עסק קטן וחברתי: הכירו את המתמודדים
הכירו את שלושת העסקים המתמודדים במסלול המיוחד על תואר העסק החברתי המצטיין במסגרת תחרות עושים עסק 8 של ynet, ידיעות אחרונות ובנק הפועלים - וקבלו טיפים להפעלת עסק חברתי משלכם
שלושה עסקים קטנים מתמודדים השנה במסלול המיוחד של תחרות העסקים הקטנים של ynet, ידיעות אחרונות ובנק הפועלים. איך מפעילים עסק חברתי, ולמה זה משתלם? הכירו את המתמודדים:
אס-סנס | מפעל סבונים ומוצרי ספא בירושלים
מכינים לבגרות ומשלבים בעלי מוגבלויות
אורית ושי יעקב הירושלמים, בני 47 ו־46, היו אנשי היי־טק, אבל לפני כ־7 שנים חלה תפנית בקריירה שלהם. כשבתם האמצעית הממוקמת על הרצף האוטיסטי הגיעה לגיל תיכון והתקשתה בתקשורת וביצירת וקשרים חברתיים, הם החליטו לסייע לה באופן מקורי: לייצר סבונים, ולמכור אותם בדוכן בשוק האיכרים במושבה הגרמנית. הכוונה הייתה שבתם תשתתף במכירה וכך תשפר את המיומנויות התקשורתיות.
כתבות נוספות בערוץ העסקים הקטנים
המטרה הושגה, והיעקבים החליטו להמשיך ולפתח את המיזם על בסיס הידע שרכשו בתחום צמחי המרפא - אורית כימאית ולשי השכלה בבוטניקה, ושניהם למדו נטורופתיה ורפואה סינית.
בני הזוג הציעו לבית הספר החקלאי עין כרם להקים שם בית מלאכה מסחרי לייצור סבונים ומוצרי ספא, תחת שם המותג Es־Sense, שישמש במקביל כמעבדת לימודים לתלמידים. בית הספר הרים את הכפפה, והזוג החל להכשיר תלמידים לבגרות בארומתרפיה ובנטורופתיה, תוך התנסות מעשית במחקר וייצור בבית המלאכה. במקביל המשיכו השניים, עם תלמידיהם, לפתח עוד מוצרים שמופקים מצמחים שהם מגדלים בבית־הספר.
כיום משווק העסק בארץ וב־14 מדינות נוספות, כ־600 סוגי מוצרים בהם סבון עשוי שמן זית, שמפו קיווי־אגס, שמן גוף מוצק שנמס במגע רק במגע עם העור ועוד.
העסק משלב גם בעלי מוגבלויות. בבית המלאכה עובדים בעלי צרכים מיוחדים - חלקם מופנים למקום על־ידי עמותת שק"ל ומקבלים שכר וחלקם אוטיסטים שמגיעים דרך ארגון אלו"ט או תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מכיתות תקשורת בבתי־ספר.
"הרעיון היה לעשות משהו נחמד לנשמה, ולשלב בו עבודה חינוכית וגם קידום בעלי מוגבלות", אומר שי. כיום העסק כבר רווחי, ומוכר בין 30 ל־40 אלף מוצרים בשנה. רוב הרווחים חוזרים לעסק ומיועדים להרחבתו. אורית אמונה על פיתוח הנוסחאות לסבונים ועל הפרסום והשיווק, שנעשה בעיקר בפייסבוק ומפה לאוזן, ואילו שי עוסק בהפקת שמנים אתריים מהצמחים שהוא, תלמידיו ועובדיו מגדלים.
לפני שנה פתחו בני הזוג סניף בכפר הנוער עיינות, ויקימו שם מתקן זיקוק גדול במקום, שישמש כמתקן קהילתי שמיועד לשירות חקלאי האזור. שי מסכם: "לפני שנתיים הגיעו אליי שני תלמידים שלי לשעבר והסבירו לי שעד הגיוס הם מייצרים ומוכרים סבונים על בסיס הידע שרכשו אצלנו. זה ריגש אותי בצורה בלתי רגילה. הרגשתי שעשיתי את שלי: נתתי להם משהו, כישורים לחיים".
100% עסק חברתי | ציוד משרדי
"מוותרים על החלק החזירי למען הקהילה"
צריכים עט? מהדק? כיסא מנהלים? מצוין. ב-"100% עסק חברתי" תוכלו לקבל מענה לכל הצרכים המשרדיים שלכם, אבל עם ערך מוסף. 75% מרווחי העסק מהציוד מהמשרדי שאתם ולקוחות אחרים ירכשו, יופנו לעמותה שתבחרו, מתוך רשימה של 13 עמותות, שפועלות לקידום מטרות חברתיות. אלה הם כללי המשחק בעסק, שהוקם לפני כ־3 שנים על־ידי אפי כהן וטל גולדשטיין.
כהן (33), כלכלן במקצועו: "עבדתי במשרד ועשיתי כסף ככלכלן, אבל זה שיעמם אותי. רציתי לעשות משהו שמשאיר חותם ומקדם שינוי חברתי. יחד עם טל, חבר ותיק שלי שבא מתחום הניהול והשיווק, החלטנו לבנות מודל של עסק, שמצד אחד פועל כמו עסק רגיל ושואף לרווחים, ומצד שני תורם לקהילה, כלומר להשתמש בחלק החיובי של הקפיטליזם אבל להוריד לפירמידה הקפיטליסטית את הראש. לוותר על תאוות הבצע, על החלק החזירי של הקפיטליזם".
"הייחוד של העסק הוא שאנחנו מייצרים תרומה מתוך פעילות עסקית רגילה, שהייתה מתרחשת גם ככה", הוסיף כהן. "אנו מאפשרים ללקוחות לתרום רק מעצם רכישת ציוד שהם ממילא צריכים, בלי להשקיע עוד משאבים. זה מאפשר לנו לרתום חלקים יותר רחבים במגזר העסקי למגזר החברתי, כלומר גם עסקים קטנים ובינוניים שלא יכולים להרשות לעצמם להקצות כספים וזמן לפעילות חברתית".
כיום כבר רשומים במאגר של כהן וגולדשטיין 1,250 לקוחות, ברובם עסקיים. העסק, שמשרדיו ממוקמים בתל־אביב, מספק ללקוחותיו באמצעות משלוחים כ־12 אלף מוצרים. כל לקוח שנרשם בוחר לאיזו עמותה ירצה שיגיע חלקו היחסי ברווחי העסק. הנושאים בהן עוסקות העמותות: סיוע לנשים במצוקה, קידום ספורטאים, הצלת בעלי חיים ועוד.
בעסק, שכולל 13 עובדים, מועסקים גם כמה שמוגדרים כ"נערים בסיכון", ולדברי כהן, הכוונה היא להמשיך ולהעסיק עוד ועוד אנשים מאוכלוסיות מוחלשות, כמו בעלי מוגבלויות ואסירים משוחררים. כמו כן, בעסק יש מחלקה ירוקה, שבמסגרתה מציעים השותפים ללקוחות מוצרים מתכלים או ממוחזרים, במחירים נמוכים במעט ממחירי השוק.
בשנתיים הראשונות לא רשם העסק רווחים, אך גולדשטיין וכהן גייסו תרומות מקרנות, והפנו אותן לעמותות שבחרו לקוחותיהם. לדברי כהן: "2014 כבר הייתה רווחית, דווקא העניין החברתי מושך קהל. הרווחים שלנו יכולים להגיע לגובה הרווחים של עסק מקביל רגיל בענף".
ג'וחה | בית הארחה בג'סר א ־ זרקא
לשבור את הבידוד של הכפר
"ג'וחה גסטהאוס - בית הארחה" שהוקם לפני שנה בדיוק בכפר ג'סר א־זרקא, השוכן על רצועת החוף צפונית לקיסריה - הוא תוצר של מפגש בין חזון לחלום. אצל אחמד ג'ורבאן (45), יליד ותושב הכפר, נרקם כבר לפני שנים רבות חזון לקדם את התיירות בכפר שנשא על עצמו במשך שנים סטיגמה של כפר עני ומוזנח. נטע חנין (36), לעומת זאת, שנולדה וגדלה ברעננה, נשאה עמה, מאז טיוליה בעולם כתרמילאית, חלום ישראלי מוכר: להקים גסטהאוס משלה למטיילים.
כשחנין, עורכת־דין במקצועה, שעבדה כתובעת פלילית במח"ש, ביקרה בג'סר א־זרקא לפני כשנתיים בעקבות אמה, תושבת קיסריה, שצילמה שם סרט תיעודי על דייגי המקום, היא התאהבה בו: "המקום קסם לי מייד והזכיר לי את ימיי כמדריכת צלילה בסיני, בשל השילוב בין הדייגים, החוף היפה והתרבות הערבית. זה התחבר לי לרעיון להקים גסטאהוס דווקא במקום עני ונשכח, כדי לקדם אותו. ראיתי בהרבה מקומות בעולם שהסתובבתי בהם איך יוזמה תיירותית שמתחילה מתרמילאים יכולה להיות מקפצה לשינוי מציאות שלמה של מקום ושל המצב הכלכלי שלו".
אחרי חיפוש שותף מתאים במשך כחצי שנה, והתדפקות על דלתות המקומיים, הכירה חנין את ג'ורבאן. ג'ורבאן הבין מיד שרעיון הגסטהאוס משרת את חזונו במדויק. לדבריו: "אנחנו הכפר הערבי היחיד ששוכן לאורך רצועת החוף ויש לנו טבע ונחל ופוטנציאל תיירותי אדיר שלא התממש במשך שנים. היינו תמיד האי הבודד, שמנותק מהחברה היהודית והערבית כאחד. זה שחולפים על פניו בכביש 2, וזהו. לפני המפגש עם נטע לא הכרתי את נישת הגסטהאוס, אבל הרעיון קסם לי. יש לי בכפר מבנה בבעלותי שהבנתי שיוכל להיות האכסניה שלנו".
את מימון שיפוצו של המבנה הדו־קומתי של גו'רבאן והסבתו לבית הארחה עשו השניים באמצעות גיוס המונים באתר הדסטארט, והצליחו לגייס 92 אלף שקל (במקום 60 אלף שהציבו כיעד). כיום כולל הגסטהאוס 6 חדרי אורחים - חלקם פרטיים וחלקם משותפים, ובשנת פעילותו הראשונה נערכו בו כבר כ־2,000 לינות.
ואולם חנין, שעזבה את עבודתה המשפטית ומנהלת כיום את המקום במשרה מלאה, מסבירה שזהו רק הבסיס: "העסק שלנו מוגדר פורמלית כעסק חברתי, כי לפי התקנון מחצית מהרווחים חייבים להישאר בעסק למימוש מטרותיו החברתיות. אבל העיקר מבחינתנו הוא לשבור באמצעות העסק את הבידוד של הכפר ולקדם אותו. אנחנו עושים הרבה מאוד פעילות מסביב לגסטהאוס - למשל, אנחנו מעודדים מתנדבים מרחבי העולם ללון אצלנו חינם ולתרום לקהילה. דגלאס מאלבאמה לדוגמה חי אצלנו 3 חודשים ולימד אנגלית בתיכון המקומי, ודיינה מברוקלין הכינה שלטים באנגלית עבור כל העסקים המקומיים".
"אנחנו גם מפנים אורחים שלנו לארוחות בבתים מקומיים תמורת תשלום, ובכלל, העובדה שהכפר הפך לאטרקציה תיירותית מעודדת עסקים נוספים מסביבנו", הוסיפה. "במהלך השנה נפתחה לידנו גלידריה חדשה ודוכן פלאפל חדש, וחומוסיה שהפסיקה לפעול לפני כמה שנים חזרה לפעול".
לדברי חנין וג'ורבאן, 60% מהאורחים בגסטהאוס הם תיירים מחו"ל והשאר ישראלים. "הכפר, בעצם, נפתח לישראלים־יהודים, וכל מי שנכנס לישוב, נדהם ממש ומתאהב בו", אמר ג'ורבאן. "ככה אנשים הופכים להיות שגרירים של הכפר. זה משהו שהפתיע וריגש אותי".
מיזם טרי נוסף מבית ג'ורבאן־חנין הוא פרויקט "מייד אין ג'סר". חנין: "פתחנו בכפר גלריה שבה אנחנו עורכים סדנאות יצירה ומלאכה לתושבים המקומיים ולתיירים. המטרה היא גם לשמר מלאכות מסורתיות בכפר כמו קליעת סלים ומחצלות וגם להקנות למקומיים ידע חדש, כדי שיוכלו לייצר פריטים למכירה. הפעילות במקום ממומנת באמצעות הסדנאות והסיורים שאנחנו עורכים במקום לתיירים, וזה מאפשר לנו לספק את ההכשרה למקומיים בחינם".
טיפים
גם עסק חברתי יכול להרוויח
עסקים חברתיים צריכים לעמוד באתגר כפול: גם לממש את מטרותיהם החברתיות, וגם להצליח עסקית. עברי ורבין, מנכ"ל חברת גוד ויז'ן, המייעצת לעסקים בתחום האחריות החברתית, מציע כמה טיפים שיכולים לסייע לעסקים חברתיים להתמודד עם האתגר העסקי.
אידיאולוגיה זה טוב
"עסקים חברתיים מתלבטים לפעמים אם להבליט את הנושא החברתי שהם עוסקים בו, כי הם חוששים שזה יפגע בדימוי המוצר בעיני הלקוחות", מסביר ורבין. "העצה שלי היא דווקא להדגיש, במידת האפשר, את הסיפור החברתי שביסוד העסק, ולשזור אותו בעדינות במיתוג של המוצר - אם בלוגו או באריזה או בדרך אחרת, בלי לוותר על הבלטת מרכיבי האיכות והמחיר".
"אנשים מחפשים משמעות ואוהבים לדעת שהם תורמים חברתית, במיוחד אנשי דור ה־X וה־Y", הוסיף. "דוגמה טובה היא המיתוג שעושה חברת הנעליים האמריקאית TOMS. החברה מתחרה עם מותגי נעליים בבוטיקים היוקרתיים ביותר, ומשתמשת בסיסמה: One for one, שמבהירה לאנשים שבעקבות כל זוג נעליים שהם קונים, החברה תיתן זוג נעליים לנזקקים ברחבי העולם".
לא לוותר על הרשת
"עסקים חברתיים חייבים לרתום לטובתם את הפלטפורמה של רשתות חברתיות ושל האינטרנט", מסביר ורבין. "כיום זו פלטפורמה שמקשרת בין כולם ויכולה לקדם משמעותית דווקא עסקים חברתיים, שרבים מהם ממוקמים בפריפריה ואין להם מספיק משאבים לפתוח חנויות ונקודות מכירה במרכז".
ללמוד מהמומחים
"פעמים רבות עסקים חברתיים פועלים לבד בשטח, שלא כמו סטארט־אפים רגילים שנהנים מקשרים עם קרנות, משקיעים ויזמים אחרים. כדי לא לוותר על הכוונה וחניכה מצד גורמים בקיאים בתחום, אפשר לחבור למנהל בחברה עסקית גדולה כלשהי בתחום רלוונטי, במסגרת פעילות האחריות החברתית של אותה חברה.
למשל, עסק חברתי שעוסק בעיצוב גרפי יכול להיעזר במשרד פרסום לצורך ייעוץ והכוונה. זה יכול להיות יתרון גם עבור העסק ה'רגיל', כי כך הוא ממש את האחריות החברתית שלו במסגרת תחום הפעילות הטבעי והמוכר לו".
בלי טכנופוביה
"ישראל היא מעצמת היי־טק ויש לה הרבה מאוד מה להציע בתחום. שימוש בטכנולוגיות מתקדמות יבטיח את הצמיחה של העסק בהמשך. עסקים חברתיים מתחום התעשייה, למשל, צריכים להשתדל להשתמש בטכנולוגיות הייצור החדישות ביותר ואפשר גם להשתמש באפליקציות כדי לשווק את העסק או לפתח מוצרים מבוססי אפליקציות".
חברתיים חברותיים
"שיתופי פעולה עם עסקים חברתיים אחרים, למשל בדמות שיווק משותף של מוצרים יכול ליפחית עלויות ולהסיר חסמי שוק. למשל, עסק שמייצר יין יכול לחבור לעסק שמייצר נרות ולשווק איתו מארז משותף שכולל את שני סוגי המוצרים".
ואורית ברוורמן, מנהלת תחום החינוך הפיננסי בבנק הפועלים מוסיפה טיפ משלה: "עסק חברתי חייב להיות יצירתי וחדשני יותר מכל עסק אחר באותו ענף או תחום הפעילות שבו הוא עוסק, כדי להבטיח שורת רווח עסקי שתצדיק את קיומו לאורך זמן. רק אחרי שמאתרים את היתרון התחרותי אפשר יהיה להבטיח את המשך העשייה החברתית".