בפריז כמו בירושלים
אחרי שורת פיגועים בהשראה הפנאטית של דאעש, הפעם הצרפתים יהיו חייבים להתעורר. מה הם יכולים לעשות?
הטבח היום (ד') במערכת העיתון "שארלי הבדו" הוא פיגוע הטרור האיסלמיסטי הרביעי בצרפת בתוך 18 יום. את שלושת הפיגועים הקודמים נטו שלטונות צרפת והממסד התרבותי שלה להגדיר פיגועים על רקע הפרעה נפשית - אף על פי שלפחות שניים מהמפגעים צעקו "אללה הוא אכבר" בזמן שדרסו בדיז'יון ובשוק בנאנט - אבל מה לא עושים כדי לשמור על תקינות פוליטית וכדי שלא לפגוע בקהילה המוסלמית הגדולה החיה בצרפת והולכת לקלפיות בבחירות.
יש כשישה מיליון מוסלמים בצרפת, והם מהווים יותר מ-10% מאוכלוסייתה. בין מדינות האיחוד האירופי, צרפת היא שנייה אחרי בולגריה באחוז האוכלוסייה המוסלמית מכלל האוכלוסייה. אבל המקרה היום הוא ברור מכדי שאפשר לעטוף אותו בהגדרות של הפרעה נפשית או רקע פלילי. מדובר פה בפיגוע מתוכנן שהתבצע על ידי שלושה מפגעים חמושים היטב שנמלטו בשתי מכוניות נפרדות כדי לבלבל את הרודפים ולפצל אותם – כלומר, מדובר פה במעשה טרור מתוכנן.
מי עומד מאחורי המבצעים? עדיין לא יודעים. אבל, כדאי לשים לב לעובדה כי הבוקר פרסם "שארלי הבדו" קריקטורה של מנהיג דאעש, אבו באכר אל-בגדאדי, שבו הוא אומר פחות או יותר "אני מאחל לכולכם רק בריאות". הקריקטורה הזאת מצביעה על אפשרות שהפיגוע בוצע על ידי איסלאמיסטים קיצוניים שקשורים איכשהו לדאעש ואולי אף נלחמו בשורותיה בסוריה ובעיראק וחזרו לאירופה. מדובר בשלושה אנשים מאומנים, שהשתמשו ברובי סער מסוק קלצ'ניקוב - כלי הנשק הסטנדרטי של הארגונים האיסלאמיסטיים. הם היו מאומנים בשימוש בנשק זה ולכן גם הפגיעה באנשים כה רבים בפסק זמן קצר וההימלטות המוכנה והמתוכננת מראש.
תהיה זו שגיאה להתמקד רק ברקע הצרפתי של הפיגוע הנוכחי. למעשה, אנחנו עומדים בפני תופעה גלובלית של פיגועים בודדים, כמו פיגועי ההתאבדות - שמופעי הבכורה הראשונים שלהם היו אצלנו - כך גם טרור הבודדים האיסלאמיסטי הוא תופעה שנבטה לראשונה על הקרקע של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועכשיו בהשראות דאעש, היא מתפשטת על פני הגלובוס כולו.
המאפיינים שלה קלים לאבחנה: שימוש בנשק קר (סכינים, גרזנים), פיגועי דריסה ולעתים רחוקות יותר, שימוש בנשק חם שמקורו בעולם הפלילי. המפגעים עצמם פועלים משלושה מניעים עיקריים:
א. השראה/הסתה איסלאמיסטית ברוטאלית, מהאסכולה שמפיצה "המדינה האיסלאמית" בסרטוני היוטיוב שלה ו/או אל קאעדה. בדרך כלל מדובר באדם שעבר עוד לפני כן תהליך של "התחרדות איסלאמיסטית", כך שהמרכיב הדתי הוא דומיננטי. ב. הפרעה נפשית או מחלת נפש של המבצע. ג. עבר פלילי של המפגע או קשר שלו עם אנשים בעולם הפשע. בדרך כלל, המפגעים הבודדים אינם חולים במחלות נפש בדרגה מסוכנת, שמצדיקה אשפוז ממושך. הם גם אינם עבריינים גדולים אלא דגי רקק בשולי עולם הפשע וזה חשוב לדעת. הפושעים הגדולים באמת אינם מבצעים פיגועי טרור וחולי הנפש המסוכנים מאושפזים כמעט באורח קבע.
את שלושת המרכיבים הללו אפשר למצוא בפיגועים האיסלאמיסטים-ג'יהדיסטים שהיו באחרונה בבריטניה, בקנדה, באוסטרליה, בבריסל שבבלגיה (נגד המוזיאון היהודי) וכמובן בצרפת. האנשים שביצעו את הפיגועים הללו אינם לרוב חברים מוצהרים בדאעש, אבל הם מושפעים מההשראה הפנאטית המדממת שמוציאה אותם משיווי המשקל הנפשי שלהם, שהיה מעורר ממילא. השאר, אנחנו מכירים.
הבעיה היא שאת המפגעים הבודדים האלה, קשה לאתר מראש ובמדינה דמוקרטית שוחרת זכויות אדם במערב אי אפשר לכלוא אדם רק משום שהוא מתפלל לעבר מכה חמש פעמים ביום וסובל מהפרעה נפשית לא חמורה. אבל כמו שבישראל הצליח השב"כ ליצור פרופיל של "מחבל מתאבד" ולפתח אמצעי הגנה ואיתור מוקדמים נגדו, כך יכולים שלטונות המערב לפתח פרופיל של המפגע הבודד ולאתר אותו במסגדים, בבתי החולים לחולי נפש ובתיקי הפשע.
לפנייה לכתב/ת 
