלוסין של מוסקבה בלשיחה, אבל היא שמעה את הפגיעה. "הוא היה צעיר והוא פשוט היה מוטל כאן, הוא שכב שם הרבה מאוד זמן", סיפרה והצביעה על המקום המדויק.
עוד חדשות בעולם :
- מרגרט תאצ'ר דחפה להקמת ארסנל נשק כימי
- גופה בשידור חי. קרובי הקורבנות התעלפו
- ארוחה מתועדת: נחש פיתון בולע קנגורו
- סקר: האישה הכי אהודה בארה"ב - קלינטון
זה קרה לפני שבע שנים, ואלנה - שעבודתה היא לפקח על צומת בתחנה - אומרת שמאז היא נאלצה להתמודד עם אנשים שמתים על המסילות באופן שגרתי להחריד. "עכשיו אני כבר רגילה לזה", היא אומרת. מסילת הרכבת וקציר הדמים שלה הם סמל לחיים ברוסיה תחת נשיאותו של ולדימיר פוטין: ב-14 השנים האחרונות שגשגה רוסיה, במיוחד בהשוואה לכאוס הכלכלי ששרר בה בשנות ה-90, אחרי התפרקות ברית המועצות. רוסיה מתגאה בפרויקטים גרנדיוזיים כמו קווי רכבת מהירים, בתי חולים גדולים ואולימפיאדת החורף בסוצ'י.
אבל מאחורי הפרויקטים האלה שזוכים לתשומת לב רבה רוסיה גם כשלה בחלק מהמקרים בניסיונה לספק תשתיות בסיסיות. בסלטיקובסקיה, למשל, אין שום דרך לחצות את המסילות מלבד מחסום ואור אדום שממנו אנשים מתעלמים באופן שגרתי. סרגיי סובולב, עיתונאי מוסקבאי שאשתו נהרגה על ידי רכבת בתחנה הזו בתחילת 2013, השיק קמפיין המפציר בחברת הרכבות הממשלתית להקים נקודת מעבר בטוחה יותר. להערכתו מספר ההרוגים השנתי בתחנה ובמעברים שלה עומד על 20 עד 25 בני אדם. כלי תקשורת מקומיים מעריכים שבפועל המספר עומד על עד 30.
חברת הרכבות הממשלתית של רוסיה אמרה כי המספרים האלה מנופחים וכי האשמים בתאונות הם הולכי הרגל המפרים את תקנות הבטיחות. בתחילת 2013 היא טענה כי בשנתיים שלפני כן היו בתחנה תשע תאונות, ולא ציינה כמה בני אדם נהרגו בהן. לסוכנות הידיעות רויטרס היא מסרה כי היא קבעה נוהלי בטיחות חדשים כמו הגבלת מהירות הרכבות והורדתה מ-120 ל-60 קמ"ש וכי בשנים 2014-2013 היו ארבע תאונות בלבד. גם הפעם היא לא מסרה כמה בני אדם נהרגו אז. החברה טענה כי מעבר תת-קרקעי יסייע לשפר את המצב עוד יותר.
יכולתה של המדינה לספק שירותים צפויה לעמוד בקרוב תחת לחץ נוסף בשל המיתון. רוסים רבים מתלוננים כי המדינה אינה עושה את מלאכתה. שירותים בסיסיים רבים עדיין לקויים או לא קיימים, ואיכות החיים של הרוסי הממוצע עדיין נמוכה בהרבה מזו של תושבי המערב. אלנה, המפקחת מהרכבת, מרוויחה למשל 30 אלף רובל לחודש - כ-520 דולר. מדובר בירידה לעומת 860 הדולרים שהיו שווים הרובלים האלה לפני קריסתו של המטבע המקומי השנה. המשפחה המורחבת שלה, בת שש נפשות, גרה בעיר סמוכה בדירה עם חדר אחד ומטבח. בעלה לשעבר ישן שם על הספה. "אין לו איפה לגור", אומרת אלנה, ומציינת כי היא מתאמצת לישון מספיק לפני שהיא הולכת לעבודה. היא חולקת את החדר השני עם בנה ובתה, בעלה של בתה ובנם בן השלוש.
מדובר בחיים שונים לגמרי מאלה שמהם נהנית האליטה הרוסית. כלי תקשורת רוסיים, הנשלטים בעיקר על ידי המדינה או על ידי אוהדי הקרמלין, משאירים את המידע על פערי הענק בין השכבות השונות הרחק מעיני האזרחים, אף שמדי פעם בפעם יש היבטים שכן נגלים לציבור. בשנת 2013 למשל פרסם מנהיג האופוזיציה הבולט והבלוגר אלכסיי נבלני פרטים על בית מפואר בבעלותו של ולדימיר יקונין, נשיא חברת הרכבות Russian Railways ומי שנחשב מקורב לפוטין זה שנים. טענותיו של נבלני היו מבוססות על תמונות של הנכס, שהודלפו על ידי גורם שזהותו אינה ידועה.
"אנחנו קוראים באינטרנט אילו בתים יש ליקונין, אנחנו יודעים את זה", מספרת קצ'לינה, "זה מגעיל כי עבור העובדים לא עושים שום דבר". בראיון עם אתר האינטרנט הרוסי Gazeta.ru בנובמבר אמר יקונין כי הוא מכר את הבית, אבל הוסיף כי יש הסכם שלפיו הוא יוכל לבקר בו "אם יצטרך".
הארמון של פוטין
פוטין ירש את תפקיד הנשיא מבוריס ילצין. פוטין, סוכן קג"ב לשעבר, הביא לרוסיה סדר ואיכות חיים גבוהה יותר. השיפור הזה התבסס לא רק על מאגרי הגז והנפט שבהם עשירה רוסיה. כשהוא הגיע לקרמלין בשנת 2000 הנפט נסחר במחיר של כ-30 דולר לחבית, ובאמצע שנת 2003 הוא עדיין היה סביב המחיר הזה. למרות זאת, התוצר המקומי הגולמי של רוסיה גדל באותה תקופה, וההכנסה לנפש זינקה מ-1,772 דולר ל-2,975 דולר בשנת 2003.
מאז אמצע 2003 צמח שוק האנרגיה. מחירה של חבית נפט הגיע ב-2006 ל-70 דולר ובהמשך עלה ליותר מ-100. הכסף זרם לרוסיה, ולפי הבנק העולמי התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה מ-11,700 דולר בשנת 2008 ל-14,612 דולר בשנת 2013. השיפור המהיר הזה הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שפוטין נותר פופולרי למרות החשדות הנרחבים לשחיתות בקרב האליטה הרוסית. כפי שדיווחה השנה סוכנות הידיעות רויטרס, כספי ציבור רבים ברוסיה נעלמו בעשור האחרון לידיהם של אנשים המקורבים לקרמלין ומתווכים שקשה להתחקות אחר עקבותיהם.
מיליארדי דולרים של חברת הרכבות הממשלתית זרמו לחברות שהסוו את הבעלות שלהן ושהייתה להן רק נוכחות זעומה - אם בכלל - במקומות שלטענתן הם המטות שלהן. שותפיו של פוטין הפיקו גם מיליוני דולרים מפרויקט בריאות ממשלתי והעבירו כסף לבניית נכס נדל"ני מפואר בים השחור, הידוע בלשון העם כ"ארמון של פוטין" - אף שפוטין מכחיש שיש לו קשר אליו.
בחינת המידע מראה שמקורבים של פוטין סייעו לאוליגרך רוסי עם השפעה בפוליטיקה האוקראינית להפיק מיליארדי דולרים מגז רוסי זול. באותו הזמן ממש, רוסים מהשורה לא הצליחו לנצל לגמרי את התנופה הכלכלית שממנה נהנתה רוסיה ב-14 השנים האחרונות. כעת כלכלתה של רוסיה מתכווצת בשל הצניחה במחירי הנפט והסנקציות שהטיל המערב על רוסיה בשל חלקה במלחמה באוקראינה, וייתכן שיהיה קשה יותר לאפשר את קיומן המקביל של שתי המציאויות האלה.
למרות חוסר השוויון הזה, אלנה עובדת הרכבת אינה רואה סימן לכך שפוטין וממשלתו עומדים להשתנות. היא עצמה לא הצביעה לו בבחירות האחרונות: "אני לא יכולה לומר שום דבר רע עליו. הדבר היחידי הוא שהוא עוזר לאחרים יותר מדי, אבל לנו לא". בדבריה היא מתכוונת למורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה. "למה לא להעלות משכורות לאלה שחיים כאן, לרוסים, למה לא לתת לרוסים את מה שהוא נותן לאוקראינה? אני מתנגדת לזה".
שחיתות? הנשיא פשוט לא יודע
אין רכבות מהירות במקום שבו חיים ולנטינה ופאבל לוניוב. למעשה אין כאן רכבות בכלל. הזוג הזקן חי בכפר בסקקי, יותר מ-200 קילומטרים ממוסקבה. שבעת הקילומטרים האחרונים של הדרך לכפר עוברים ביער אורנים, והדרך שם אינה סלולה. זו רוסיה הישנה. הכפר, שהיה שוקק חיים בימי ברית המועצות לדברי לוניוב, נמצא כעת בדעיכה, ורק 15 תושבים נותרו בו. לוניוב, בן 73, מאשים במידה רבה את השחיתות ואת היעדר המשמעת בקרב פקידי ממשל. "הכפר התחיל למות לפני 15 שנה", הוא אומר.
רעייתו של לוניוב, ולנטינה, בת 77. לפני כמה שנים לקתה בשבץ ונותרה משותקת חלקית. היא יכולה ללכת רק מרחק קצר ומסתמכת על בעלה המטפל בה. בית החולים הקרוב ביותר נמצא בעיר רמשקי, כ-16 קילומטרים מכאן. במקרה חירום, אם הדבר מתאפשר, בית החולים שולח פרמדיק במכונית רגילה.
" כשיש כמה וכמה מקרי חירום שירות האמבולנסים מתקשה להתמודד עם המצב", מספרת ולנטינה ארקדייבה, אחות המרוויחה בדרך כלל 8,000 רובל (138 דולר) לחודש. "ברור שהכסף שאנחנו מקבלים לא מספיק. אנחנו בקושי שורדים". לוניוב אינו מאשים את פוטין אישית. במקום זאת, הוא מאשים אנשים הנמצאים בסביבתו של הנשיא בהעברות כספים סודיות. "יש יותר מדי מושחתים מאחורי גבו של פוטין", הוא אומר, "אני חושב שאם פוטין היה יודע את זה הוא לא היה מתעלם מכך". ולנטינה מסכימה: "באופן כללי הוא אדם טוב".
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של רוסיה, פוטין העלה את דמי הגמלאות לגובה של פי שישה לעומת גובהם בשנת 2001. לוניוב ורעייתו, שדמי הפנסיה שלהם מגיעים יחד ל-25 אלף רובל בחודש, אסירי תודה. "אנחנו מקבלים די כספי גמלאות", אומר פאבל, "יש לנו מספיק כסף לאוכל".
הלם מחכה למוסקבה הדשנה
אחיזתו של הקרמלין באמצעי התקשורת פירושה שהרוסים מהשורה אולי מודעים לבעיות מבית, אבל לעתים יש להם תפישה מוגבלת בלבד של היחס בין איכות החיים בארצם לבין איכות החיים שלה זוכים במדינות אחרות. גם למעמדה הבינלאומי של רוסיה ותדמיתה הם לא תמיד מודעים לגמרי.
המערב, נזכיר, תקף את רוסיה על פלישת צבאה לאוקראינה בשנה שעברה ועל הסיוע שלה למורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה. לוניוב מאמין שהאשם העיקרי בסכסוך באוקראינה הוא ויקטור ינוקוביץ', נשיא אוקראינה המודח שזכה לגיבוי ממוסקבה, ולא רוסיה עצמה. עם זאת הוא מפגין ידע מוגבל בנושא כשהוא אומר שחשב שינוקוביץ' עדיין נמצא באוקראינה ועובד יחד עם הנשיא הנוכחי, פטרו פורושנקו. בפועל, ינוקוביץ' נמלט מאוקראינה בפברואר, וכעת חי ברוסיה. אחרי בריחתו מאוקראינה כבשה רוסיה את חצי האי קרים, שהיה בשליטת אוקראינה במשך יותר מחצי מאה.
בחימקי, אחד מפרברי מוסקבה, ינינה פחום משלה את עצמה הרבה פחות. פחום, בת 29, ניהלה אורח חיים של אשת המעמד הבינוני בדונייצק שבמזרח אוקראינה, עד שהמורדים הפרו-רוסים כבשו את בנייני הממשל המקומי בדונייצק באפריל. בתחילה היא לא דאגה, אבל ב-26 במאי המורדים וצבא אוקראינה ניהלו קרב קשה זה נגד זה באזור נמל התעופה של העיר. "נבהלנו אחרי האירועים בשדה התעופה. בבוקר שלמחרת הלכנו לקנות כרטיסים, ואחר הצהריים עזבנו", היא מספרת.
פחום נסעה לאחותה בחימקי. היא אומרת שהיא יודעת שהתחלה בחיים חדשים לא תהיה קלה, אבל היא לא רואה יותר מדי אופציות אחרות. "החלטנו שאם נעבוד ונחיה כאן נוכל לעזור יותר לבני המשפחה שלנו מאשר אם נגור איתם בדירה אחת בדונייצק", היא מסבירה. "גם אם המלחמה תסתיים, הילד שלי לא יהיה בטוח שם. אנשים עם רובים הם אנשים עם רובים".
פחום אומרת כי היא מאמינה שרוסים רבים, במיוחד צעירים הרגילים לרמת החיים הגבוהה במוסקבה, אינם יודעים מה מצפה להם כעת, כשהמדינה שוקעת במשבר כלכלי. היא עצמה חוותה על בשרה משברים באוקראינה, שם הייתה הכלכלה על סף קריסה בשנים האחרונות.
"זה כמו יום המרמיטה עבורנו", היא אומרת, "באנו למוסקבה ואנחנו מבינים שכאן הולך לקרות אותו הדבר. בכל מקרה, אולי נהיה מוכנים יותר לצרות שלנו מאשר הרוסים שחיים כאן. זה הולך להיות קשה למוסקבה הדשנה".
9 מכל 10 רוסים: פוטין טוב
חבית נפט נסחרת כעת סביב 60 דולר, כ-50% פחות מלפני שנה, וערכו של הרובל צנח. כעת צריך יותר מ-50 רובל כדי לקנות דולר, בהשוואה ל-33 רובל בתחילת השנה. כדי להגן על החסכונות שלהם נהרו רוסים לקנות דולרים, אירו או מוצרים יקרים כמו מקררים ומכוניות. בשבוע אחד בדצמבר הרוסים הוציאו סכום כסף הגדול עד פי 3.5 על מוצרי ביגוד ואלקטרוניקה לעומת השבוע המקביל בשנה שעברה.
בהתחשב בהתפתחויות האלה, האם הפופולריות של פוטין יכולה להחזיק מעמד? סקרים שערך מכון הסקרים "לבאדה" שמושבו במוסקבה מצביעים על כך ש-85% מהרוסים חושבים שהוא עושה עבודה טובה. בנאום השנתי שלו בפני האומה, מוקדם יותר החודש, הזהיר פוטין כי
לרוסים צפויים ימים קשים עוד יותר, אבל הוא הדגיש כי כלכלת רוסיה תחזור לעצמה בתוך שנתיים.
בכפר השקט והמבודד שלהם, בני הזוג לוניוב מוכנים להמתין. לדבריהם, הם בטוחים שפוטין ישפר בסופו של דבר את חייהם. "אנחנו צריכים לחכות", אומרת ולנטינה, ופאבל מדגיש שהנשיא צריך להיות קשוח עוד יותר כלפי האזרחים. "הוא מטפל בנו", אומר פאבל, "אבל אם הוא היה קשה כמו סטלין, המשמעת הייתה טובה יותר".
לפנייה לכתב/ת 
