בג"ץ: לא להרוס את ביתו של היורה ביהודה גליק
השופטים דנו בעתירה שהגישה משפחתו של מועתז חיג'אזי, שניסה להתנקש בפעיל הימין: המעשים חמורים, אך הקורבן חי. נדחו העתירות שהגישו המשפחות של מבצעי הטבח בבית הכנסת ושל מפגע הטרקטור מצוק איתן
שופטי בג"ץ דנו הערב (יום ד') בעתירה שהגישה משפחתו של המחבל מועתז חיג'אזי שניסה להתנקש בחייו של פעיל הימין יהודה גליק, וקבעו כי לפחות בשלב זה - אין להרוס את ביתו. השופטים ציינו כי למרות שהמעשים חמורים, בסופו של דבר גליק לא קיפח את חייו. פניית ynet לגליק העלתה שהוא עצמו כלל לא היה מודע להחלטת בג"ץ, והוא הגיב על כך בתדהמה.
השופטים הוציאו צו על תנאי שבו ביקשו מהמדינה לנמק אם היא מתעקשת בכל זאת על צעד של הריסה, וציינו כי נוכח העובדה שחל שיפור במצבו של גליק, יש לבחון חלופות להריסה.
מנגד, דחו השופטים עתירות של משפחות מחבלים אחרים שביצעו את הפיגועים בירושלים בחודשים האחרונים, בהן משפחות המחבלים שביצעו את הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף.
חיג'אזי, פעיל ג'יהאד איסלאמי בן 32 משכונת אבו טור במזרח ירושלים, חוסל על ידי כוחות הביטחון יממה אחרי ניסיון ההתנקשות. הוא ריצה עד לפני כשנתיים 11 וחצי שנות מאסר במתקנים ביטחוניים שונים בישראל בגלל עבירות ביטחוניות. בשנת 2000 הוא נידון לשש שנות מאסר בגלל סדרת הצתות בירושלים, אולם תקופת מאסרו הוארכה לאחר שהיה מעורב בשני מקרי תקיפה חמורים של סוהרים, ובגינם נשאר בכלא עד ששוחרר ב-2012. במהלך מאסרו הוא שהה בהפרדה בגין מסוכנותו.
עד ניסיון ההתנקשות הוא עבד במשך כשנה במסעדת "טרסה" במרכז למורשת בגין. בערב שבו בוצע הירי בסוף אוקטובר האחרון, הוא המתין לגליק, שהשתתף במרכז בגין בכנס בנושא הר הבית, ולאחר שזיהה אותו - ירה בבטנו.
לעניין הריסת בתי המחבלים שביצעו את הפיגוע בבית הכנת בהר נוף, מוחמד עלי אבו ג'מל ועודאי עבד עלי אבו ג'מל, ציינו השופטים: "כאשר המעשים המיוחסים לחשוד הם חמורים במיוחד, ייתכן שיהיה בכך כדי להצדיק את הריסת הבית, וזאת מתוך שיקולי הרתעה המסורים לשיקול דעת המדינה... לא ניתן לחלוק כי המעשים המיוחסים נמצאים ברף החומרה הגבוה במיוחד, כאשר מדובר בטבח במהלכו נרצחו חמישה בני אדם ונפצעו אחרים, ואשר הסתיים אך נוכח פעילותם של כוחות הביטחון במקום".
בנוסף נדחתה עתירת משפחת מוחמד ג'עאביס מג'בל מוכאבר, אשר ביצע את פיגוע הטרקטור בירושלים בתחילת אוגוסט, שבו נרצח אברהם וואעלס ונפצעו ארבעה בני אדם.
נדחתה גם עתירה נגד הריסת הבית שהגישה אשתו של איברהים אל-עכארי משועפט, שביצע את פיגוע הדריסה בירושלים בתחילת נובמבר.
נדחתה העתירה של ארגוני זכויות האדם
בנוסף דחה בג"ץ גם את העתירה העקרונית שהגישו שמונה ארגוני זכויות אדם נגד מדיניות הריסת בתי מחבלים באמצעות שימוש בתקנה 119 מתקנות ההגנה לשעת חירום.
בעתירה טענו הארגונים, באמצעות עו"ד מיכאל ספרד כי בית המשפט לא פתח את הסוגיה לבחינה שיפוטית וחוקתית שנים רבות, והגיעה העת לעיון מחדש בהצדקה שניתנה למדיניות בפסקי דין משנות ה-80. עוד נטען כי בינתיים חלה התפתחות במשפט הבינלאומי. במוקד העתירה עמדה הטענה כי המשפט הבינלאומי אוסר על הריסת בתים שכן היא בגדר ענישה קולקטיבית, ולכן לאפשר הריסת בתים מכוח התקנה.
"לא אכחד כי עתירה זו מעוררת מטיבה שאלות קשות", כתב השופט אליקים רובינשטיין, שאליו הצטרפו השופטים אסתר חיות ונעם סולברג. "כפי שציינתי באולם בית המשפט, אולי נוח וקל יותר לעמוד בצד העותרים מאשר בצד המשיבים, ואיש אינו יכול לכחד כי מתעוררת כאן דילמה מוסרית במקומות מסוימים".
הנימוק המרכזי לדחיית העתירה הוא כי הסוגיה הוכרעה בעבר על ידי בג"ץ: "לא מצאנו לפתוח מחדש שאלות שהוכרעו על ידי בית משפט זה, גם אם ההנמקה אינה מניחה את דעת העותרים,
וזאת לאחר שטענות דומות הועלו ונדחו אך לפני מספר חודשים".
השופט רובינשטיין הוסיף: "השימוש בתקנה 119 צריך להיות במשורה, ואכן מספר שנים לא נעשה בה שימוש, גם בעקבות המלצת ועדת שני הנזכרת, אך נטען בפנינו כי הנסיבות שנוצרו עתה – של הרג אכזרי, פעם אחר פעם, של חפים מפשע – מצריכות שימוש בתקנה, ולכך נידרש. ועוד: עלינו להתבונן אל הנושא גם בתוך התמונה הרחבה של המלחמה בטרור, של מדינת ישראל ושל תבל ומלואה. מלחמה זו גורמת לא לישראל בלבד לנקוט צעדים שלא היתה חפצה בהם מראש".
עם זאת סייג רובינשטיין כי במקרים הבאים יתבקשו גורמי הביטחון להציג נתונים על האפקטיביות של אמצעי הריסת הבתים כהרתעה, במידה המצדיקה את הנזק למי שאינו נחשד או מואשם- בני המשפחה של המעורבים.