נחנקים מהעישון במשרד? אין מי שיציל אתכם
החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים חל גם על מקומות עבודה פרטיים, אבל עיריית תל אביב לא ממהרת לאכוף אותו, וטוענת כי האחריות חלה על משרד הבריאות. גם מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה אינו אוכף את החוק, ומומחים בנושא מסבירים כי האחריות עשויה ליפול על כתפי המעסיק
יש חוק, אבל אין מי שיאכוף אותו: החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים חל גם על מקומות עבודה ואוסר עישון בתחומי המשרד, אבל הרשויות המקומיות לא ממש מבצעות את תפקידן באכיפת הנושא. כתוצאה מכך, מעסיק או קולגה שיבקשו לשלוח פקחים כדי לאכוף את החוק על עובד סורר המעשן בתחומי המשרד, יגלו שאין להם כל מענה ושבפועל עליהם לנקוט בפעולה בכוחות עצמם.
לכתבות נוספות בערוץ הקריירה
מקרה כזה בדיוק אירע לאחרונה בחברה גדולה היושבת בבית משרדים בתל אביב, כאשר אחד העובדים, שהועסק מטעם חברה אחרת באותו הבניין, נהג לעשן בחדרו מאחורי דלת סגורה. העובדים שישבו בחדרים הסמוכים התלוננו על מפגע העשן, אולם אותו עובד סירב להיענות לבקשות ולהפסיק.
מנהלת משאבי האנוש פנתה לעיריית תל אביב וביקשה שישלחו פקחים, אולם במוקד העירוני ובמוקד פניות הציבור התנערו מאחריות וטענו באופן נחרץ, כי הנושא אינו באחריות העירייה כיוון שלא מדובר במקום ציבורי והפנו למשרד הבריאות.
אין כתובת
החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, שתוקן בשנת 2007, מפרט רשימה ארוכה של מקומות שבהם העישון אסור, כולל מקום עבודה. בחוק מפורט כי ב"מקום עבודה" הכוונה היא ל"כל מקום בבניין עובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים".
אבל הנציגה במוקד העירוני ציינה כי "אכיפת החוק בבנייני משרדים אינה מתבצעת בשלב זה בגלל מגבלויות כוח אדם", ואמרה כי אפשר לפנות למנהל הבניין או להגיש תביעה אזרחית נגד המעשנים. הנציגה במוקד פניות הציבור השיבה נחרצות כי "זה לא קשור לעירייה" ו"העירייה לא אוכפת בבניינים פרטיים".
עוד קובע החוק, כי באחריות משרד הבריאות לוודא שהרשויות המקומיות מקיימות את התקנות. לשאלת ynet מדוע אין פיקוח על הנושא מצד המשרד, השיבו כי "סמכויות האכיפה ומתן הקנסות הם באחריות של הרשויות המקומיות. מנהל שאין ביכולתו לאכוף את איסור העישון על העובדים בהחלט יכול לפנות לעירייה ולבקש/לדרוש את עזרתה באכיפה, בכך שיזמין פקח שיבוא ויקנוס את המעשן בניגוד לחוק.
"החוק מאפשר לשר הבריאות לקבוע תקנות לגבי נושאים שונים באכיפה על הרשויות המקומיות. המחלקה למניעת עישון במקומות ציבוריים באגף האכיפה והפיקוח במשרד הבריאות נמצאת בקשר רציף עם גורמי האכיפה והפיקוח ברשויות המקומיות, משתפת איתם פעולה במבצעי אכיפה וכך גם מבקרת ומעודדת את אכיפת הוראות החוק למניעת העישון".
משרד הכלכלה: "לא אוכפים, למעט ברמת בטיחות"
גם מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה אינו אוכף את הנושא שכן הוא מתמקד באכיפת הוראות חוקי העבודה ואילו החוק למניעת עישון אינו כלול בתחומי סמכותו. בשיחה עם אחראית במינהל, היא הודתה כי אין כמעט אכיפה של הנושא. "הנושא עלה בדיון, היו נציגים של הלשכה המשפטית, כולם הרימו גבה ואמרו שיש צרות גדולות יותר. לא יודעת מה להגיד... אנחנו באמת לא אוכפים את זה, למעט ברמת בטיחות, למשל אסור עישון בתחנת דלק, ברמת סכנה ממשית אבל לא ברמה שמפריע".
על פי החוק, המעסיק נדרש לתלות שלטים האוסרים על עישון בתחומי העבודה ויכול שלא לאפשר כלל עישון במקום. באפשרותו להקצות חדר נפרד לעישון אך ורק לאחר התייעצות עם העובדים ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים ושהעישון בו אינו גורם למטרד לעובדים אחרים. לצורך זה, אין לעשות שימוש בחדר מדרגות או במבואה.
האחיות נופלת על המעסיק
עו"ד נחום פינברג, מומחה בדיני עבודה, מציין כי העיריה מחויבת להיענות לפנייה לשלוח פקחים, אך בשורה התחתונה, האחריות נופלת על המעסיק. "היות שמדובר בעבירה פלילית ובפעולה הפוגעת גם בשכנים לעבודה - עומדת בפני המעביד הזכות לדרוש שיפנה את מקומו, במילים אחרות - להוציאו פיזית ממקום העבודה. המעביד לא חייב לקבל עובד שעושה דין לעצמו. אם העובד ימשיך בשלו - מדובר גם בעבירת משמעת, שאם תחזור על עצמה עלולה להביא לפיטוריו".
עו"ד מיכל פינברג-דורון, שותפה במשרד עו"ד נ.פינברג ושות', מחדדת כי "החוק מטיל חובה על מעסיק ועל כל נושא משרה או מנהל בחברה, לאכוף את הוראותיו במקום העבודה. במקרה של הפרת החוק על ידי המעסיק או על ידי אחד מהעובדים, והמעסיק לא עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את העישון, מוטלת אחריות פלילית על המעסיק, ובצידה קנסות כספיים משמעותיים.
היא מוסיפה כי אם המעסיק מעלים עין ונמנע מלטפל בתלונות של עובדים שלא מעשנים בנוגע לעישון במקום העבודה, העובד הנפגע יכול להגיש בקשה לבית המשפט למתן צו לאכיפת הוראות החוק ולחייב את המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה נקייה מעישון. בנוסף, יכול העובד להגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק באשר להפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים ולתבוע פיצוי בשל כך.
"בתי המשפט פסקו במספר מקרים פיצוי כספי משמעותי לטובת עובדים שנחשפו לעישון במקום העבודה", היא מפרטת. "נדרשת הגנה מיוחדת על עובדים שחשופים לעישון במקום העבודה, מכיוון שבשונה ממקום ציבורי שבו הלקוח יכול לקום וללכת, לעובד אין אפשרות להימנע מהחשיפה לעישון, שכן חובתו להגיע למקום העבודה ולבצע את תפקידו, וזכותו גם להתפרנס".
עובדים שנפגעים מעישון יכולים גם להתפטר "בדין מפוטר" - כלומר לטעון כי מדובר בנסיבות שבהן אין לדרוש מהם להמשיך בעבודתם, כך שהם מודיעים על התפטרותם תוך דרישה לתשלום פיצויי פיטורים כאילו פוטרו.
"במקרה זה מוטלת על העובד חובה להתריע בפני המעביד, טרם ההתפטרות, על חשיפתו לעישון במקום העבודה, ולדרוש ממנו לתקן את המעוות", היא מסבירה. "רק אם המעסיק לא יטפל בתלונה, יוכל העובד להתפטר בדין מפוטר. במקרה של עישון בחדר המדרגות של בניין שאינו בבעלות או בשימוש בלעדי של המעסיק, ניתן לפנות לחברה המנהלת את הבניין בדרישה לאכוף את החוק".
ממשרד הכלכלה נמסר: אכיפת איסור עישון במקומות ציבוריים, לרבות במקומות עבודה, אינו נמצא באחריות משרד הכלכלה ומשכך, לא נוכל להתייחס האם חוק זה נאכף ובאיזה אופן. נראה כי עובדת משרד הכלכלה הזדהתה עם הפונה וניסתה לסייע, אך אמירתה מתייחסת כנראה לתחושה אישית ולא לעמדה מקצועית של המשרד".
מעיריית תל אביב נמסר: "בשלב זה, בשל מגבלות כח אדם ושעות עבודה של הפיקוח העירוני, תכנית העבודה מתמקדת באכיפה רק במקומות הומי אדם כגון בתי עסק ומקומות ציבוריים. עם זאת, במקרים פרטניים, הפניות שיתקבלו במוקד העירוני יועברו לאגף הפיקוח, אשר יבצע את האכיפה הנדרשת במסגרת מגבלותיו. הנושא חודד מול נציגי השירות".
