יורים וצוחקים / "מחוץ לרדאר"

"זה לא כל כך נעים לראות גן סגור", אומרות מילות השיר היפה מתוך "הכבש השישה עשר", אבל עבור נזאר לוגינץ (25) דווקא היום בו הגן שלו היה סגור היה נעים במיוחד והפך לאחד מהאירועים המכוננים בחייו.

• לכתבות קודמות במדור "מחוץ לרדאר"
  

כשנזאר היה בן 5, והגן שלו בנובורוסיסק שברוסיה היה כאמור סגור נאלץ אביו, מאמן קליעה, לקחת את בנו הקטן עמו למקום עבודתו, מטווח הירי. "הייתי בהלם מהמקום הזה, אהבתי אותו מהרגע הראשון ומיד ביקשתי מאבא שלי שילמד אותי לירות", נזכר נזאר.

נזאגר לוגינץ וסרגיי ריכטר. יריבים גדולים וחברים טובים(צילום: אורן אהרוני)

20 שנים לאחר אותו ביקור בעבודה של אבא, נזאר הפך לאחד הקלעים הטובים בעולם כיום. הוא מדורג ראשון בעולם בירי ברובה אוויר מ-10 מטרים, זכה במדליית זהב באליפות אירופה, מדליית כסף באליפות העולם והשווה את השיא העולמי בירי משלושה מצבים. באולימפיאדת ריו בעוד שנתיים הוא מתכוון להסתער על שלוש מדליות זהב ברובה אוויר (10 מ'), בירי משלושה מצבים (50 מ') ובירי מ-50 מטרים במצב שכיבה.

בשבוע שעבר חמק הצלף המיומן מהקור הרוסי והגיע למחנה אימונים בישראל יחד עם יריבו בצמרת העולמית, שותפו לאימונים ובעיקר חברו הטוב, סרגיי ריכטר, הקלע הישראלי המוביל.

הקשר בין השניים, מבכירי הקלעים בעולם כיום, נוצר לפני שמונה שנים בתחרות נוער בגרמניה. לפני שנתיים כשריכטר בחר לצאת לדרך חדשה בקריירה ועבר להתאמן אצל המאמן הרוסי המוערך, יבגני אלייניקוב, הקשר התחזק והשניים הפכו לשותפים לאימונים ואפילו שותפים לדירה במוסקבה.

יבגני אלייניקוב (הימני). המאמן של לוגינץ וריכטר על הפודיום באולימפיאדת סידני(צילום: gettyimages)

במשך השיחה איתם הם לא מפסיקים להתבדח ולעקוץ זה את זה בהומור. נוכח האווירה הסחבקית ביניהם, קצת קשה לדמיין כיצד השניים מסוגלים לאזור את הרצינות המתבקשת ולהתחרות זה בזה על התארים החשובים ביותר. "זה באמת יוצר אי נעימות מסוימת", מודה ריכטר, "קשה להתחרות נגד חבר. בתחרויות נגדו אני מתרגש כי אני יודע בדיוק מה היכולות של כל אחד מאיתנו".

זה לא בעייתי ששני קלעים ברמה שלכם מתאמנים זה לצד לזה? אתם לא עלולים לחשוף סודות מקצועיים?

לוגינץ: "ברמות הללו כבר אין סודות, להיפך הקלעים יודעים יותר מדי".

ריכטר: "חוץ מזה מה שטוב בשבילי, לא בהכרח יעבוד בשבילו ולהיפך".

בענף כמו קליעה לא פשוט לשמור על דומיננטיות. פספוס קטן יכול לעשות את ההבדל בין מדליה למקום 20. לכן קשה שלא להתפעל מהיציבות של לוגינץ המקפיד לסיים בדירוג גבוה כמעט בכל תחרות. כשאני מנסה להבין ממנו כיצד הוא מצליח לייצר את היציבות הזו, הוא מצטנע, "כנראה שאני פשוט רוצה לירות טוב, אני אוהב את זה, זו העבודה שלי, החיים שלי וכנראה שבגלל זה אני טוב".

"קשה להתחרות נגד חבר". לוגינץ וריכטר(צילום: אורן אהרוני)

ריכטר לעומת זאת מספק הסבר מנומק יותר להצלחות של חברו: "נזאר לפני הכול עובד קשה מאוד. קרה לי שהתעוררתי ב-2:30 לפנות בוקר, עברתי ליד המטווח וראיתי אותו עומד ומתאמן. סדר העדיפויות שלו הוא קליעה-קליעה-קליעה ורק אז הוא מתחיל לחשוב על דברים אחרים. מבחינתי הקליעה והאימונים הם בראש, אצלו הם שלושה מקומות בראש, למדתי ממנו לשמור את שני מקומות הנותרים עבור הקליעה".

באליפות העולם האחרונה לוגינץ נאלץ להסתפק במדליית כסף ברובה אוויר (10 מ') אחרי שהפסיד להאוראן יאנג, 18, ילד פלא סיני שפרץ בסערה לעולם הקליעה. "קוראים לו יאנג והוא באמת מאוד 'יאנג' "', צוחק לוגינץ, "הוא קלע פשוט מצוין, בכל תחרות כמעט הוא מנצח. מבחינתי זו הייתה אכזבה גדולה לסיים שני, עבדתי כל כך קשה בשביל הזהב וכמה טעויות קטנות מנעו ממני לזכות בו".

בדירוג העולמי לוגינץ מככב. הוא נמצא בפסגת הדירוג ברובה אוויר (10 מ') ושלישי בירי משלושה מצבים (50 מ'). "מבחינתי זה חסר משמעות, אני רוצה יותר מכך. מה שבאמת חשוב לי זה לזכות בתארים", הוא מתייחס בביטול מסוים לדירוג.

סרגיי ריכטר. "סדר העדיפויות של לוגינץ הוא קליעה-קליעה-קליעה"(צילום: אורן אהרוני)

רגע השיא בעונה האחרונה של לוגינץ היה בגביע העולם במינכן, שם השווה את שיא העולם בירי בשלושה מצבים (1,186 נקודות) וקבע תוצאה שאף אדם לא השיג ב-22 השנים האחרונות. "כשאתה מתקרב לשיא זה מלחיץ, הרבה אנשים נמצאים מאחוריך ורוצים שתצליח, אבל בשניות האחרונות לפני השוואת השיא כבר חשתי הרגשה מדהימה, זה היה כאילו אני עף", הוא משחזר.

חרף הישגיו המשובחים, לוגינץ איננו אדם מפורסם ברוסיה. במדינה שזכתה ב-24 מדליות זהב באולימפיאדה האחרונה, מדליית כסף באליפות העולם בענף שאיננו פופולארי בקרב הציבור הרחב או אפילו השוואה של שיא עולם, אינם הישגים התופסים כותרת ראשית במדורי הספורט. "גם את הקלעים שלנו שזכו במדליות אולימפיות, אף אחד לא מזהה ברחוב", מבהיר לוגינץ, "קליעה לא מעניינת את רוב האנשים, זה לא כדורגל ולא טניס. אני מוכר בחוגים מצומצמים".

המהפך של ריכטר

אחרי האולימפיאדה בה פיספס במקום אחד העפלה לגמר ברובה אוויר, ריכטר החליט לעשות שינוי משמעותי בקריירה שלו. הוא עזב את מאמנו הישראלי, גיא סטריק ועבר להתאמן אצל המאמן הרוסי, יבגני אלייניקוב, מדליסט ארד אולימפי ברובה אוויר ומאמן נבחרת רוסיה לשעבר. "אני וסטריק לא הצלחנו למצוא שפה משותפת", הסביר ריכטר את ההחלטה.

הוא נהנה מתמיכה של ספונסרית, חברת CellAct שאפילו עיצבה כרטיס "סים" עם דיוקנו והתחיל מצוין את הדרך לריו עם זכייה באליפות אירופה ב-2013.

ריכטר מככב על כרטיס SIM

השנה האחרונה עם זאת הייתה פחות מוצלחת במושגים של ריכטר והסתיימה עם מדליה אחת בגביע העולם. "היה לי משבר השנה", ריכטר מודה, "המאמן שלי קבע שנעשה ניסיונות בגלל המרחק מהאולימפיאדה והניסיונות כשלו. כמובן שעדיף שזה קרה כמה שיותר רחוק מריו".

בניגוד לקמפיין לונדון אז התמקד ריכטר ברובה אוויר מ-10 מ', הפעם הוא מכוון להצלחות גם ב-50 מ' שכיבה ושלושה מצבים. "אני מרגיש שהדרך שלי נכונה לחלוטין, מבחינתי אני כרגע בכושר הרבה יותר טוב גם ביחס לזה שהייתי בו לפני שזכיתי באליפות אירופה", הוא מסכם.

ריכטר עם מדליית הזהב מאליפות אירופה. "אני בכושר יותר טוב מאז"(צילום: אורן אהרוני)

אז אתה חותם על מדליית כסף אולימפית אם נזאר זוכה בזהב?

ריכטר: "(צוחק) ממש לא. אני מוכן שהוא ייקח את הזהב בשלושה מצבים ואני ברובה אוויר".