הסבת אקדמאים: מחשבים מסלול מחדש

פאבל ז'לטובורודוב נתקל בסיום התואר הראשון שלו במצב שמוכר לאקדמאים רבים: התחום שאותו בחרו ללמוד, מעניין ככל שיהיה - לא בהכרח מספק פרנסה.

ז'לטובורודוב, בוגר תואר ראשון בספרות צרפתית ולימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, אומר כי כבר לקראת סיום הלימודים הבין שהוא יצטרך לרכוש מקצוע על מנת להתפרנס. "התחלתי לחפש מה ללמוד", סיפר, "ניסיתי לעשות הסבה למדעי המחשב, אבל עזבתי כי לא נהניתי מהתחום. התחלתי ללמוד כלכלה, אבל הבנתי מהר מאוד שגם זה לא מקצוע. חיפשתי מקצוע שייתן לי יתרון וביטחון כלכלי לטווח הארוך והגעתי ללימודי חשבונאות, מתוך הבנה שתמיד יהיה ביקוש לרואי חשבון, ושזה מקצוע שאפשר לעבוד בו כשכיר אבל גם כעצמאי. אחרי שיחות עם רואי חשבון ובירורים שונים, החלטתי לבחור במסלול לימודי תעודה בחשבונאות לבעלי תואר אקדמי של אוניברסיטת בר אילן".

ז'לטובורודוב השלים את מסלול הלימודים שנמשך שנתיים וחצי, וכעת הוא מסיים התמחות במשרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר Ernst & Young.

ומה הלאה?

"אני בודק אופציות וחושב לשלב את הידע הפיננסי שרכשתי עם השפה הסינית שלמדתי במסגרת לימודי מזרח אסיה. בהסתכלות לאחור, הבחירה בהסבה לחשבונאות היתה הצעד הנכון ללא ספק. בסיום התואר הראשון האופציות שעמדו בפני היו מועטות, היום יש לי לא מעט אופציות. המקצוע הזה פותח הרבה דלתות".

אבל לא רק אקדמאים שלמדו תחומים שבהם אופציות התעסוקה מצומצמות נדרשים לבצע הסבות. השינויים התכופים בשוק העבודה הפכו את הצורך בהסבות לקריטי עבור רבים. מקצועות שונים נעלמים כמעט לחלוטין ועובדים באותם תחומים נדרשים לחשוב על קריירות חלופיות, בנוסף בתחומים רבים אחרים עובדים נדרשים היום להציג יכולות וכישורים שונים ומגוונים על מנת להתפתח ולהתקדם.

מיכל דן-הראל, מנכ"לית Manpower ישראל, מציינת כי מי שמצטרפים כיום לשוק התעסוקה יחליפו בין 10 ל-14 משרות עד גיל 38. "נכון שחלק מהמשרות האלו הן משרות זמניות, אבל עדיין – מדובר בכמות מאוד גדולה של משרות. המשמעות של הנתון הזה היא שאין יותר דבר כזה לרכוש מקצוע אחד ולרוץ איתו עד הפנסיה. זה מאוד נדיר. פעם היו מדברים על קריירה שנייה, על שינוי שעושים במהלך החיים ויוצאים ממנו לדרך תעסוקתית חדשה – היום אין דבר כזה. היום מדברים במונחים של קריירה שלישית ורביעית. יותר ויותר אנשים מבינים כי בשביל להמשיך להתפרנס, וגם ליהנות מהעבודה, הם חייבים לרכוש יכולות נוספות, כישורים נוספים". כתוצאה משינויים אלו, מציינת דן-הראל, שהסבות הופכות לחלק בלתי נפרד מהמציאות התעסוקתית. "המגמה של ללמוד ולצבור עוד ידע וניסיון מאוד רלבנטית כיום. הצורך בהסבות, או השכלה נוספת, רק ילך ויגדל", היא אומרת.

רוצים להשתלב במקצוע יציב

כיום האופציות הקיימות בפני אקדמאים הרוצים לעשות הסבת מקצוע רבות ומגוונות – החל מהוראה, דרך מקצועות הרפואה השונים (סיעוד, אחיות) ועד מקצועות שונים בתחום הפיננסי (חשבונאות, ייעוץ השקעות, חשבות).

א' שבחר לעשות הסבה להוראה, התבשל עם הרעיון לא מעט זמן. כמי שעובד בענף העיתונות, המשבר המתמשך בתחום זה לא הפתיע אותו. "כבר כמה שנים שאני חושב מה הלאה, מתוך הבנה שלא אוכל להיות עיתונאי לנצח", הוא מספר. בשנתיים האחרונות, עם הקריסה של "מעריב" והקשיים הנמשכים בכלי תקשורת נוספים א' עבר מחשיבה למעשים: "לפני כשנה התחלתי מסלול של הסבת אקדמאים להוראה. אני חושב שמדובר במקצוע חשוב מעין כמוהו, אבל זו לא הסיבה היחידה שפניתי לתחום – אחרי שנים של חוסר ודאות, אני רוצה שיהיה לי מקצוע ביד. משהו שאפשר לסמוך עליו".

א' לא לבד, מתברר. על פי נתוני האגף להכשרת הוראה במשרד החינוך, ב-4 השנים האחרונות חלה עלייה של 37 אחוזים במספר האקדמאים שמסבים את הכשרתם להוראה.

דוקטור סמדר גלילי, ראש המסלול לחינוך יסודי במכללה אקדמית לחינוך על שם דוד ילין, מרגישה היטב את הגידול הזה במסלול שבראשו היא עומדת. "ב-2009 היו במסלול שלנו 4 אקדמאים שעשו הסבה. היום יש לנו 100", היא מציינת.

לדבריה למרות שהמסלול תובעני – העלייה במספר הפונים נמשכת. "מגיעים אלינו אנשים איכותיים שבאמת רוצים להשפיע על המערכת. הסיבות לפנייה למסלול מגוונות: חלק מהלומדים הם אנשים שעבדו במשרות שתבעו מהם שעות עבודה רבות, וכיום הם רוצים לעבוד במקצוע שהוא לא קל אבל מאפשר שילוב בין עבודה למשפחה. בנוסף, יש לנו אנשים שהכניסו את הילדים למערכת החינוך לראשונה ובאים עם המון רצון לשפר אותה, לשנות. מדובר באנשים שרוצים להשתלב במקצוע יציב שיש בו גם יכולת השפעה ותחושת שליחות".

גם דוקטור יוסי גודוביץ', ראש המסלול לחינוך העל יסודי במכללה, מרגיש את העלייה במספר האקדמאים הפונים ללימודי הסבה להוראה. "מגיעים אלינו אנשים ממגוון תחומים וממגוון סיבות – יש אנשים שאחרי קריירה מפוארת מרגישים שהם רוצים לעשות משהו עם משמעות, סיבה לקום בבוקר, יש אנשים שבעשור האחרון לפני הפנסיה רוצים להגשים חלום ישן ולהיות מורים, יש כאלו שרוצים מקצוע ביד, ויש כאלו שמגיעים בגלל משבר בענף שבו הם עובדים. אני רואה בשנים האחרונות עלייה במספר האנשים שמגיעים אלינו לא בגלל ברירת מחדל אלא דווקא בגלל הרצון לשנות, בגלל החיפוש אחרי משמעות".

הבגרות היחסית של הסטודנטים והעובדה כי הם עשו דבר או שניים בחיים טרם הלימודים, פועלת לטובתם, אומרת גלילי: " אלו סטודנטים בשלים יותר, עם ניסיון חיים שמשבח את יכולותיהם". גם משה קידר, מנהל תחום המיסוי בלימודי התעודה בחשבונאות באוניברסיטת בר אילן, אומר כי הבגרות היחסית של המועמדים המגיעים למסלול פועלת לטובתם. כשהוא מתבקש לאפיין את הפונים למסלול הוא אומר כי מרביתם הם אנשים שמעוניינים לשדרג את כישוריהם ולרכוש מקצוע שיאפשר להם להשתלב בקלות יחסית בשוק העבודה. "באים אלינו לא מעט אנשים שעשו תואר ראשון בכלכלה או מנהל עסקים, שמבינים שהתואר הזה בעצם לא נותן להם כלום, היום אפילו בשביל להיות כספר בבנק צריך תואר שני. מקצוע ראיית חשבון הוא מקצוע שנותן נקודת מבט כוללת, נוגע בהמון סוגיות ופותח לא מעט אופציות – לראייה-רבים מהמנכ"לים הבכירים במשק הם בעלי תואר בחשבונאות".

קידר מדגיש כי מדובר במסלול לא קל, למרות שבבר אילן נבנה מסלול המאפשר לסטודנטים לשלב עבודה עם הלימודים. "הלימודים עצמם לא קלים, ובחינות המועצה אף הן לא קלות, אבל האופציות התעסוקתיות שהמקצוע פותח הן רבות ומגוונות. בסיום הלימודים ניתן להשתלב במשרדי ראיית חשבון, או לפתוח משרד כעצמאי, וניתן להשתלב בחברות שונות בתפקידים של מנהלי כספים".

בוגר של המסלול שמשלב עבודה כרואה חשבון וכמנהל כספים הוא ערן מהסרי שסיים תואר ראשון בכלכלה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. לקראת סיום התואר נתקל בקושי במציאת עבודה שתהלום את כישוריו ותספק לו משכורת ראויה. "עוד כסטודנט עבדתי בבנק, וראיתי שהמשכורות נמוכות והעבודה אפורה ומשעממת. לא הרגשתי שאני ממצה את יכולותיי ואת הידע שצברתי. נרשמתי לתואר שני במנהל עסקים אבל אז חבר סיפר לי על המסלול בבר אילן. בהתחלה נפנפתי אותו. מה לי ולראיית חשבון? אבל אחרי שחשבתי ובדקתי הגעתי למסקנה שאני צריך לימודים שיתנו לי מקצוע שיעזור לי להתפתח ולהתקדם".

מהסרי, שסיים את הלימודים ב-2010, עבד לאחר ההתמחות במשרד ראיית חשבון מהגדולים בתחום, ומשם עבר לשמש כמנהל כספים בחברת נדל"ן, כשבמקביל יש לו גם משרד עצמאי לראיית חשבון."הלימודים הקפיצו אותו מבחינה תעסוקתית בכמה רמות", הוא אומר, "הבחירה במקצוע הזה היתה הכי טובה שעשיתי בחיים. כבוגר תואר ראשון בכלכלה או מנהל עסקים קשה להתקדם למעלה, כרואה חשבון יותר קל. אני לא מאמין שהייתי מגיע לתפקיד הנוכחי אם לא הייתי משדרג את עצמי" הוא מסכם.

לימודי ההסבה, כך נראה, ימשיכו לצבור תאוצה, כאשר עוד ועוד אנשים ישקלו שינוי בקריירה אם מבחירה, ואם כתוצאה מכורח המציאות. מה כדאי ללמוד? זה כבר תלוי בנטיות האישיות של כל אדם, אך כשדן-הראל מתבקשת להעריך באילו תחומים הביקוש לעובדים יישאר ברמה גבוהה יחסית היא מצביעה על מקצועות הבריאות וראיית חשבון. "מקצועות הבריאות (סיעוד, מקצועות פרה רפואיים) הם אחד התחומים הכי חמים היום. מי שעושים הסבה לתחומים האלו ניתן להגיד שיש להם עבודה מובטחת. הסבה לחשבונאות אף היא מספקת למוסבים יתרון יחסי בשוק העבודה – ההשכלה הזו, מעבר למקצוע שהיא מספקת, מעשירה את הפורטפוליו של מועמד והופכת אותו לאטרקטיבי יותר בהתמודדות על משרות ניהוליות".