המאבק לצדק חברתי, גרסת משה רבנו
מה צריך כדי להיות מנהיג בישראל? הנה הקריטריונים בהם נמדד משה רבנו לפני מינויו: צניעות, אמינות, רב-תרבותיות ורגישות חברתית. הוא אפילו הגן על בעלי חיים. האם כך נמדוד את מנהיגינו בבחירות 2015? פרשת שבוע כלכלית
וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: (שמות ג, 10)
משה מתמנה להנהיג את ישראל ולהוציאם ממצרים. בפרשת "שמות" מתוארים אירועים מקורות חייו של משה אשר קדמו למינוי, ומהם ניתן ללמוד על הכישורים שבזכותם משה ראוי להנהגה. מה הן, אם כן, "דרישות התפקיד" בבואך להגיש מועמדות להנהגת עם ישראל?
לכתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: (שמות ב, 10)
משה גדל, צומח ומתחנך בבית המלוכה – הבית שיצטרך בעתיד לנהל מולו משא ומתן לשחרור עם ישראל.
וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל: (שמות ב, 12-11)
התוצאות הצפויות ממעשיו של משה אינן מרתיעות אותו מלהילחם למען הצדק. ואכן, בסופו של דבר הוא נאלץ לברוח ממצרים בעקבות מעשיו.
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: (שמות ב, 13)
סיפור זה מוכיח כי השאיפה לצדק אינה מוגבלת רק למקרים שבהם עמו נרדף בידי המצרים. משה שואף לצדק, שלמות ויישוב סכסוכים גם בקרב בני עמו.
וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן: וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרֲשׁוּם וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם: (שמות ב, 17-16)
גם כאשר אין מדובר בעמו או באנשיו, נאבק משה למען הצדק; וכשהוא נקלע לסיטואציה בה הוא חש כי נעשה עוול, הוא נכון מיד לסייע על מנת לתקן את המעוות.
וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה:
(שמות ג, 1)
רש"י מסביר: "אחר המדבר. להתרחק מן הגזל שלא ירעו בשדות אחרים". כלומר, משה מצטייר כאדם ששמירת הרכוש והתרחקות מן הגזל הן מאבני היסוד של אישיותו.
כל אחד לפי צרכיו
בשמות רבה (פרשה ב) מתוארת הדרך בה נהג משה לרעות את צאנו של יתרו: "והיה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך, ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואחר כך מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה. אמר הקדוש-ברוך-הוא: 'מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כוחו יבוא וירעה בעמי'". כלומר, משה מבחין בין צורכי החלשים והחזקים, ומאפשר לכל אחד מהם למלא את צרכיו בלי שהחזק רומס את החלש.
ובהמשך: "כשהיה משה רבנו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע לחסית, כיוון שהגיע לחסית נזדמנה לו בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות. כיוון שהגיע משה אצלו, אמר: 'אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני שצמא ועיף אתה'. הרכיבו על כתפו והיה מהלך. אמר הקדוש-ברוך-הוא: 'יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך – חייך אתה תרעה צאני ישראל'".
מתגובתו של משה למינוי ניתן ללמוד על כישורי הענווה והצניעות, שהיו חלק בלתי נפרד מאישיותו: "מִי אַנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות ג, 11) .
לאור האמור לעיל יש להניח כי דרישות התפקיד של מנהיג בישראל מנוסחות כך:
• רב־תרבותי, בעל היכרות מעמיקה של תרבות הארגון, עִמו מנהלים משא ומתן.
• ניסיון מוכח בתחומי הצדק החברתי.
• יושרה ואמינות.
• רגישות לשמירת רכוש הכלל ולהגנה על בעלי חיים.
• צניעות וענווה.
מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע
לפנייה לכתב/ת 
