לינהארט? זה השחקן שכל הזמן על המטוס? / טור
במחי יד לינהארט סותר את כל קונספציית הניהול של מכבי ת"א. זה השחקן שלא רשמו לליגה? מה שיותר מביך היה הוויתור על הניצחון וההליכה על ההפרש, פשוט תבוסתנות במסווה של תחבולנות. מריח כמו רעיון של פיני גרשון. עידו אשד מסכם את ההפסד של הצהובים לפנאתינייקוס
מכבי תל אביב היא כבר מזמן לא קבוצה ישראלית. זו קבוצה אמריקנית שרשומה בתל אביב. אחרי הפציעה של גיא פניני, יש לה צבר אחד ברוטציה (כאילו ששניים זה בסדר), שמייצג נאמנה את חסידי הכדורסל הישראלי שהלך לאיבוד עם השנים, בערך מאז שאבנר קופל נכנס לנהל את ליגת העל שלנו. מעצרו המתוקשר של קופל צריך לעורר תהיות נוספות לגבי כנות כוונותיו, כשהחליט להרבות את הזרים במדינתנו ולהפוך את הליגה שלנו לקרקס. מדהימה היא העובדה שהתרגלנו לקבוצה כזו כמייצגת את הליגה הישראלית ואת הרוח המכבית.
- צפו: ההפסד של מכבי ת"א לפנאתינייקוס
- מכבי החמיצה הזדמנות נדירה / מליניאק
- מכבי נחתה בארץ: "כואב הלב על ההפסד"
רגע, אני מריח כאן אבל גדול...אבללללל - אם זה כבר ככה, לפחות צריך להשתמש בזה כקונספציה, עד הסוף, ולהוביל למשחק אתלטי, מהיר, עם דאנקים כקליעה בסיסית, ולמחוק את יתרון הבשר שיתייצב מול הצהובים בשלב המתקדם של העונה. כמו ברבע שני - כשהחמישייה של היינס/פארגו/לנדסברג/רנדל/טיוס טסה על המגרש - חמישה אמריקנים שחומי עור קפיציים וחזקים, אתלטים מושלמים, רצים את המגרש בשלוש שניות, מטביעים עם המרפק, קופצים לכל ריבאונד כמו שדים. קולעים שלשות במעבר, יכולים להחליף על כל חסימה. מקרקסים כל מה שעובר מולם, ונראים כמו אלופי אירופה, או לפחות אלופי הבינ-יבשתי.
נייט לינהארט אדיר בפשטות משחקו ונועם מהלכיו, ובמחי יד סותר את כל קונספציית הניהול של מכבי. זה השחקן שלא רשמו לליגה? זה השחקן שכל הזמן על המטוס? זר לו היה מגיע למשחק היה בטוח שזה השחקן המוביל של מכבי העונה, וסופו הוא פלופ מביך שמשלמים עליו הון לשווא. לינהארט רגוע, יציב, חכם, לא לוקח בכח, ממלא מקום בכל תרגיל, מוסר את האקסטרא-פס, לא מפריע לו כשלא משתמשים בו, אפס אגו, וקולע שלשות חופשיות.
בעצם, זה בדיוק מה ששחקן ישראלי משלים אמור היה לעשות. פחות או יותר התפקיד המיתולוגי של טל בורשטיין. חשוב מאוד לקבוצה שלא כולם יהיו בה כוכבים, זה מאזן את האנרגיה. אבל אני מכיר עשרה שחקנים ישראלים שיכולים למלא את התפקיד הזה. רק שצריך לשלם עליהם מס.
אבל כל זה זה לא הספיק כי גיא גודס לא הלך עם זה עד הסוף. רוחו של פול ווסטהאד לא שרתה עליו, והוא לא באמת מאמין בלהיות הלויולה מרימאונט של היורוליג. אז בסוף מפסידים לקבוצה מוגבלת, לא מאומנת ולא חכמה, ולמרות הובלה לאורך כל המשחק ועזרה מידיד המחלקה, בלושביץ' איש המשרוקית.
כי גודס התעקש לנסות שוב ושוב את סופו, שמכיל בתוכו את כל יתרון הבשר של מכבי, אבל לא התאים לתפיסת המשחק הנדרשת. כי לנדסברג אתלט אדיר, אבל לא מבין את המשחק, ובמשחק כל כך מהיר צריך לקבל עשרות החלטות בדקה, בהן תלויה ההצלחה במימוש היתרון האתלטי. כי דווין סמית' היה החוליה החסרה עם קרסול נקוע. ובסוף אתה מפסיד על החטאות פשוטות מהקו. המקום היחיד במגרש בו לאתלטיות אין שום יתרון.
ויש גם את הרגע הזה שפארגו מרגיש שזה הזמן שלו. לפעמים זה עובד, לפעמים זה לא. אבל זה מוד שקשה להוציא אותו ממנו. זה מכניס אותו לאמוציות, מייצר שגיאות מנטאליות מרובות, ובסוף גם עבירה חמישית מיותרת,
וכל המאמץ והניתורים והקרקסים ו'האלי אופים' הלכו לפח. מכבי יצאה מפסק הזמן הקריטי בלי תרגיל למצב מיוחד וזרקה ליי אפ מביך.
ומה שיותר מביך היה הוויתור על הניצחון והליכה על ההפרש. פשוט תבוסתנות במסווה של תחבולנות. בארבע הפרש, 12 שניות לסוף, מוותרים על המשחק? מריח כמו רעיון של פיני גרשון, אבל זו מכבי מימי נס ז'לגיריס? איפה שאראס שיעשה פאול? העונש הראוי היה שלשה על הבאזר שהעלתה לשבע הפרש. ועכשיו אולי חושבים על מקום שלישי, אבל מפחדים ממקום חמישי.
לפנייה לכתב/ת 
