אבל את רוצה לרוץ בטבריה

איליה בר-זאב, מאמן מוביל ויצירתי באותם ימים, שהקים את מועדון "איילות", יכול לספר כמעט כל פרט על תהליכי יצירת המרתון הראשון. "נסעתי עם דני משרקי, מראשוני רצי המרתון בארץ, למרתון אתונה. אני חושב שזה היה ב-1973, כי האווירה בנמל התעופה של אתונה הושפעה מטבח הי"א במינכן, 1972. כוחות המשטרה הקיפו את האזור כדי לאבטח אותנו. משרקי עשה תוצאה טובה לתקופה ההיא, 2:30 שעות".

מרתון טבריה בשנה שעברה(צילום: אפי שריר)

"אחרי המרתון באתונה, נסענו לנוח באחד האיים. פגשתי גרמני שהגיע גם הוא ממרתון אתונה והוא שאל אותי מדוע אין אצלנו מרתון. הוא ניסה לדחוף אותי לזה. אומרים שקוראים לו קורט ווהל, אני לא בדיוק זוכר. כשחזרתי לארץ, נפגשנו עם פרד ליבו ז"ל, המייסד היהודי של מרתון ניו-יורק שהגיע לבקר את אחיו, וגם הוא לחץ בכיוון קיום המרתון. היו לי שיחות אז בנושא עם דוד אייגר, שהיה מזכיר ועדת האתלטיקה, מה שנקרא היום איגוד האתלטיקה".

בארבעת העשורים שקדמו ל-1977 נעשו לא פחות מ-20 ניסיונות לקיים מרתון בארץ, אבל באף לא אחד מהם לא הצליחו יותר משמונה רצים לסיים. ובכל זאת, באיגוד האתלטיקה החליטו לעשות היסטוריה. גם אמנון גור, מאמנו של זוהר זימרו כיום שאימן ביישובי עמק הירדן ומכיר את טבריה, גויס לוועדה המארגנת יחד עם בארי שור.

קבע את התוצאה הטובה ביותר של ישראלי. זוהר זימרו(צילום: אורן אהרוני )

בשנת 1977 איגוד האתלטיקה בראשות אורי גולדבורט הנמרץ הוציא לדרך את מרתון טבריה הראשון. גולדבורט, כיום פרופ' גולדבורט, מחוקרי האפידמיולוגיה החשובים בעולם תרם בעזרת קשריו להבאתם של רצים מחו"ל, במיוחד מגרמניה ומבריטניה. המנצח היה הגרמני ורנר דורבאשר, שהפתיע בירידה מגבול ה-2:20 וקבע 2:19.33 שעות.

המנצח הישראלי היה יאיר קרני, רץ למרחקים בינוניים וארוכים, במרתון הראשון בחייו, 2:39.01 ד'. זהבה שמואלי, גם היא בריצת הבכורה, ניצחה מבין הנשים עם 3:03.28 שעות. בהמשך זכה קרני בשבעה מרתונים, ביניהם חמישה מתוך שבעת הראשונים. אחותה של זהבה, מזל שלום, ניצחה במרתונים השני והשלישי וזהבה שבהמשך השתתפה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 הגיעה ראשונה בחמישה מרתונים.

הגיעה ראשונה בחמישה מרתונים. זהבה שמואלי(צילום: דלית שחם)

היום בר-זאב משתדל להתרחק ממוקדי הכוח של האתלטיקה בת"א. לדבריו, הוא סולד מפוליטיקה. שאלנו אותנו איך הוא מרגיש כשיותר מ-2,000 יזנקו למרתון טבריה לעומת ה-99 של אז? בר-זאב: "זו אופנה שהתפתחה בשנים האחרונות, לא רק בארץ אלא בעולם. בניגוד לאז, הרבה אנשים, במיוחד מהמעמד הבינוני התחילו לרוץ מרתון. אני רוצה לראות מרתון עם לפחות 10,000 רצים כמו במרתונים הגדולים בעולם".

כבר כיום, ריצת המרתון היא אכן מהטרנדים הגדולים ביותר של התקופה. ישנם בישראל אלפי רצים חובבים הרואים במרתון דרך חיים. קובי בכמן, לשעבר מפקד בסיס ההדרכה של הכושר הקרבי בצה"ל ועכשיו סוכן נסיעות המתמחה בארגון של רצים למרתונים בחו"ל, מספר על מאות רבות ואולי יותר מכך, הממריאים מדי שנה. נתונים: בחודשי הסתיו האחרון יצאו 150 רצים למרתון ברלין ו-70 למרתון אמסטרדם. בעוד חודשיים יגיעו 120 רצים ישראלים למרתון ברצלונה, וכ-60 לכל אחד מהמרתונים בווינה ופריז. עד עכשיו נרשמו 30 למדריד באפריל. ועוד לא דיברנו על המרתונים היוקרתיים בארה"ב.

ציוני דרך רבים, וסיפורים אינספור עוברים כחוט השני בין 37 המרתונים שהיו למרתון ה-38 שהנה מגיע. כמו הסיפור על תוספת 854 מ' למרחק במרתון השלישי, בעקבות טעות במדידה באזור אשדות יעקב. המשתתפים רצו אז קרוב ל-43 ק"מ. למרות זאת, המנצחים שיפרו את תוצאותיהם בהשוואה למרתון הראשון: דורבשאר רץ את המרחק ב-2:18.31 וקרני ב-2:29.38.

נילי אברמסקי מגיעה לקו הגמר(צילום: ליאון מינסטר)

שיא המרתון לנשים מחזיק מעמד מאז 1991, שנה לאחר האליפות האחרונה של ליברפול באנגליה, ושנתיים לפני השיא של חאבייר סוטומאיור בקפיצה לגובה. לפני 23 שנה רצה הצ'כית מריה סטארובסקה את המרחק ב-2:34.17. מי שתרד מהתוצאה הזו, תקבל הרבה מאוד כסף. גם זמנה של המנצחת הישראלית באותה תחרות, עדית גנות (קרן-צבי), 2:51.08, היה טוב למדי.

זוהר זימרו קבע את התוצאה הטובה ביותר לישראלי במרתון טבריה, 2:15.07 שעות. נילי אברמסקי השיגה את התוצאה הטובה ביותר לישראלית, 2:36:40, רק ב-4 שניות לאט משיאה הלאומי שהושג בפריז ב-2004. אברמסקי היא גם שיאנית הזכיות במרתון טבריה, לא פחות מ-13 פעם. איזו אלופה.

איבד את האזרחות הבחריינית בגלל שרץ בישראל. מוצ'רו(צילום: אלי אלגרט)

והיה גם סיפור פוליטי בינלאומי. זה קרה ב-2008, ליאונרדו מוצ'ארו, קנייתי שהתאזרח בבחריין והודיע שהוא מייצג אותה, סיים עם שיא מירוץ, 2:10.32 שעות. כשחזר לבחריין, הודיעו לו שלטונות הנסיכות כי הם שוללים את האזרחות הבחריינית שלו. הרי בחריין היא מדינה ערבית, ומוצ'ארו אפילו לא חשב לבקש מראשי הספורט שם אישור להתחרות בישראל. ובכל זאת, מוצ'ארו המשיך להגיע ארצה גם למרתונים הבאים כקנייתי.

המרתון של 2009 נחשב כפורץ-דרך. בפעם הראשונה זינקו יותר מ-1,000 ישראלים. מספר חלומי בהשוואה לראשון ב-1977. ואם לא די בכך, הקנייתי ג'קסון קוטוט, שבר את שיא המירוץ של מוצ'ארו והעמיד אותו על 2:08.07 שעות. מרתון טבריה שידרג את איכותו למשפחת המרתונים הבינוניים. כלומר, מרתון מקצועני לחלוטין.

קבע שיא ב-2012. פטריק טוואמבה(צילום: אורן אהרוני)

ב-2012, הצרפתי פטריק טוואמבה שוב קבע שיא מירוץ חדש ולקח את כל הקופה עם זמן של 2:07.30 שעות. היה זה לאחר קרב אדירים שבו הקדים טוואמבה רק בשתי שניות את הקנייתי פרנסיס קיביוס שקבע 2:07.32 שעות, בעוד שהאתיופי קבאדה בלאצ'ה דורג דורג שלישי עם 2:07.345 שעות. חמישה רצים סיימו ב-2:08.00 שעות ופחות מכך. מי שיציב, אם יציב, זמן טוב ממנו הפעם ו/או בהזדמנויות הבאות, יכניס לחשבון הבנק שלו 100 אלף דולר. לא רע לגמרי, כשהמועמדים הם בעיקר קנייתים ואתיופיים.

אם למוצ'ארו הייתה בעיה עם שלטונות בחריין, למארגני מרתון טבריה יש השנה "דרבי" מול מרתון דובאי שיערך שבועיים אחריו. לא ברור למה, אבל ראשי מרתון דובאי הבטיחו דמי השתתפות בסך 2,000 דולר לכל רץ בעל שיא של פחות מ-2:10 שעות שיגיע אליהם. כלומר, לא חשוב באיזו תוצאה יסיים, ובכלל אם יסיים, עצם השתתפותו מקנה לו 2,000 דולר. מאחר ומרתון טבריה לא משלם על השתתפות בלבד, על כל רץ מהקטגוריה הזו להחליט מה עדיף: לרוץ על כל הקופה בטבריה או להבטיח תחילה את דמי ההשתתפות בדובאי?

רובי טאריקו ג'אפר בראש הפודיום ב-2014(צילום: זהר שחר)

הפרס למנצח בדובאי הוא 250 אלף דולר, לעומת ה-100 אלף בטבריה. רץ צמרת גדול כבר הבטיח את הופעתו שם: קנניסה בקלה, שיאן העולם האתיופי ב-5,000

ו-10,000 מ' שעובר בהדרגה למרתון. סביר שאם הוא ינצח, הפרס עבורו יהיה גדול יותר.

למרות היותו של מרתון טבריה איכותי מרבים אחרים, במיוחד בין הגברים, אין לו תווית דירוג בהתאחדות הבינלאומית. מדוע לא? כי מרתון טבריה איננו עומד במספר קריטריונים הכרחיים שנקבעו. אחד מהם, מספר המשתתפים, שחייב לעמוד על רבבה לפחות, בדיוק כמו שבר-זאב אמר כי ברצונו לראות כאן. והתוצאות הפעם? הן תושפענה ללא ספק ממזג האוויר שישרור ביום שישי באזור טבריה.

אלא שאסור לשכוח, כי מרתון טבריה כמו כל מפעל אחר, הוא מרתון של האלפים החובבים. לרצים האלה לא פחות חשוב לחצות את קו הגמר ולומר לעצמם, למשפחותיהם וחבריהם "היי, עשיתי את זה", מאשר הניצחון בקרב בין אריות הריצה על הכסף הגדול. תחשבו על כך: מרתון שהתחיל ב-99 רצים, כבר עובר בגדול את ה-2,000. ולפי ההתפתחויות, גם זו עוד תחנה בדרך.