זכיתם במשפט? הסיכוי לקבל פיצוי קלוש

כפי שכתבנו לא פעם בסדרת כתבות זו, מעמד הביניים נזקק למערכת המשפטית לצורך מימוש זכויותיו. אך אם ניתן היה לחשוב שכאשר זכה התובע בדין שב המצב לקדמותו והנזקים שנגרמו לו תוקנו - אין הדבר כך.

לטורים נוספים של יוסף פריצקי  בנושא המשפט בישראל:

זכיתם במשפט? עכשיו חכו לכסף

• השירות בבתי המשפט בישראל - מהגרועים בעולם
• העומס בבתי המשפט פוגע בזכויות שלנו
• מתכננים לתבוע? תתכוננו לאגרה מוגזמת
• איך בתי המשפט שוחקים את מעמד הביניים?
  

במדינת ישראל מתקיים יחס הפוך לחלוטין בין העומס המשפטי והתיקצוב של המערכת, לבין הצורך הגובר והולך של מעמד הביניים למערכת הזו. או בקצרה: ככל שיש יותר דיונים, יותר משפטים ויותר סכסוכים - התקציב לנפש יורד במקום שיעלה. ככל שהעומס על השופטים גובר - כמותם יורדת ולא עולה.

2007: ישראל שנייה בעומס

מחקר שבדק את העומס בבתי המשפט בישראל בהשוואה ל-17 מדינות בעולם מצא כי מדינת ישראל ממוקמת בצמרת הרשימה. לנוכח העומס הרב המוטל על המערכת המשפטית, אפשר היה להניח כי היא תתוקצב בהתאם. בפועל, שיעור ההקצאה התקציבית לבתי המשפט בישראל נמוך מאוד ביחס לשאר המדינות.

המחקר קובע כי העומס רק עולה ועולה(צילום: shutterstock)

במחקר נמצא כי רק באנגליה ואירלנד העומס השיפוטי הוא גבוה יותר מזה שבישראל. אבל אם מביאים בחשבון את העובדה שבאנגליה יש כ-29,000 שופטים לא מקצועיים - הממצאים מדאיגים עוד יותר: כשמחשבים את העומס במערכת המשפטית לאחר הכללת השופטים הלא מקצועיים, ישראל עולה למקום השני בדרגת העומס השיפוטי.

המחקר בדק גם את רמת הפעילות המשפטית במדינה. מדובר במשתנה שבו רמת הפעילות המשפטית מבוטאת על ידי היחס שבין גודל האוכלוסייה למספר התיקים שהוגשו לבתי המשפט. לפי מדד זה ישראל נמצאת בין המדינות שהעומס השיפוטי בהן גבוה מהממוצע. 

מהמחקר עולה כי ישראל נמצאת במקום הראשון ברמת הפעילות המשפטית לנפש. מספר התיקים הממוצע ל-1,000 נפש בכל 17 המדינות הוא 89.56. לעומת זאת, בישראל המספר עמד על 184.15 נכון ל-2007. כיום המספר גדול יותר, וקרוב ל-200 הליכים לכל 1,000 נפש. משמעות הדבר היא, שמאז שבוצע המחקר, העומס על בתי המשפט רק עלה.

המחקר בוצע ב-2007, בידי ד"ר רענן סוליציאנו קינן, ד"ר אמנון רייכמן ופרופ' ערן ויגודה-גדות. החוקרים הסתמכו על מחקרים שערכה מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט.

אכיפת חוזים: ישראל בין לבנון לבוליביה

לאחר שקיבלנו הוכחה לכך שבהשוואה בינלאומית מערכת אכיפת הצדק בישראל איטית עד מאוד בהליכי בירור הזכויות המשפטיות (כלומר: הליכי הדיון המשפטי), מתברר שזה עדיין לא הכל. גם לאחר שמתקבלת פסיקה, המערכת כמעט ואינה מתפקדת שעה שמגיעים, סוף סוף, לצורך לממש את הזכות המשפטית שנותנים לנו השופטים.

נניח לרגע שהתובע, או הצד לחוזה, זכה בדינו. מה יכולתו לאכוף את החוזה ועד כמה אכיפים החוזים בישראל? מנתונים השוואתיים של אכיפת החוזים במדינות שונות, שפירסם הבנק העולמי ביוני 2014, נמצא כי ישראל נמצאת בתחתית המדינות בעולם. מתוך 189 מדינות שנבדקו ביכולת לאכוף חוזים והתחייבויות מדורגת ישראל במקום 111 - בין לבנון לבוליביה.

למה כל כך מסורבל

שוו בנפשכם חנווני או בעל חנות אחרת, שבידו שיקים של לקוחות ששבו כלעומת שבאו. הוא מבקש לממש שיקים אלה בהוצאה לפועל כדי לקבל את המגיע לו עבור הסחורה שמכר או השירות שנתן. החייב החליט לנהל משפט שארך, כפי שכבר כתבנו, מספר שנים. התובע התעקש ויצא מנצח. בית המשפט קבע שעל החייב לשלם לו את סכומי השיקים.

קבע, נו אז מה? עכשיו צריך התובע שלנו להתכבד ולבוא בשערי ההוצאה לפועל. בישראל הוקמה רשות האכיפה והגבייה בינואר 2009 כיחידת סמך של משרד המשפטים והופרדה ממערכת בתי המשפט. רשות זו מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות וגביית חובות וקנסות. הרשות מורכבת משתי יחידות - מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

ככלל, בהוצאה לפועל נגבים חובות כתוצאה מפסקי דין או החלטות אחרות של בית משפט בעניין אזרחי. בנוסף, נגבים בהוצאה לפועל חיובים אחרים שדינם כדין פסק דין: תובענות, מזונות, שטרות משכון ומשכנתאות. במרבית המקרים מדובר באכיפת חיובים שבין אדם לחברו. דיני ההוצאה לפועל במדינת ישראל מוסדרים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ“ז- 1967 ובתקנות שהותקנו מכוחו.

במרכז לגביית קנסות גובים חובות בגין אגרות והוצאות עבור אוצר המדינה. חריג לכך הוא ”פיצוי בהליך פלילי“. כאשר בית המשפט בהליך פלילי מפצה קורבן עבירה, המדינה, באמצעות המרכז לגביית קנסות, גובה את החוב עבור הקורבן. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות הוקם בשנת 1995 ופועל מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ“ה- 1995 והתקנות שהותקנו מכוחו.

הסיכוי איפוא של החנווני, בדוגמא הנ"ל שלנו, או של כל זוכה אחר לקבל את מלוא חובו בהליכי ההוצאה לפועל הוא איפוא בין 20% ל-30% בלבד. אחרי שהתובע שילם אגרה, שילם לעורך הדין, בזבז ימי עבודה, חיכה מספר שנים וזכה בדינו - סיכוייו (בממוצע) לגביית המגיע לו בדין הם מגוחכים.

יוסף פריצקי היה שר בממשלת ישראל מטעם מפלגת "שינוי".

סדרת מאמרים זו נכתבה בעקבות מספר עבודות מחקר סמינריונית שהוגשו לפרופ' איתי סנד, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. יחד עם פריצקי כתבו את המחקר מיכל קרמר ועו"ד יוני רגב