מפלצות התהילה: הענקים שעוררו אימה בהיכל
לרגל הגעתו של בובאן מריאנוביץ' (26, 2.21 מ') מהכוכב האדום בלגרד להיכל מנורה מבטחים, חזרנו בזמן ודירגנו את כל הנפילים שפגשו את מכבי תל אביב בהיכל והשאירו את חותמם בין אם מבחינה מקצועית או רק בגלל הגובה והנוכחות. ברשימה: סאבוניס, פוצ'קה ועוד רבים וטובים
- לטבלאות היורוליג
- לקראת הכוכב האדום: דווין סמית' חוזר, לינהארט יזכה לקרדיט
- לעמוד הפייסבוק של "נקודות בצבע"
הקבוצה מבלגרד נחשבת לאחת ההפתעות הנעימות של היורוליג לאחר שהצליחה להעפיל כנגד כל הסיכויים לשלב הטופ 16, ועוד מהמקום השני בבית ד' לפני קבוצות כמו לבוראל קוצ'ה וגלאטסראיי שנחשבו לעדיפות על פניה.
הסיבה המרכזית לעונה הנהדרת של האדומים מבלגרד היא מריאנוביץ', שסחף אותם לשלב הנוכחי כשהוא מנפק מספרים מרשימים לכל הדעות.
הסנטר מוביל את היורוליג בנקודות מדד עם 24.9 למשחק, הוא ראשון גם בריבאונדים (10.7), רביעי במלכות הסלים (16.8), והיחידי שהעמיד בשלב הבתים ממוצעים של דאבל דאבל. לכל המספרים הללו הוסיף מריאנוביץ' שתי זכיות בשחקן המחזור של היורוליג (מחזור ראשון ושביעי).
הסנטר הסרבי הוא בטח לא ה"ענק" הראשון שמגיע ליד אליהו. לאורך השנים פקדו את ההיכל המיתולוגי גבוהים מרשימים שעם נחיתתם בבן גוריון אוהדי מכבי ת"א התחילו לשקשק, וגם היום רק גלגול שמם על הלשון מלווה בתחושת פחד. אז רגע לפני שסופו (עוד אחד שנחשב לאימת ההיכל בעבר) מנסה לעצור את מריאנוביץ', אנחנו נזכרים בנפילים שביקרו פה ומדרגים את העשירייה שגרמה סיוטים לכל אוהד צהוב. רק נציין שהדירוג נעשה על סמך ההופעות מול מכבי ת"א ולא לפי איכות השחקן.
מקום 10: רוברטו דואניאס (2.21 מ') - ברצלונה
התחושה הראשונה כששומעים את שמו של דואניאס, הספרדי ששיחק את רוב שנותיו בברצלונה, היא שהוא פגש לא מעט פעמים את מכבי, אבל למעשה רק פעמיים הוא התמודד מול הצהובים. הפעם הראשונה הייתה בחצי גמר הפיינל פור בסלוניקי 2000 כשמכבי ניצחה 51:65. הקאטלוני תרם 6 נקודות ו-9 ריבאונדים. משחקו היחיד בהיכל נערך בעונת 2006/7, כשהוא לבש את מדיה של חובנטוד בדאלונה, רגע לפני הפרישה. דואניאס תרם 4 נקודות בלבד ב-5 דקות בהפסד של הספרדים 92:75.
מקום 9: גיורגי מיורסאן (2.30 מ') - פו אורטז
הנפיל הרומני העמיד ממוצע של 9.8 נקודות ו-6.4 ריבאונדים בחמש עונות בהן שיחק בליגה הטובה בעולם. את הצהובים הוא פגש רק פעם אחת בהיכל, בעונת 2000/1. במכבי פחדו מהענק של פו אורטז, אבל כגודל הציפיות כך היו גם האכזבות. מיורסאן סיים עם 2 נקודות ו-5 ריבאונדים ב-22 דקות וקבוצתו הצרפתית הובסה 91:67. בגומלין בצרפת הוא כבר היה טוב יותר עם 10 נקודות ו-7 ריבאונדים, אבל אורטז שוב הפסידה - 93:80.
מקום 8: סלאבקו וראנייש (2.30 מ') - פרטיזן בלגרד
הסנטר הסרבי נחשב תמיד לפוטנציאל גדול, אבל מעולם לא הצליח לקיים את ההבטחות. יחד עם זאת, וראנייש קשור בעקיפין לפיטוריו של פיני גרשון ממכבי ב-2010. הצהובים פגשו אז את פרטיזן בלגרד עם יתרון ביתיות בסדרת ההצלבה. כולם היו בטוחים שהקבוצה של גרשון, שבסגל שלה שיחקו בין השאר דייויד בלו, אלן אנדרסון ודורון פרקינס, תטייל מול החבורה הצעירה וחסרת הניסיון של דושקו וויושוביץ'.
ההיפך הוא שקרה. מכבי הפסידה כבר במשחק הביתי הראשון שלה בהיכל, הצליחה לנצח פעם אחת בבלגרד, אבל לא הייתה יכולה לקהל הפנאטי של פרטיזן שהגיע בהמוניו (יותר מ-21,000 צופים) לקומבאק ארנה ותמך בסרבים בדרך לניצחון 1:3 בסדרה. וראנייש אולי לא היה מדהים (כמו כל הקריירה שלו...), אבל כן הצליח להציק לגרשון ושחקניו וסיים את הסדרה עם 6.3 נקודות ו-5.3 ריבאונדים ב-18.2 דקות.
מקום 7: ולדה דיבאץ' (2.16 מ') - פרטיזן בלגרד
דיבאץ' שיחק במשך 16 שנים בליגה הטובה בעולם, אבל עוד לפני כן הספיק לשחק גם באירופה לתקופה. בהיכל הוא אומנם לא שיחק, אבל הוא כן פגש את מכבי בחצי גמר הפיינל פור בעונת 1987/88. הצהובים גברו על פרטיזן 82:87, כשדיבאץ', אז בן 20 בלבד, סיים כקלעי המצטיין עם 21 נקודות.
מקום 6: ולדימיר טקאצ'נקו (2.20 מ') - צסק"א מוסקבה
הנפיל הרוסי פקד את ישראל רק פעם אחת בלבד מכיוון שבתחילת שנות ה-80 לא התקיימו יחסים עם ברית המועצות. יחד עם זאת, הרגע בו נחת בנמל התעופה בן גוריון בתחילת חודש מרץ 1989, זכור להרבה מאוד אנשים וקיבל לא מעט איזכורים בגופי התקשורת.
טקאצ'נקו, אז בן 32 ולקראת סיום הקריירה, קלע רק ארבע נקודות בהפסד של קבוצתו 94:90. קדם למפגש הזה משחק חוץ של המכבים בו ניצחו 92:97 ורשמו למעשה ניצחון ראשון של קבוצה ישראלית אי פעם על אדמת ברית המועצות.
מקום 5: סטויקו וראנקוביץ' (2.18 מ') - אריס, פנאתינייקוס, בולוניה
וראנקוביץ' הגיע לישראל כבר באמצע שנות ה-80, אבל התצוגה הראשונה שלו הייתה ב-29 במרץ 1990 כשקלע 20 נקודות וקלט 17 ריבאונדים על מכבי בהיכל. למזלם של התל אביבים היה להם את לבאן מרסר שקלע סל ניצחון - 92:94.
אחרי שנתיים בבוסטון סלטיקס חזר וראנקוביץ' לאירופה וחתם בפנאתינייקוס. בעונת 1995/6 התמודד מול מכבי פעמיים. במשחק ביוון אותו ניצחו היוונים 62:67 סיים עם 16 נקודות ו-14 ריבאונדים. בישראל הוא השאיר את הבמה לחברו ניקוס איקונומו, שתפר 35 נקודות, בעוד דומיניק ווילקינס הוסיף 28. פאו זכתה באותה עונה באליפות אירופה.
עברו להן ארבע עונות ו-וראנקוביץ', הפעם במדי פאף בולוניה, שיחק נגד מכבי בסדרת ההצלבה שנחשבת לאחת ההיסטוריות בהן השתתפה החבורה מתל אביב. לישראלים היה את יתרון הביתיות, אבל הם שמטו אותו עם הפסד 65:62 בהיכל. וראנקוביץ' קלע 12 נקודות ולקח 5 ריבאונדים. מכבי הצליחה לחזור לעצמה ועשתה ניצחון גדול באיטליה 73:80 כשנייט האפמן תפר 19/19 מקו העונשין (29 נקודות). אותו ניצחון סידר לצהובים מומנטום נהדר שבזכותו ניצחה מכבי במשחק השלישי 64:79 ועלתה לפיינל פור.
מקום 4: דינו ראדג'ה (2.11 מ') - ספליט
גם הקרואטי סיפק את הסחורה מול מכבי תל אביב בישראל. בעונת 1988/89 שיחק נגד הצהובים שלוש פעמים. בהיכל הוא קלע 16 נקודות (7/7 מהשדה) במשחק שהיה לפרוטוקול בלבד אחרי ששתי הקבוצות העפילו לפיינל פור. בגמר עצמו ראדג'ה סייע לספליט לזכות בתואר עם 20 נקודות ו-10 ריבאונדים בדרך ל-69:75. דושקו איבאנוביץ', מאמנה של פנאתינייקוס כיום, קלע בגמר 12 למנצחת. ג'מצי סיים עם 25.
שנה לאחר מכן ראדג'ה שוב הגיע עם ספליט להיכל. מכבי כבר פיגרה ב-14 נקודות, אבל הצליחה ליטול את ההובלה שלוש דקות לסיום. הסנטר, בעוד משחק שנכנס לפנתיאון, סיפק 27 נקודות ו-9 ריבאונדים וסידר לקבוצתו ניצחון מרשים בישראל 87:93. באותה עונה ספליט זכתה שוב בגביע אירופה.
מקום 3: גרגור פוצ'קה (2.15 מ') - ברצלונה ופאף בולוניה
הסלובני/איטלקי פגש את מכבי תל אביב שבע פעמים. הוא אומנם לא הצליח להשאיר את חותמו בהיכל, אבל זכור מאוד לקהל הישראלי בזכות מראהו. בעונת 2004/5 שיחק פוצ'קה במדי ברצלונה שספגה את אחד מהפסדיה הגדולים ביותר בהיסטוריה 84:59 לצהובים בישראל. מייסאו באסטון היה בלתי ניתן לעצירה עם 20 נקודות, 11 ריבאונדים ו-5 חטיפות. הענק הסלובני/איטלקי היה היחיד שתפקד אצל הספרדים עם 15 נקודות (10 ריבאונדים, 6 מהם בהתקפה).
הנקמה של הסנטר הגיעה חודשיים לאחר מכן עם סל ניצחון אחרי ריבאונד התקפה (אחד מתוך 11 בהתקפה שהיו לו באותו ערב) - 79:81. פוצ'קה קלע אז 16 נקודות יחד עם 14 כדורים חוזרים. מכבי לא שקעה בדיכאון בעקבות ההפסד והמשיכה לזכייה שניה ברציפות ביורוליג.
מקום 2: ארווידאס סאבוניס (2.21 מ') - ריאל מדריד, ז'לגיריס קובנה
רבים מחשיבים אותו כשחקן האירופאי הטוב בזמנים. יש סיבה ברורה לכך. בקריירה המרשימה שלו שהתפרשה על פני 24 שנים, הוא זכה ב-24 תארים קבוצתיים, ביניהם מדליית זהב באולימפיאדת סיאול, ובמספר דומה של תארים אישיים.
סאבוניס, שהחל את דרכו בז'לגיריס קובנה, פגש את מכבי לראשונה בעונת 1985/6, אבל המשחקים הללו נערכו בבריסל מכיוון שכאמור, בין ישראל לברית המועצות לא התקיימו אז יחסים דיפלומטיים.
ארבעה מפגשים כאלה נערכו וסאבוניס בלט בכולם עם הצגות של 27, 25 ו-18 נקודות. בשנת 1989 עזב את ליטא ועבר לספרד. אחרי שלוש עונות בוויאדוליד, חתם בריאל מדריד הגדולה. להיכל הוא הגיע לראשונה בעונת 1994/5 יחד עם הבלאנקוס. 28 נקודות ו-9 ריבאונדים שלו לא הספיקו לספרדים שהפסידו 93:85. מוטי דניאל, באחד ממשחקיו הטובים בקריירה, תרם 26 נקודות. מאמן מכבי ת"א כיום, ואז רכז הקבוצה, גיא גודס, הוסיף 10 נקודות משלו.
סאבוניס נקם במכבי במדריד בסיבוב השני עם 23 נקודות ו-15 ריבאונדים בניצחון קבוצתו 64:76. בסיום העונה ריאל זכתה באליפות אירופה (הזכייה האחרונה שלה בתואר האירופאי), וסאבוניס התעופף לארצות הברית.
תשע שנים חלפו להן והענק הליטאי שב לפגוש את מכבי תל אביב יחד עם קבוצת נעוריו, ז'לגיריס קובנה, רגע לפני הפרישה. מכבי קיימה ארבעה מפגשים מול הליטאים באותה עונה (שלב מוקדם וטופ 16). בשלושת המשחקים הראשונים מול הצהובים סיים סאבוניס עם דאבל דאבל, אבל המשחק שכולם יזכרו לנצח הוא זה שנערך ב-8 באפריל 2004.
מכבי, שאירחה באותה עונה את הפיינל פור, ידעה כי הפסד לליטאים במחזור הסיום של הטופ 16 משמעו הדחה מוקדמת מהיורוליג. סאבוניס רקד על הפרקט ביד אליהו בדרך ל-29 נקודות ו-9 ריבאונדים, וכמעט שגרם לשושלת הצהובה להתפרק מוקדם מהצפוי. אקורד הסיום היה שייך באותו משחק לגור שלף ודרק שארפ, שחתומים על נס ז'לגיריס.
מקום 1: דינו מנגין (2.06 מ') - וארזה, מילאנו
הוא אומנם לא משתווה בגובה לאלה שהוזכרו כאן קודם, אבל בזמן בו שיחק נחשב לדומיננטי מאוד ואת מה שהוא עולל למכבי תל אביב במשך 15 שנים אף אוהד צהוב לא יכול לשכוח.
הגבוה האיטלקי שיחק מול הקבוצה הישראלית לא פחות מ-19 פעמים במדי וארזה ומילאנו, מאמצע שנות ה-70 ועד סוף השנות ה-80.
מנגין הוא השחקן המעוטר ביותר בכל מה שקשור לזכיות באליפות אירופה לקבוצות עם שבעה גביעים כאלה, שלושה מהם הוא השיג על חשבונה של מכבי. המשחק הראשון של האיטלקי בהיכל היה ב-10 בינואר 1974 יחד וארזה שגברה על הקבוצה המקומית 77:83. מנגין סיים עם דאבל דאבל חביב של 12 נקודות ו-11 ריבאונדים.
שלוש שנים עברו מאז הגעתו הראשונה של מנגין להיכל ועד לניצחון הענק של וארזה על מכבי בהיכל 79:102, במה שנחשבת עד היום לתבוסה הגדולה ביותר של הצהובים בבית במסגרת אירופאית. מנגין קלע 15 נקודות באותו מפגש. למרות התבוסה, שתי הקבוצות נפגשו שוב, הפעם בגמר אליפות אירופה, אבל אז ידם של המכבים הייתה על העליונה עם גביע ראשון לישראל אחרי 77:78. מנגין ניפק 21 נקודות, אבל לא יכול היה ל-26 נקודות של ג'ים בוטרייט ו-17 ממיקי ברקוביץ'.
עוד משחק מתוך ה-19 של האיטלקי נגד הישראלים שזכור מאוד התקיים ב-25 בינואר 1979. וארזה הגיע ליד אליהו והפסידה בנקודה 72:71. סל חוקי לחלוטין
של מנגין, 10 דקות לסיום, לא נרשם משום מה בטופס המשחק וגם לא עלה על הלוח. האיטלקים רתחו, ניסו לשנות את ההחלטה, אבל לשווא. כתוצאה מכך ניצחה מכבי.
ב-1980 עבר מנגין למילאנו וזכה עימה בשני גביעים (1987 ו-1988), שניהם הושגו בגמר נגד מכבי תל אביב. הגבוה האיטלקי כבר היה רחוק משיאו ותרם בעיקר בניסיון מהספסל.
לפנייה לכתב/ת 
