גם יעקב שילם על קבר בחברון. פרשת שבוע

הנושא הכלכלי סביב קניית חלקת קבר הופך לעיתים לטעון ומסובך. חוק המדינה קובע שמפאת כבוד האדם כל אזרח במדינה רשאי להיקבר בבית העלמין סמוך למקום מגוריו, כאשר מוסד הביטוח לאומי יישא בהוצאות הקבורה כולל קניית חלקת הקבר. עם זאת, במקרה בו מישהו מבקש לשריין מקום ספציפי בבית העלמין בעודו בחיים, אזי רשאית החברה קדישא לגבות ממנו כסף.

לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית

בנוסף החברה קדישא אינה מחויבת לשריין חלקת הקבורה הסמוכה לבן הזוג, אלא אם בן הזוג משלם מראש עבור אותה חלקה. הזכות של החברה קדישא לבקש תמורה עבור שריון מקום הקבורה לבן זוג, מבלי שביטוח לאומי יצטרך לכסות הוצאה זו, הגיעה לבית המשפט. האחרון קבע שיש לכבד את רצונו של אדם להיקבר בסמוך לבן-זוגו, אולם אין לראות בכך זכות יסוד הבאה בגדר כבוד האדם, אלא מעין שיפור ועידון של זכות זו.

המבקש ליישם זכות זו, לפי בית המשפט, מבקש מעין שירות מיוחד שרשאי כל פרט לדרוש אספקתו, ובמקרה כזה, גם יידרש לשאת במחיר התמורה. בית המשפט הבהיר, כי אין להבחין, בהקשר זה, בין רכישת חלקת קבר בחיים, לבין שמירת חלקת קבר לבן-זוגו של הנפטר.

חלקת קבר במערת המכפלה 

לאור סוגיות אלו מעניין לבדוק איך חז"ל התייחסו למקרה דומה בפרשתנו, פרשת ויחי: קבורת יעקב אבינו ליד אשתו לאה במערת המכפלה. קרוב לפטירתו, יעקב מצווה את בניו לא לקבור אותו במצרים אלא בחלקת הקבורה המשפחתית בארץ כנען:

(צילום: גיל יוחנן)

וַיְצַו אוֹתָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי--קִבְרוּ אֹתִי, אֶל-אֲבֹתָי: אֶל-הַמְּעָרָה--אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה, עֶפְרוֹן הַחִתִּי. בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-מַמְרֵא--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר. שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-אַבְרָהָם, וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-יִצְחָק, וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ; וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי, אֶת-לֵאָה. (בראשית מט כט- לא)

לאחר פטירתו של יעקב אבינו, בנו יוסף פונה לפרעה ומבקש ממנו רשות לעלות לארץ כנען ולקבור את אביו. פרעה מסכים ואפילו שולח משמר כבוד:

אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי--וְאָשׁוּבָה. וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה: עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ. וַיַּעַל יוֹסֵף, לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו; וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם. וְכֹל בֵּית יוֹסֵף, וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו: רַק, טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם--עָזְבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים; וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד.

וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם, מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד; וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים. וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת-הָאֵבֶל, בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל-כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו, לוֹ--כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה: אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--עַל-פְּנֵי מַמְרֵא. (בראשית נ ה-יג)

זכות היורש

מי שאינו נוכח בקבורת יעקב הנו אחיו עשו. לפי הפשט אפשר להניח שאולי עשו כבר נפטר קודם לכן. עם זאת, חז"ל במסכת סוטה (דף יג) מתעקשים שעשו אכן הגיע. הוא מנסה לעכב את הקבורה בטענה שאת שני מקומות הקבורה האחרונים יצחק הוריש לשני בניו כאשר נשארו. יעקב בחר לקבור שם את לאה ולטענתו של עשו המקום האחרון שמור. בניו של יוסף טוענים מנגד שהוא מכר את חלקת הקבר שלו לאחיו יעקב כאשר יעקב עודנו היה בחיים. עשו משיב להם שהוא אכן מכר את הבכורה ליעקב אבל הוא לא ויתר על זכותו להיות יורש מן המניין.

בתור יורש מן המניין (ולא בתור בכור) מגיעה לו הזכות לחלקת הקבר האחרונה. בני יעקב עונים לו שיש בידיהם שטר מכר בו עשו מכר את חלקת הקבר בנפרד ממכירת הבכורה והם שולחים את אחד האחים, נפתלי, כדי להביא את שטר המכר ממצרים.

חז"ל מציינים שהמסורת הזו - שעשו מכר את חלקת הקבר ליעקב - יש רמז בפסוק "הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי": אין כירה אלא לשון מכירה שכן בכרכי הים (קרי בנמלי הים עתירי מסחר) קורין למכירה כירה. לפי הפשט המילה כירה משמעותו חפירה, אלא שיש לו משמעות נוספת - שעשו מכר לו את חלקת הקבר.

עם זאת, גם אחרי שבני יעקב הוכיחו שיש להם זכות קניין על חלקת הקבר, ייתכן שבני עשו היו מנסים למנוע מהם בכוח מימוש זכיותיהם, אלמלא נרתעו מהליווי הצבאי המצרי לו זכה יוסף "וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים". חז"ל (מסכת סוטה יג) מסבירים שבני עשו וישמעאל באו להילחם עם בני יעקב כדי למנוע את הקבורה, אלא ברגע שהם ראו את כתרו של יוסף תלוי על ארונו של יעקב הם נכנעו ותלו אף הם את כתריהם על ארונו.

טרנס קלינגמן הוא מנהל מחלקת מחקר (sell side) בבית ההשקעות פסגות. הטור משקף את הדעה האישית שלו לגבי השקפת התורה וחז"ל ואינו משקף בהכרח את הדעה של בית ההשקעות בו הוא עובד