יו"ר ועדת הסל: "עשינו פשרות. אי אפשר לעזור לכולם"
כבר שלוש שנים שפרופ' יהונתן הלוי עומד בראש ועדת סל התרופות, וחורץ גורלות של חולים. יום אחרי הכרזת סל התרופות ל-2015 הוא מתראיין ל-ynet וטוען: "בישראל יש את סל התרופות הטוב בעולם", ומתנצל בפני החולים שהתרופות שלהם נשארו בחוץ
שליש מתקציב סל הבריאות הוקדש השנה לתרופות החדשות לריפוי צהבת נגיפית (הפטיטיס C) - והציף שוב את הקושי הגדול בעבודה חברי ועדת הסל, שלרשותם עומד תקציב מצומצם, אותו הם צריכים לחלק לחולים הזקוקים לו. המבקרים טענו כי הפניית תקציב גדול כל כך לקבוצת חולים אחת הוא לא הגיוני, בעוד המצדדים בהחלטה טענו כי מדובר ברגע היסטורי, לא פחות.
"התופעה של הטכנולוגיות היקרות רק תלך ותתגבר", אומר פרופ' יהונתן הלוי, מנהל בית החולים "שערי צדק" ומי שעמד בראש הוועדה זו השנה השלישית ברציפות.
"כיום המדע מזמן לפתחנו תרופות ביולוגיות, רפואה מותאמת אישית, וזה יוביל לחוסר יכולת להתכנס למגבלות התקציב. זה ילך ויהיה יותר קשה".
התקציב שהוקדש להרחבת סל הבריאות השנה הוא 300 מיליון שקלים, זו השנה החמישית ברציפות. מדובר ב-0.8% מעלות סל הבריאות הכללי, שעומד על כ-36 מיליארד שקלים. "המדינה תצטרך להחליט אם להמשיך להכניס רק 0.8% מעלות הסל או להעלות את זה, למשל ל-1.5%", קובע הלוי. "או שתקציב הוועדה יעלה ל-500 או 700 מיליון שקלים, או שהיא לא תוכל לעשות את תפקידה".
יש לציין כי המומחים סבורים שכדי להמשיך ולספק שירותי רפואה ברמה גבוהה, תקציב הסל צריך להיות כ-2% מסל הבריאות בכל שנה.
"התרופות האלו הן פריצת הדרך הגדולה ביותר בשנים האחרונות"
בשבועות האחרונים נפוצו שמועות שפרופ' הלוי מתכוון להתפטר אם לא יקבל תקציב נוסף לוועדה. אחרי שהבהיר כי אין הדבר כך, זכה לביקורת מכיוון שלא עשה זאת. " אם הייתי מרגיש במקרה קיצון שהתקציב לא מספיק לתרופות מצילות חיים, הייתי מתפטר, אבל זה לא היה המצב כאן. תפקידה של ועדת הסל הוא לתעדף את הטכנולוגיות בתקציב שניתן לה. תפקיד יו"ר ועדת הסל הוא לא לנהל את המלחמה הזאת, אבל כמנהל בית חולים, כחבר במערכת הבריאות הישראלית וכאזרח, אני מנהל את המאבק למען העלאת התקציב. צריכים לשמור מעשי קיצון למקרים קיצוניים, בהם תרופות מצילות חיים לא נכנסות לסל, אבל זה לא המקרה".
-התרופות לצהבת נגיפית לא מצילות חיים?
"חולפות עשרות שנים עד התפתחות המחלה. הפתרון שנתנו הוא עבור 73% מהחולים שיש להם דרגות הצטלקות גבוהות ולכן מצבם קשה יותר. החלטנו לדחות לשנה הבאה את 27% הנותרים. זה הישג אדיר של הוועדה ושל האגף להערכת טכנולוגיות במשרד הבריאות".
בדיונים האחרונים של הוועדה, שהתקיימו בתחילת השבוע, נאלץ הלוי להתמודד עם הוויכוחים הסוערים בוועדה על הכללת התרופות להפטיטיס סי, שבסופו של דבר נכנסו לסל הבריאות בעלות של 99 מיליון שקלים.
"מקור ההתנגדות לא היה מקצועי, אלא נבע מחוסר שליטה על מספר החולים והגדלת ההוצאות, אבל הגענו להסכם עם חברת התרופות שגרם לשליטה בעניין", הוא אומר ומתייחס גם לביקורת שהושמעה בוועדה על הכנסת התרופות לסל בטענה שהן עדיין לא נוסו מספיק בעולם ושיש להמתין ולראות את התוצאות בשימוש במציאות, בניגוד לתוצאות המחקר. "התרופות האלה הן פריצת הדרך הגדולה ביותר בעולם הרפואה בשנים האחרונות. יש אלפי חולים שקיבלו את התרופות החדשות בעולם. אנחנו רחוקים מהמעבדה", עונה פרופ' הלוי לטענות.
-בסופו של דבר שליש מהסכום של הסל הולך לחברת תרופות אחת
"זה משרת את טובת החולים", הוא עונה.
"למדינת ישראל יש סל בריאות מבין הרחבים ביותר בעולם"
החלטות הוועדה מתקבלות בהסכמה מלאה, ולכן הדיונים אורכים שעות ארוכות, בהן מוצגות הראיות המחקריות, העלות הכלכלית, היקפי החולים ושאר הפרמטרים הדרושים לחברי הוועדה כדי לקבוע מה ייכנס ומה לא. בסופו של דבר, גם המתנגדים יישרו קו והסכימו להכליל את התרופות היקרות.
במשך שעות ארוכות הוועדה דנה בשש תרופות פורצות דרך שעלותן משתנה, והן מגיעות מחברות שונות ורלוונטיות לסוגים שונים של צהבת. ההחלטה התקבלה רק עמוק לתוך הלילה, ושתי התרופות שכן נבחרו מיוצרות על ידי חברה אחת. נציגי משרד הבריאות הגיעו להסכם עם החברה לפיו תסייע במימון הטיפול בחלק גדול מהחולים. בדיוני הוועדה אף נאמר שכל חברה אחרת שתוריד את המחירים תוכל לחתום על הסכם עם קופות החולים.
-איך אתה מרגיש באופן אישי עם ההחלטה?
"אני רואה את זה כהישג מדהים. אם היינו פותרים את הבעיה של 100% מהחולים, הייתי מאושר. פעם בהרבה שנים נכנסת טכנולוגיה עם כזאת השפעה על חולים. התרופות האלו לכבד עוצרות את תהליך ההתדרדרות וממגרות את הווירוס מהגוף, אז אין עוד תרופות עם אימפקט כזה. בשביל לעזור לכל החולים היינו צריכים עשרה סלי בריאות, אז עשינו פשרות. אי אפשר לעזור לכולם. אני מאמין שהפתרון לשאר החולים יגיע בשנה הבאה, מכיוון שלדעתי שאר חברות התרופות יורידו את המחירים".
-ועדיין, ישנם המון חולים שלא יזכו לתרופה שלהם
"זה מרע את ההרגשה שלי. אמרתי עשרות פעמים במהלך דיוני הוועדה שאנחנו צריכים לחשוב על מה אנחנו מוציאים מהסל. בשנה שעברה השקענו 120 מיליון שקלים בתרופות של קווים מתקדמים למחלות סרטן, שהאריכו חיים לשלושה או ארבעה חודשים. אני האחרון שיזלזל בהארכת חיים כזאת, אבל זה נכנס לפרופורציות כששמים את זה מול ההפטיטיס".
-גם השנה וגם בשנה שעברה הורדתם את התרופה "דאודופה" לחולי פרקינסון ממש ברגע האחרון
"יש בארץ אלפי חולי פרקינסון. זו מחלה שגורמת סבל נורא, הגבלות בהליכה, רעד בלתי נשלט, דמנציה בשלבים מתקדמים ובעיות נוספות. החולים מקבלים את התרופות הקיימות. ישנם 150 חולים שזקוקים ל'דאודופה', שיכולה לתרום משמעותית לחייהם בעלות של 35 מיליון שקלים. יש לי צער רב והזדהות מלאה עם החולים".
-מה יש לך לומר לחולים שלא יקבלו את התרופה?
"מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק התנצל בפני החולים האלה, וגם אני מצטרף לכך, אבל אין מדינה בעולם שמציעה במימון ציבורי את כל התרופות בעולם. מצפונית, אני יכול לחיות עם זה בשלום, ואני מתנדב לעשות את העבודה הזאת. מישהו צריך לעשות אותה, אז עדיף שהיא תתבצע באיכות הגבוהה שבה היא מתבצעת כיום.
"למדינה יש אינטרס שיעשו את זה הטובים ביותר. טוב שיש מימון ציבורי נרחב, ומוטב שהטובים ביותר יעשו זאת בצורה מושכלת. לא ספרנו שעות, כל אחד מאיתנו התבטא בחדות רבה, ישבנו בלילה. למדינת ישראל יש סל בריאות מבין הרחבים ביותר בעולם. מבחן התוצאה הסופית מראה את זה".
-ישנם חולים שלא מקבלים את ההכרעה, כמו אלי קובלון
"אני מזדהה במאה אחוז עם האמונה של חולים כמו אלי קובלון שהתרופה תעזור לו, אבל הלחץ שלו לא משפיע לשום כיוון, לא להכניס ולא לא להכניס. אנחנו דנים בכך לגופו של עניין".
