בואו לשולחן!
יחסים טובים מחייבים השקעה רציפה ומתמדת. לכן, ארוחת ערב משפחתית פעמיים-שלוש בשבוע - מבטיחים מומחי צוות חיים בריאים - תחזק את הקשר, תפתח יכולות הקשבה ותעודד שיתוף. לפעמים האוכל הוא רק תירוץ
הגדול חזר מישיבת הצוות בתנועה היישר לזרועות חברתו והם ספונים בחדרו, מאחורי דלת סגורה. האמצעית לומדת ברצינות למבחן בתנ"ך והיא לא תיתן לשום דבר להפריע לה, ואילו הקטנה שקועה בשיחה ערה ומחויכת עם חברות בווטסאפ.
נשמע כמו מקרה אבוד? ממש לא. מעט התכווננות, קורט יצירתיות, טריק אחד שתמיד עובד (העיקר שהריח יהיה מפתה) וכוחו של הרגל יעשו את העבודה: הבאת הנוער אל שולחן ארוחת הערב. השיחות כבר יזרמו מעצמן מאותו רגע, זוג הורים מאושר אחד יוכל לנשום לרווחה. זה הצליח.
ממש כמו הזוגיות, כך גם המשפחתיות זקוקה לזמן, לתשומת לב, להשקעה. קיומה של ארוחת ערב משפחתית, הוא הזדמנות מצוינת לזמן איכות משפחתי. פסק זמן קצר בריצת המרתון היומיומית המפרכת כדי לשבת בנחת, ליהנות מהאוכל, לשוחח, לגלות מעורבות בחיי ילדינו, להקנות להם ערכים, לאפשר להם לתרגל עצמאות, לסייע להם להתמודד עם רגשות חיוביים ושליליים, להציע להם מודל לאכילה בריאה ולנימוסי שולחן, לחגוג את הביחד.
פסק הזמן הזה, אומרת כרמית חוטינר, מנחת קבוצות הורות ומשפחה וחברה ב"צוות חיים בריאים" של אסם, צריך בעצמו להפוך חלק מהשגרה. "ארוחה משפחתית שמה את המשפחה במרכז ובעידן שבו אנחנו חיים, של זליגה קבועה בין העבודה לבית, זה לא מובן מאליו.
"בבוקר אין זמן, בצהרים כל אחד בענייניו, מה שהופך את ארוחת הערב להזדמנות היחידה שבה כל בני המשפחה יכולים להיות יחד סביב השולחן. לכן חשוב ליצור שגרה כזאת של זמן איכות משמעותי, גם בלי הפקות קולינריות מושקעות. לצורך העניין גם חביתה וקוטג' וסלט יספיקו, מה שחשוב הוא עצם הישיבה המשותפת.
"חשוב להפוך את ארוחת הערב המשפחתית לטקס שאין לגביו הנחות," אומרת הדיאטנית אורלי פיינה, מנהלת תחום התזונה ב"אסם." "לשבת בסביבה שקטה, כשהטלוויזיה, הטלפונים החכמים ושאר המסכים כבויים, ואז פתאום גם מתבגרים שבקושי עונים לשאלות ההורים יתחילו לספר מה עובר עליהם."
לא רק "היה כיף"
חוטינר מציעה לפתח את השאלה הכמעט אוטומטית "איך היה בגן/בבית הספר:"? "כדאי לנצל את הישיבה סביב השולחן בערב כדי לשאול את הילדים באמת מה שלומם, ולהתפנות להקשיב להם. אפשר וכדאי לשאול אותם שאלות מכוונות, ממוקדות, כמו: עם מי שיחקת היום, במה שיחקתם, למדתם שיר חדש, מה למדתם בהיסטוריה, האם מישהו הרגיז אותך וכן הלאה.
"אפשר גם לשאול שאלות משקפות כמו 'ראיתי שחזרת נסער/שמח היום. מה היה'? גם שיחות על קונפליקטים משפחתיים, על הדינמיקה בין האחים יכולות לצוץ, וכשהן נעשות ברוח טובה, הילדים ילמדו להקשיב לאחיהם ולהוריהם ויפתחו מיומנויות של הקשבה וכבוד לזולת."
חוטינר ממליצה להתחיל בשבלונות, שאולי ירגישו מעט מלאכותיות בתחילת הדרך, אבל יהפכו עם הזמן לטבע שני ויסייעו לפתח את השיח המשתף. זה יכול להיות סבב שבו משתתפים כולם (גם ההורים) מספרים על משהו טוב שקרה ועל משהו רע, או סבב "כל הכבוד" שבמהלכו כל אחד מבני הבית אומר כל הכבוד למישהו אחר וגם לעצמו.
השף ישראל אהרוני נזכר בימים שבהם ילדיו היו קטנים, והם הקפידו לקיים ארוחות ערב משפחתיות בביתם: "דרך ארוחות הערב ההורים יכולים לפתח את המיומנויות החברתיות והאחרות של הילדים בעזרת הישיבה סביב השולחן וזה מעבר לאיכות של המפגש המשפחתי עצמו.
"אני אבא לארבעה ילדים, ועכשיו כשרוב הילדים שלי גרים מחוץ לבית, ארוחות השישי הן העוגן, אבל בכל פעם שיש לנו הזדמנות אנחנו מתיישבים לאכול יחד באמצע השבוע. לכן אל תוותרו על התענוג הזה כל עוד הילדים שלכם קטנים וגרים אתכם בבית."
אותה ישיבה משותפת, שרצוי לקיים לפחות פעמיים באמצע השבוע, משמשת גם לאימוץ תרבות שיחה, היכרות עם המורשת ויצירת הווי משפחתי וסולידריות. הטקסים הקטנים, ההומור הפרטי של כל תא משפחתי הופכים ברבות השנים לזיכרונות משותפים נעימים, כאלה שלעולם יעוררו תחושה טובה וגעגוע.
"בעולם שבו אחד מכל ארבעה ילדים סובל מעודף משקל," מוסיפה פיינה, "הארוחה המשפחתית היא גם הזדמנות לעודד את הילדים לתזונה נכונה. זה אומר שגם כשמזמינים פיצה (מדי פעם, לא פעמיים בשבוע!) מכינים לידה מגש ירקות צבעוני ומציעים כוס חלב. ואם הולכים על בורקס, מוסיפים לצדם סלט ירקות וביצה קשה."
מעבר לזה, מחקרים רבים כבר הוכיחו את הקשר בין קיומן של ארוחות כאלה, פעמיים שלוש בשבוע, לבין סיכון מופחת לשימוש בחומרים מסוכנים (אלכוהול וסמים למשל) ולעבריינות ולעלייה בתחושת הרווחה החברתית, בהרגלי האכילה
הבריאה ולהישגים בלימודים בקרב בני נוער.
חוטינר: "כשההורים יסבירו למתבגרים שהם רוצים להיות חלק בחייהם, שהם חשובים להם - זה עשוי לרומם את המתבגרים משום שהתחושה שהם משמעותיים היא בעלת ערך גדול עבורם."
"אפשר לקיים התייעצות מראש ולקבל החלטה משפחתית על יום או יומיים בשבוע שבהם המשפחה מתכנסת יחד סביב השולחן. ברגע שהמתבגרים יחושו שהם חלק מהעניין, שהיו שותפים להחלטה , תיווצר אצלם המחויבות לנושא", מסבירה חוטינר, ומוסיפה: "חשוב לנסות
ליהנות מהזמן הזה, ולזכור שהוא לא בהכרח מתאים לליבון סוגיות מורכבות שצצו. האווירה לא צריכה להיות סטרילית, אבל אם יש צורך בשיחה קשה עם אחד הילדים, מוטב לדחות אותה לאחרי הארוחה, גם בשם הפרטיות שמגיעה לאותו ילד."
לארוחת הערב המשפחתית יש חשיבות מכרעת בחיזוק הביטחון העצמי של הילדים ובסיוע למעבר לאכילה בריאה יותר. ברביעי משפחתי נחזור מוקדם יותר הביתה ונשב יחד לארוחת ערב משפחתית