מפץ פוליטי בספרד: מפלגה עושה 'הייד פארק'
מפלגת "פודמוס" שהוקמה ע"י פרופסורים מטלטלת את המערכת הפוליטית הדו מפלגתית שהייתה קיימת בספרד 40 שנה. עם אסיפות מקומיות ברחבי המדינה ודיונים פתוחים בין מנהלים לעקרות בית, היא מציעה מודל פוליטי חדש
עלייתה הפתאומית של תנועה אנטי-ממסדית משנה בימים אלה את פניה של הפוליטיקה הספרדית, שנה לפני הבחירות הכלליות. ממשלת המרכז-ימין נאלצת כעת לסטות מצעדי הצנע שהכתיב המצב הכלכלי, והאופוזיציה מהשמאל נאלצת לנסות למצוא מנהיגים חדשים.
עוד חדשות בעולם :
- רודן צ' קוריאה: מוכן לפגוש את נשיאת הדרום
- צפו: אסד מנגב חומוס-פול עם חיילים
- מדריך דאעש לאימהות: כך תגדלו ג'יהאדיסט
- ליטא מצטרפת לגוש האירו ומפנה עורף לרוסיה
מפלגת "פודמוס" ("אנחנו יכולים") הוקמה רק לפני שנה, אבל מאז היא הצליחה לחולל מהפכה במערכת הדו-מפלגתית שאליה התרגלה ספרד מאז שאימצה את הדמוקרטיה בשנות ה-70. היא זוכה כעת לשיעורי תמיכה פחות או יותר זהים לאלה של "מפלגת העם" שבשלטון והמפלגה הסוציאליסטית שהיא מפלגת האופוזיציה הראשית. חלק מהסקרים אף מעניקים ל"פודמוס" יתרון.
על רקע זה, כך נראה, חשף לאחרונה ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי צעדים חדשים כמו הצעת חוק נגד שחיתות, תשלומים חודשיים חדשים למי שמשתייכים למעגל האבטלה כבר זמן רב והעלאה ראשונה זה שנתיים של שכר המינימום. הסוציאליסטים החליפו את מנהיגיהם בניסיון להעמיד פנים חדשות שימשכו יותר מצביעים. שמאלה משם, הקומוניסטים לשעבר הודיעו על כוונות דומות.
אלא שפעילי "פודמוס" אומרים כי מפלגות הזרם המרכזי מחמיצות את הנקודה: "פודמוס" מציעה לא רק אישים חדשים ומדיניות חדשה ומשולבת, אלא דרך חשיבה חדשה לגמרי על הפוליטיקה הנותנת קול גדול יותר לספרדים מהשורה המרגישים כי השכבה הפוליטית, המכונה בלעג "הקסטה", מתעלמת מהם.
"פודמוס" הקימה מאות אספות מקומיות ברחבי ספרד, ובישיבות שבועיות שנערכות בהן יכולים ספרדים לתת פורקן לזעם שהצטבר בהם במהלך המשבר הכלכלי שחווה ספרד, שהוא הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. "הדבר האחד שכולנו חולקים הוא הזעם על מה שקורה בספרד", הסביר חוסה לואיס סוריאנו, איש מחשבים בן 32 ומובטל, שבא לאסיפה כזו בשכונת סלמנקה במדריד מאז הקיץ האחרון.
באסיפה הזו בסלמנקה חברים כיום כ-500 חברים. בכל שבוע משתתפים בישיבות כ-50 איש, והן מתקיימות בכיתה שכורה בבית ספר פרטי. המשתתפים באים מכל קצוות הקשת הפוליטית ומכל רקע שהוא: גמלאים, סטודנטים, עקרות בית ומנהלים. "אני אוהב את העובדה שהם פתוחים לדיון, מתנהלים בשקיפות ורוצים לשנות את המערכת המקולקלת הזו", מסביר סוריאנו.
המשתתפים בישיבות האלה מתארים אותן כניסוי בדמוקרטיה. באסיפות האלה אין מנהיגים, והמשתתפים יכולים להשתתף בהן מתי שהם רוצים. הם מצביעים על כל דבר - החל בארגון תחרות כריסמס עם חנויות מקומיות לבחירת ניציגיהם, וכלה בתוכנית המדינית בבחירות המקומיות.
התנועה הזו נוצרה בינואר על ידי קבוצה של פרופסורים למדעי המדינה באוניברסיטת קומפלוטנסה במדריד, ומובלת על ידי פבלו איגלסיאס, מנהיג כריזמטי בן 36. המפלגה פונה במידה רבה אל הרגשות שהובילו את תנועת הצעירים שכבשה כיכרות בספרד בשנת 2011.
כשליש מבעלי זכות הבחירה בספרד עדיין אינם יודעים לומר למי יצביעו, כך שקשה לחזות מה יהיו תוצאות הבחירות הבאות ואיזו השפעה תהיה ל"פודמוס". בסקר שפורסם ב-7 בדצמבר ב"אל פאיס" נקבע כי לו הבחירות היו נערכות היום הייתה "פודמוס" מגיעה למקום השני עם 25%, כשרק הסוציאליסטים לפניה עם 27.7%. "פודמוס" הייתה מקדימה את מפלגת השלטון של ראחוי, שהייתה זוכה ל-20%. לפני שבועיים חזה "אל מונדו" ניצחון ל"פודמוס", עם 28.3%, כש"מפלגת העם" במקום השני.
סקרים מעידים על כך ש"פודמוס" גורפת יותר קולות מהשמאל מאשר מהימין, אולם היא עדיין נוגסת בתמיכה של מפלגות משני צדי המפה הפוליטית. יש פרשנים המאמינים כי "פודמוס" מגיעה לשיא שלה מוקדם מדי ועלולה להתקשות לתרגם את התמיכה הזו לקולות המצביעים
שנה מהיום. בחודש שעבר היא פרסמה תוכניות כלכליות חדשות שהיוו ריכוך של הרדיקליות הראשונית שיוחסה לה.
רבים עושים השוואות בין "פודמוס" לבין תנועות פופוליסטיות אחרות במדינות בדרום אירופה שנפגעו מהמשבר הכלכלי. ביוון מפלגת "סיריזה" הפכה למפלגת האופוזיציה הראשית, ובאיטליה גרמה עלייתה של תנועת "חמשת הכוכבים" של בפה גרילו נזקים ליכולת השלטונית של מפלגות הימין והשמאל עד שמתיאו רנצי הסוציאליסט הפך לראש הממשלה שם.