המזון ממשיך להתייקר - והממשלה שותקת
הניסיון לתרץ את ייקור מחירי המזון בחוק המזון או בהעלאת שכר המינימום מגוחך. עליית מחירים - גם של אחוזים בודדים - מניידת את הלקוחות למקום אחר, ומספר המשפחות שמצויות במצוקה כלכלית קשה עד כדי חוסר בטחון תזונתי צפוי לגדול במהירות. למרות זאת, המדינה אינה עוצרת את מגמת עליית מחירי המזון. מדוע? דעה
השבוע החלה מגה לייקר את מוצרי המזון, כשהסנונית הראשונה הייתה מוצרי החלב. מנהלי רשתות המזון מיהרו להצטרף לחגיגה כשהכריזו שאין להם ברירה אלא להעלות מחירים.
טורים נוספים של שלומית יהב :
בעיית עוני? הזדמנות לפיתוח הצמיחה במשק
מבוטחים באובדן כושר עבודה? זה לא מספיק
חצי נקודת זיכוי? הצחקתם אותנו
הניסיון לתרץ את הרצון שלהם בייקור מחירי המזון בחוק המזון או בהעלאת שכר המינימום - שעדיין לא נכנס לתוקף - מגוחך. הרווחיות הלא מספקת שלהם לא נובעת ממחירי המזון ה"נמוכים", אלא מהתנהלות כושלת ומשיווק לקוי. בעידן של חינוך פיננסי וצרכנות נבונה נכון לשנות את ההתנהלות ולא להעלות מחירים.
אין לזלזל בציבור שמכיר את המחירים בעולם, ויודע בוודאות מוחלטת שבארצנו הקטנטונת מחירי המזון גבוהים מדי - ולא בגלל המיסוי, ולא בגלל המע"מ, ולא בגלל שהשוק קטן, אלא רק משום שאפשר.
הרווחיות הנמוכה של הרשתות לנוכח המחירים הגבוהים בהשוואה למחירים בעולם, אמורה לעורר בקרב מנהלי הרשתות את השאלה הפשוטה: למה? למה זה קורה גם כשהמחיר גבוה מדי? רק לשם הדוגמה, אציין מספר סיבות אפשריות:
1. פתחתם סניפים ללא הכרה רק בגלל שמישהו פתח לפניכם באותו מקום, ולא בשל הצורך הסביבתי, וגרמתם לרוויה אזורית ובפועל הפדיון בסניף נמוך ביחס לגודלו.
2. תנאי השכר של חברי ההנהלה ושכבות הניהול הראשונה והשנייה גבוהים מדי ביחס להישגים שהם מציגים.
3. הפכתם את עצמכם למנגנון ענק וביורוקרטי.
המחיר גבוה בגלל שאפשר (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)
5. המכירות שלכם מתנקזות לסופי שבוע ועוד לא הצלחתם לשבור את הקונספט ולפרוס את המכירות לאורך כל ימי השבוע. וכן, יש דרכים לעשות את זה, אך נראה שאין לכם את האומץ לממש אותן.
6. המחירים הגבוהים שלכם שולחים את הלקוחות לרעות בשדות אחרים - כי שוב, הציבור ממש לא מטומטם ושם המשחק הוא מחיר. כולם כבר יודעים שלפעמים נסיעה של עוד רבע שעה חוסכת עד 20% מעלות הקנייה, אז למה להתעצל ולא להניע את האוטו? ויותר מכך, במקומות שבהם מצויים סניפים רבים של רשתות שונות, פשוט בוחרים בסניף של המתחרה, שהוא לעיתים זול מכם משמעותית, ומוזילים את סל הקניות בעשרות שקלים בשבוע ובמאות בחודש.
תפנימו - חלק ניכר מהמעמד הבינוני נושק לקווים התחתונים של ההכנסות ולא לקווים העליונים, ובפועל מתגלגל על אשראי גבוה. בנסיבות אלה עליית מחירים, גם של אחוזים בודדים באחד מסעיפי ההוצאות המשמעותיים ביותר שלנו, מניידת את הלקוחות למקום אחר.
ממוצע ההוצאות החודשי של משפחה בת 4 נפשות לסל מזון היא 3,000-5,000 שקל בחודש. כתוצאה מכך אפילו תוספת הוצאה חודשית של 500 שקל על סעיף זה לא ניתנת לעיכול.
עלייה במחירי המזון תביא לעליית מחירים כללית במשק: מסעדות, בתי מלון, מזנונים, גני ילדים, פעוטונים, קייטנות וכדומה. התוצאה תהיה שהאזרח הבודד יתקשה לעמוד בהוצאות וילחץ על מעסיקו להעלות לו את השכר כי הוא לא גומר את החודש. בשלב כלשהו למעסיק לא תהיה ברירה והוא יעלה את שכר העובדים תוך כדי ייקור המוצרים או השירותים שהוא מספק. משם הדרך לכיסו של מעמד הביניים מאוד ברורה: הם אלה שישלמו את המחיר. למעמדות העליונים מה זה עוד 1,000 שקל או אפילו 5,000 שקל בחודש? הכסף הגדול של מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים יותר הוא הכסף הקטן של המעמדות העליונים.
במקום לנסות ולשכנע אותנו שאין לכם ברירה תתחילו להתנהל נכון, ובמקום לייקר מחירים תוזילו אותם, זו הדרך להחזיר אותנו לרכוש אצלכם ולהגדיל את הרווחיות שלכם.
ומה עושה המדינה עם יוקר המחיה?
זעקת המשפחות שאינן מסוגלות לספק ארוחה חמה לילדיהן נשמעת בקול שתיקה. מסקר שבוצע ב-2013 עולה כי כ-936 אלף משפחות מתוך 1.9 מיליון משפחות בישראל, מצויות במצוקה כלכלית קשה עד כדי חוסר בטחון תזונתי ברמות שונות. למרות זאת, המדינה אינה עוצרת את מגמת עליית מחירי המזון.
משפחות שמתנדנדות כיום על הקו העדין שבין "אפשר" לבין "אי-אפשר" צפויות להצטרף במהירות ל-936 אלף המשפחות שמצויות במצוקה כלכלית. ומה יקרה אז? בדיוק אותו הדבר - דממה מצד הממשלה, שבעקבותיו יהיו התנגחויות והאשמות הדדיות עד לדו"ח העוני הבא.
חברי כנסת יקרים, זכרו שלא כל השכירים משתכרים שכר חודשי של 39,601 שקל, שמתעדכן פעם בשנה. למען האמת יותר מ-50% מהשכירים במשק רק חולמים להתקרב לשכר הממוצע במשק, העומד על 9,161 שקל. חצי מהשכירים במדינת ישראל מרוויחים כיום פחות מ-6,000 שקל - 15% בלבד משכרו של חבר כנסת. איך לדעתכם הם יוכלו להמשיך ולמלא את המקרר אם מחירי המזון יעלו עוד ועוד? זו היא שעתכם, בלמו את הרכבת לפני שהיא יוצאת מהתחנה, כי אחרי שהיא תצא יהיה קשה לעצור אותה, בדיוק כפי שקרה למחירי הדיור.
הכותבת היא מנכ"לית ובעלים של מכללת עדיף והחלק המשלים, ומומחית בביטוח פנסיוני
לפנייה לכתב/ת 
צילום: shutterstock
שלומית יהב
מומלצים
