סכנה: המלח בתזונה עלול לקצר את חיי ילדינו
מחקרים מצביעים כי 90% מהילדים ובני הנוער האמריקנים צורכים מלח הרבה מעל המומלץ. בנוסף, גורמי רפואה מציינים בדאגה הולכת וגוברת כי מחלות של מבוגרים מופיעות בתדירות עולה בקרב בני נוער בגלל התזונה המזיקה. איך ניתן לעצור את הסחף לפני שיהיה מאוחר מדי?
האם המלח הפך להיות מסוכן לבריאות שלנו? המלח משמש את האנושות כבר אלפי שנים, למעשה, מכרה המלח הראשון שנתגלה באירופה היה כבר מהתקופה הקדם-היסטורית.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
בעבר, השימוש העיקרי במלח היה לשימור מזון, בעיקר של בשר, וזו הסיבה שהמלח היה יקר ערך. ביטוי לחשיבותו היה השימוש שנעשה בו לצרכי פולחן בתרבות העברית העתיקה והיוונית ומלח שימש אף כתחליף לכסף. למעשה, המילה salary מקורה במילה salarium שזה בלטינית - מלח, כדי להדגיש את חשיבותו.
קיראו עוד
כמה נתרן נמצא בחטיפים שאנחנו אוכלים?
בדקנו: הכמויות המוגזמות של הנתרן בחטיפי הילדים זהירות, נתרן: כך תכינו כריכים בריאים לביה"ס
משפרים את הטעם - מסכנים את הבריאות
במאתיים השנים האחרונות, המלח החל לתפוס מקום כתוסף מזון לצרכי שיפור טעם. בהדרגה, השימוש במלח הלך ועלה בעולם המערבי עד שבעשר השנים האחרונות צריכת המלח הממוצעת בעולם המערבי עלתה לרמה שמשפיעה לרעה על בריאות הציבור ומסכנת אותו.
הצריכה היומית של מלח בעולם המערבי נעה בין 7 ל- 9 גרם ליממה. בארץ, הסקרים המעטים שנעשו מצביעים על צריכה דומה, ובקרב אוכלוסיות מסוימות אף בין 8 ל- 10 גרם ליממה בשל השימוש בבשר מומלח. להשוואה, בארצות אפריקה, הצריכה היומית נמוכה הרבה יותר, ומגיעה במדינות מסוימות ל- 4 גרם ליממה.
מחקרים רבים הראו קשר בין רמת צריכת מלח מוגברת באוכלוסייה לשכיחות של יתר לחץ דם ולממצאים אלו קשר ישיר לתוצאות ההרסניות של לחץ דם גבוה כגון: התקפי לב ושבץ מוחי. במציאות היומיומית יש קושי לקיים את ההמלצות להפחתת המלח בתזונה לאור העובדה, שרוב המלח נצרך בלי שיש לנו שליטה על כך.
כ- 80% מהמלח מגיע לגוף דרך מזון מתועש שהוכן מראש, ומדובר בעיקר במצרכי יסוד כמו לחם ומוצריו וחלב ומוצריו. התעשייה גילתה את התכונה "הממכרת" של מלח, ובתהליך הדרגתי שהלך וגבר, התווסף המלח למוצרי מזון רבים ובמינונים עולים. אוכלוסיית יעד של תעשיית המזון לתהליך זה הם בין היתר גם ילדים ובני נוער.
מחלות מבוגרים מופיעות כבר בגיל הנעורים
מאמר שפורסם לאחרונה בעיתון היוקרתי של האיגוד האמריקאי לרפואה (JAMA) הצביע על נתון מדאיג. מעל 90% מהילדים ובני הנוער האמריקנים צורכים מלח הרבה מעל המומלץ, כאשר 43% מהמלח הנצרך מגיע ממספר מועט של מצרכי מזון דוגמת פיצה, דברי מאפה, מוצרי נקניק, חטיפים ועוד.
על פי המאמר שני שליש מהמלח מגיע מהסופרמרקט. אבל, הנתון המדאיג עוד יותר במאמר הוא ההשלכות העתידיות על בריאותם וחייהם של ילדים אלו.
אנו עדים לשכיחות הולכת וגוברת של מחלות מבוגרים המופיעות כבר בגיל הנעורים. בסקר האמור מדווחים על לחץ דם גבוה מהתקין (גם אם לא ברמה של יתר לחץ דם) ב- 1/6 מהילדים האמריקאים.
אסטרטגיות הרפואה המונעת עדיין לא הפנימה מגמה מדאיגה זו ובני הנוער לא זוכים לסקירה לצורך איתור מחלות כמו שנעשה במבוגרים למרות שכאמור, אנו עדים להופעה של מחלות מבוגרים כמו סוכרת ויתר לחץ דם כבר בגיל הנעורים.
על כן, חובה על קובעי המדיניות בתחום המזון והבריאות לקיים ולפתח תוכניות של תזונה בריאה, בקרה על תכולת המזון המתועש ולהתחיל בתוכניות חינוך למודעות ילדים ובני נוער בנושאי תזונה בפרט ואורח חיים בריא בפרט.
לא פחות חשוב מהעיסוק במדיניות בריאות הציבור גם להורים תפקיד מכריע בהגנה על בריאות הילדים. כמי שישב עם ילדיו והציג בפניהם את הנתונים היבשים אודות תזונה לקויה ותוצאותיה אני יכול להעיד שההשפעה הייתה מיידית וניכרה בבחירות של בני המשפחה הצעירים את המזון אותו הם צורכים.
כשהורה עורך קניות בסופרמרקט ועומד בפני בחירה בין מוצר מזון מסוג זה או אחר חשוב להיות מודעים לכמות המלח במוצר, ולהעדיף מוצרים בעלי תכולת מלח נמוכה.
כך נרגיל בהדרגה את החך לטעמים של המוצרים ולא למלח שבהם. אם לא נתעורר ונעשה מעשה, ניאלץ להתמודד עם תופעה אבסורדית ועצובה בה לאחר דורות של עלייה בתוחלת החיים, ילדינו יהיו נידונים לבריאות לקויה ותוחלת חיים קצרה יותר מהוריהם זאת בשל הרגלי תזונה מזיקים. הרגלים שאותם אפשר וצריך לשנות.
הכותב הוא מנהל המכון ליתר לחץ דם במרכז הרפואי שיבא ויושב ראש "החברה הישראלית ליתר לחץ דם "
לפנייה לכתב/ת 
