איזהו איגיבור / "הכל מקצועי"

• לכל הטורים של אורי קופר
  

זה לא היה קורה לשחקן אחר, כי איגיבור הוא בדיוק אותו עניין שהצטבר בבטן. מתחילת העונה הקשר הניגרי הוא נקודת המחלוקת הכי גדולה אצל האלופה. מקטרגיו מלווים בבוז כל מסירה שלו לאחור. המסנגרים שמים לב לנוכחות הבולטת, אפילו היעילה, של איגיבור במרכז המגרש. שאלת איגיבור, העוסקת באיכות ובסוג התרומה שלו, היא אחת השאלות המקצועיות החשובות שיש לתחרות על צלחת ליגת העל להציע העונה.

איגיבור על הדשא, בית"ר חוגגת. רגע המחלוקת ביחסים עם האוהדים(צילום: עוז מועלם)

כדי לבדוק את התפוקה של איגיבור צריך להשוות אותו לשחקנים אחרים שיש למכבי בעמדות דומות. המאמן פאקו אייסטראן משחק כמעט תמיד עם שלושה שחקנים במרכז המגרש, במערך

של 2-1, כלומר שחקן אחד (גל אלברמן) מאחורי שני קשרים נוספים. בגלל הפציעה של דן איינבינדר, במכבי יש ארבעה שחקנים שמופיעים בשלוש העמדות האלה: איגיבור, אלברמן, ניקולה מיטרוביץ' ומהראן ראדי.

ההשוואה בין השחקנים מראה בבירור שלאיגיבור יש המון יתרונות בכל הקשור לפעולות ההגנתיות הנדרשות מקשר אחורי, אבל גם שהוא תורם הכי מעט לחלק ההתקפי. למשל, איגיבור הוא הקשר שאחוז התיקולים המוצלחים שלו (65 אחוז) גבוה יותר מהאחרים. כן, גם מאלברמן.

מצד שני, רק שליש מהתיקולים האלו מתרחשים בחצי המגרש של היריב, בעוד חבריו למרכז הקישור (ראו טבלה) עובדים הרבה יותר באזור ההתקפי. איגיבור, למרות שאינו ממוקם על הנייר בעמדה אחורית יותר, פשוט מצטרף הרבה פחות להתקפה. לכן הוא גם לא נדרש לתקל שם, כשהקבוצה מאבדת את הכדור.

חוסר התרומה ההתקפית נמדד כמובן גם בפרמטרים ברורים יותר. למשל, רק 16 אחוז מהמסירות של איגיבור מיועדות לשחקן שנמצא ברבע ההתקפי של המגרש, הבדל גדול מהדחיפה קדימה של מיטרוביץ' (24 אחוז) או ראדי (36). השניים האלה גם רושמים כמעט פי שלושה "מסירות מפתח" (מסדרות מצב לשער) ממנו.

בצד ההגנתי, לעומת זאת, איגיבור הוא אחד השחקנים הבולטים בליגה. קחו לדוגמה ניצחונות בכדורי גובה. אף שחקן של מכבי לא מנצח ביותר ממחצית מהקרבות האוויריים שלו, ואילו איגיבור עומד על 81 אחוז - הכי הרבה בליגה ובהפרש גדול (ג'ון אוגו של באר שבע, שלא ישחק היום ומזכיר את איגיבור, עומד על 66 אחוז). איגיבור הוא גם חוטף הכדורים המוביל של מכבי, ובממוצע גונב מהיריבה יותר כדורים מראדי ומיטרוביץ' יחד.

המספרים האלה מחדדים את התחושה שמתקבלת כשצופים באיגיבור משחק. כהורס התקפות, עם תזמון הפעולות ההגנתיות והנוכחות הפיזית, מדובר בשחקן מיוחד לליגה הישראלית, אבל ברוב המשחקים שלה, בגלל התגוננות היריב, מכבי זקוקה דווקא לתוספת של עזרה התקפית. לכן, נדמה שבחלק גדול מהמשחקים אין לפאקו סיבה לעלות עם אלברמן ואיגיבור יחד, אלא עדיף, בשביל הגיוון ההתקפי והיצירתיות, לשתף את מיטרוביץ' וראדי.

צריך לזכור שג'ורדי קרויף הביא את איגיבור למכבי עוד כשאוסקר גרסיה היה המאמן, ומכבי תיכננה לשחק באירופה, שם ודאי היה צורך בשני שחקני מרכז מגרש שמתבלטים יותר בעבודה ההגנתית שלהם. בליגה לא תמיד יש בכך צורך.

פאקו. ניסוי שפגע בתפוקה של איגיבור(צילום: ראובן שוורץ)

הולך לאיבוד

אז מסקנת בינתיים יש: איגיבור מעולה הגנתית לליגה שלנו, אבל ברוב המשחקים אין צורך בו ובאלברמן יחד. אבל האם לניגרי אין את היכולות ההתקפיות הדרושות, או שפאקו הוא זה שדורש ממנו להתמקד בצד ההגנתי?

ברוב המקרים שאיגיבור מגיע לאזור הרחבה יש הרגשה שהוא מתבלבל עם הכדור. עם זאת, בשני המשחקים עם נבחרת ניגריה באוקטובר האחרון איגיבור שיחק דווקא כחלוץ, לא פחות. בנוסף, יש לו יותר דריבלים מוצלחים בממוצע מראדי ומיטרוביץ' יחד. איך זה מסתדר? התשובה נמצאת אצל פאקו.

איגיבור. מוצא עצמו כתומך של עומרי בן הרוש(צילום: ראובן שוורץ)

איגיבור משחק כקשר השמאלי יותר במכבי, והמאמן מבקש מהקבוצה שלו להתקיף יותר מהצד השני. יותר מכך, פאקו אפילו נתן לאיגיבור תפקיד שהעצים עוד יותר את ההבדל בין מה שמקבלים ממנו בהגנה לעומת ההתקפה. זה קורה כשמכבי משחקת בלי טל בן חיים או דור מיכה. במקרה הזה, בצד שמאל של ההתקפה מוצבים ערן זהבי או עדן בן בסט - שניהם שחקנים שאוהבים את האמצע ולא את הקו.

פאקו יצר בעצם מערך לא סימטרי (ראו תרשים). השחקן בשמאל, זהבי או בן בסט, עובר למרכז, עומרי בן הרוש נכנס לעמדה ההתקפית בצד שמאל, ועל איגיבור מוטלת האחריות לתמוך בו מעמדה אחורית יותר.

הפעולה הזו מתרחשת בהרבה משחקים, לפעמים בצורה מוגזמת. זה בלט במשחק של מכבי מול סכנין, ובעיקר במחצית הראשונה בקריית שמונה,

שם היה נדמה שאיגיבור ממש מתופקד כמגן שמאלי.

הרעיון של פאקו הגיוני: הוא יוצר עומס של שחקנים במרכז ובצד ימין ופותח לבן הרוש, המגן היותר התקפי שלו, שטח באגף שמאל. ועדיין, הפעולה הזו מוציאה את איגיבור רע מאוד. אין לו את ההרמות של מיטרוביץ' או ראדי, ואז, כשבן הרוש נשמר ומוסר לו, לאיגיבור אין ברירה והוא חייב להחזיר את הכדור לאחור לקול אנחות התסכול מהיציע.

במשחקים האחרונים פאקו התחיל לזנוח את המהלך הזה, ואיגיבור נראה טוב יותר. הפעולות ההתקפיות שלו עדיין לא מבריקות, אבל לפחות הוא לא תקוע במקום שבו היתרונות שלו לא יכולים לבוא לידי ביטוי.

הזדמנות מול באר שבע

הערב (ב', 20:50) יש לאיגיבור אפשרות לעלות מדרגה ולהציג יכולות נוספות שלו באחד המשחקים הגדולים של העונה. הפועל באר שבע תחסר גם את ג'ון אוגו וגם את מי שהיה אמור להחליף אותו בהרכב, רועי גורדנה. אלישע לוי יפתח עם אובידיו הובאן וגל אראל, שני קשרים שכדרור אינה התכונה החזקה שלהם.

בהנחה שאלברמן יהיה קרוב לאליניב ברדה, לאיגיבור יכולה להיות אפשרות לעשות גם התקפה. אם יפסיק להתבלבל ליד רחבת היריב, או אפילו ישלח כדור למסגרת (רק ארבע כאלה העונה), אולי נתחיל לחשוב שחייב להיות לו מקום קבוע בהרכב מכבי, לא משנה מול מי האלופה משחקת. אולי, רק אולי, גם לאותם אוהדים כבר לא תהיה גם בטן מלאה בעצבים על איגיבור.

• לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי" / אורי קופר
• לחשבון הטוויטר של אורי קופר