עזבו את ת"א לנגב: "החלטנו לעשות סטופ"
שרון ומאיה גרו בת"א עד שהחליטו לעזוב הכול ולעבור ליישוב באר מילכה שבנגב. טופז והילה העדיפו לגדל את הילדים באווירת המדבר והזוג כוכב ביקש להתרחק מהמטרופולין. לכולם יש מכנה משותף: הם הפכו לחקלאים וקיבלו קרקע חינם לבניית בית ומשק. גם אתם יכולים לעשות זאת, אך קחו בחשבון: "מצד אחד זו משפחה גדולה, מצד שני זה מקום בודד שאינו מתאים לכל אחד"
מצוקת הדיור באזורי הביקוש במרכז הארץ, שמאופיינת בהיצע נמוך ובמחירים גבוהים, לצד הצימאון לדם חדש ביישובי הפריפריה - מובילה לדרכים מגוונות למשיכת אוכלוסייה. רק באחרונה נערך במרכז יריד התיישבות בנגב ובגליל, וכעת נודע ל-ynet על יוזמה חדשה - סיורים ביישובים שבהם ניתן לקבל קרקעות בחינם בנגב, בתמורה לעיסוק בחקלאות.
- הצעירים שישכנעו אתכם להתיישב בנגב
- עברו לגור בעוטף עזה: "התאהבתי בנגב"
- הבהלה לירוחם: הישראלים רוצים לעבור לנגב
- יצאנו מהמרכז: "חלום הדירה נמצא בהישג יד"
במסגרת היוזמה, שנהגתה על ידי קרן מיראז' לפיתוח התיישבות, עסקים ויזמות בנגב, יערכו נציגי הקרן בשבועות הקרובים סיורים ביישובי הנגב לזוגות צעירים - בניסיון להביא משפחות חדשות לאזור. הסיורים נבנו עבור מתעניינים במעבר לנגב, שיוכלו להקים עסק חקלאי אישי לצד חיים בקהילה. "אלה שהחליטו להגשים חלום ולעסוק בחקלאות גילו שזה אפשרי", אומרת נעמה דהן, מנכ"לית קרן מיראז', "יש כאן חבילות סיוע, ליווי צמוד של נציגי היישוב, הקצאות קרקע חקלאית ומכסת מים".
בסיור ייקחו חלק היישובים כמהין, באר מילכה וקדש ברנע, שלושתם נכללים באזור יישובי פתחת ניצנה שבמועצה האזורית רמת נגב בדרום הנגב, במרחק שעת נסיעה מבאר שבע. רגע לפני, יצאנו לפגוש את האנשים שכבר החליטו לעזוב את מרכז הארץ בגלל יוקר המחייה - ולעבור לדרום כדי להפוך לחקלאים.
"עבדנו הרבה שנים כמו מטורפים סביב הזנב, ואחרי שהבן שלנו נולד החלטנו שאנחנו רוצים להתמקד במשפחה", מספר שרון צ'רי (38), נשוי למאיה (36) ואב ל-3 ילדים - עומר בן הארבע, נגב בן השנה וחצי וצבר בן החודשיים. בני הזוג עברו מתל-אביב ליישוב באר מילכה לפני כשנתיים וחצי, לאחר שבמרכז עבד שרון בייבוא בתחום המסעדנות ומאיה שימשה כמנהלת מחלקה עסקית בחברת פלאפון.
"בעבר כבר גרנו גם במושבים ורצינו לעסוק בחקלאות - זה מה שהוביל אותנו לכאן", מוסיף שרון, "אז החלטנו לעשות סטופ". את הרעיון למעבר לדרום הארץ קיבלו באחד מירידי ההתיישבות בנגב ובגליל שנערכו בתל-אביב, והחליטו להגיע לסיור היכרות. לדברי מאיה, "פשוט התאהבנו במקום ובאנשים". "אם אתה איש של עשייה זה המקום בשבילך", ממשיך שרון, "זה מקום מבודד, אבל אתה לא בודד. עם זאת, צריך חוסן וזוגיות מאוד חזקה - אני לא ממליץ על המעבר לכל אחד".
מאיה משמשת כיום כמנהלת פרויקטים בחברת בזק אונליין בבאר שבע. אל "בירת הנגב" היא נוסעת מדי יום כשעה הלוך וכשעה חזור, ואילו שרון עוסק בחקלאות ומגדל צמחי מרפא מהמזרח. את הילדים הם לוקחים לגן ביישוב קדש ברנע, מרחק כ-5 דקות נסיעה. "אחד מבני הזוג צריך להיות פה באזור. אני מורידה אותם בגנים בשעה 7:30 בבוקר, ושרון אוסף אותם בסוף היום של הגן", היא מסבירה.
אז כמה עלה למשפחת צ'רי להגשים את החלום החקלאי? את הקרקע, כאמור, קיבלו בני הזוג בחינם ועל פיתוח המגרש שילמו כ-60 אלף שקל. סכום נוסף בסך כ-100 אלף שקל שילמו לאגודה השיתופית של היישוב. אבל ההוצאה הגדולה באמת היא הבנייה העצמית של הבית - שגדלה בשל עלויות ההובלה והעובדה כי יש מחסור בקבלנים באזור.
בסופו של דבר, באמצעות מענקים, קרנות והלוואות בנו השניים את המשק שלהם. "המשק כעת בן שנה. אין לי רקע של חקלאות אבל יש עזרה גדולה מהחקלאים בסביבה", מסביר שרון. "זו משפחה אחת גדולה. אנחנו נמצאים במקום מבודד אז אנחנו חייבים לתמוך אחד בשני". בין היתר הוא מגדל עצי מורינגה, ביטר מלון, גוארגם (סוג של שעועית), במיה הודית ועוד.
"צריך לדעת שמצב החקלאות קשה"
לא הכל ורוד ביישובים המרוחקים בדרום הארץ. "מי שעובר לפה צריך לדעת שמצב החקלאות קשה", מזהיר יובל כוכב (40), אשר עבר ליישוב כמהין עם אשתו אפרת (37) לפני כ-6 שנים. "זה תחום מאתגר ואחוזי ההישרדות נמוכים. צריך לבוא לפה גם בשביל הקהילה, המדבר, הריחוק מהעיר. זה המקום הכי טוב בארץ להיות חקלאי - אבל צריך עוד גורמים שיחזיקו אותך פה".
בני הזוג כוכב מתגוררים במקום יחד עם 3 ילדיהם בני השש, ארבע וחצי שנה, ומגדלים עגבניות שרי ופלפלים. "אתה יכול לקבל אדמה ולהתחיל להיות חקלאי מתי שתרצה", אומר כוכבי, אבל מבהיר כי הקמת משק כרוכה בעלויות לא קטנות. כך, למשל, עלות הקמת משק חקלאי עומדת על כמיליון שקל בשנה הראשונה ועוד מיליון שקל אחרי שנה או שנתיים.
"פעם את המיליון השני יכולת לבסס על העבודה שלך בשנה-שנתיים הראשונות. אבל היום זה לא כך - ולכן זה יותר מאתגר לחפש משפחות שיעברו לפה. אני דווקא הייתי ממליץ למשפחות שעוברות לפה לחכות עם עניין החקלאות כמה שנים עד שהמצב יתייצב", הוא מציע.
גם טופז (32) והילה (30) קפלן, הורים לאריאל בת השנה וחצי, התיישבו בקדש ברנע לפני 3 שנים. טופז במקור מהמושב השיתופי מולדת שבגליל התחתון והילה מקריית עקרון שליד רחובות. "כל החיים שלי גדלתי במושב שיתופי. החלום שלי היה שיהיה לי משק משלי", מספר טופז. "הבנתי שבאזור הצפון לא יתאפשר לי מבחינה כלכלית להקים משק משלי, אז בדקנו באילו מקומות נותנים לזוגות צעירים להיות חקלאים בלי להשקיע 4 מיליון שקל".
טופז, הנדסאי קרקע ומים, והילה, שלמדה ביולוגיה ימית ועושה כעת תואר שני בביוטכנולוגיה וחקלאות, הקימו משק לגידול פטריות אקזוטיות (פטריית מלך היער ושיטאקי). "בסוף התיישבנו פה. זה נראה המקום הכי מתאים", מספר טופז, "הנוף המדברי, האקלים והאתגר. באנו לפה מתוך ידיעה ששנינו אוהבים לחיות פה. רק אחר כך החלטנו מה לגדל. חשבנו לגדל דגי נוי, אלמוגים, ובסוף הגענו לפטריות - ויצאנו לדרך. זה מאתגר".
לדבריו, "זוגות צעירים שרוצים לעשות עם החיים שלהם משהו לא שגרתי - שיבואו לפה. שלא יתעוררו בגיל 40 ויחשבו 'אוי הייתי צריך לעשות משהו אחרת'. עניין האידיאולוגיה הוא דבר חשוב. אם אתה אוהב את המדינה ומוכן להקריב קצת קילומטראז' מההורים, צריך להתגבר על הפחד ולעבור. זה משהו שאתה חייב לעצמך. החברים שלי מקנאים. אחד מהנדס מכונות והשני מהנדס אלקטרוניקה. הם חיים טוב. אבל הם חושבים 'איך יש לך את הביצים לעשות את זה'. נכון שיש סיכון שאולי אכשל. אבל לפחות אדע שניסיתי".
שירן מוסקוביץ (30), שמתגוררת עם בעלה בקדש ברנע והקימה עמו משק לגידול תרנגולי הודו, מסכימה. "אנחנו לא מציעים דיור מוזל - אלא חווית חיים אחרת, רמת חיים אחרת", היא מסבירה, "זה לגדל את הילדים בצורה הכי טבעית שיש. כשאני רואה את הילדה שלי רצה בדיונות ומשתוללת ויודעת שזו הילדות שלה - אין מאושרת ממני. אבל צריך אומץ בשביל זה".
לפנייה לכתב/ת 
