עסק משלהן: יזמיות בעלות לקויות שמיעה
חדוה ויעל, שתיהן בעלות לקויות שמיעה, יצאו יחד לדרך חדשה ופתחו עסק משותף בתחום החינוכי. עם אילו אתגרים היו צריכות להתמודד כשכירות וכעצמאיות, ומה המסר שלהן למעסיקים?
פתיחת עסק בישראל אינה דבר פשוט, כך שאפשר להניח שהאתגרים אף גדולים כיותר כשמדובר בבעלי מוגבלות פיזית. אבל חדוה (31) ויעל (47), שתיהן בעלות לקויות שמיעה, לא נתנו לקשיים להפריע, הפכו ליזמיות עסקיות ופתחו יחדיו עסק משותף בתחום החינוכי.
בעלי מוגבלויות בשוק העבודה - כתבות נוספות:
- אושר: 3% בעלי מוגבלויות בשירות המדינה
- בעלי חברות יחוייבו להעסיק בעלי מוגבלויות
- אפליה? נכים לא יכולים לטפל בנכי צה"ל
הקשר בין השתיים נוצר בזכות אחיה הצעיר של יעל, שהתחתן עם חדוה והפך אותן לגיסות. הן לא הכירו קודם, אבל שתיהן מעידות שגדלו בצורה דומה - בין אנשים ששומעים כרגיל כדי להכין אותם לחיים ומבלי שלמדו מעולם את שפת הסימנים.
חדוה, נשואה ואם לשלושה, נולדה עם לקות שמיעה. במקצועה היא רואת חשבון ועובדת במשרד רואי חשבון. יעל, נשואה ואם לארבעה, נולדה עם שמיעה תקינה אך בגיל שנה וחצי איבדה אותה בעקבות חום גבוה. יעל למדה תואר ראשון באמנות והוציאה תעודת הוראה בצילום, עבדה כצלמת ידיעות אחרונות באזור הצפון ולימדה צילום בגליל. בהמשך לימדה בבתי ספר תיכונים ועסקה בהפקת ועיצוב ארועים.
ממשבר לצמיחה
הרעיון לפתוח עסק משותף, הגיע מצידה של יעל, לאחר משבר קשה שפקד אותה - בנה הבכור נהרג בצבא. "הייתה לי אפשרות לעשות את הדבר הקל ולשקוע, אך ידעתי שחייבים להמשיך הלאה בשביל הילדים, בשביל המשפחה ובשביל עצמי", היא מספרת. "זו גם היתה הנקודה שגרמה לשינויים בבחירות שלי".
בשלב זה נולד במוחה המיזם - ערכות יצירה "בסגנון של פעם" לילדים, המגיעות לבתיהם באמצעות שליח וכוללות מנוי חודשי שמתעדכן באינטרנט ובו יכולים הילדים לשתף את חבריהם ביצירותיהם. "אני מחוברת לעולם הפנאי והיצירה של הילדים ושמתי לב שחסר משהו בתחום הזה", היא מספרת. "ילדים אוהבים להרגיש מיוחדים ובוגרים כמו מבוגרים, אז למה לא לקבל משהו בצורה קבועה כמו שההורים מקבלים עיתון כל בוקר?".
יעל פנתה לגיסתה, שבדיוק היתה בין עבודות. "ידעתי שאני רוצה איתי משהי שטובה בתחום הכספי והניהולי, וחדוה בדיוק סיימה את עבודתה במשרד רואי חשבון. ראיתי בה שותפה מתאימה מכל הבחינות, שתדע לאזן אותי, שיתפתי אותה במיזם ולשמחתי הרבה היא הסכימה וראתה בו עתיד. מאז אנחנו יחד, בונות יחד ומפתחות את החברה בצורה הכי טובה שיכול להיות".
חדוה מצידה מספרת, כי "הייתי בצומת דרכים לגבי המשך תפקידי המקצועי ואמרתי בצחוק ליעל 'בואי נעשה משהו ביחד'. יעל לקחה את זה ברצינות ופנתה אליי עם רעיון של מנוי חודשי לערכת יצירה לילדים שמגיעה הביתה. הרעיון מצא חן בעיניי כאמא לילדים קטנים, שתמיד מחפשת במה להעשיר את עולמם".
השתיים החלו לגלגל את הרעיון ועבדו על פיתוח המוצר חודשים ארוכים. כיום יעל משמשת כמנהלת פיתוח המוצר והאתר וחדוה כמנהלת הכספים, הלקוחות וכל מה שקשור לניהול השוטף. "אני מוצאת שלמרות השוני הגדול בינינו בעצם אנו מאד דומות בחזון שלנו ובגישה שלנו לדברים ולמציאות והשוני, יחד עם הדימיון גורמים להתנהלות טובה ומקיפה מכל הבחינות", היא אומרת.
כיום החברה עדין בשלבים התחלתיים ואינה רווחית, אך השתיים מקוות כי בקרוב זה ישתנה. הן מעידות, כי הפרש הגילאים ביניהן אינו משחק תפקיד במערכת יחסי העבודה. "כל אחת מביאה את האופי השונה שלה וביחד יוצרות חיבור משלים ומושלם", אומרת חדוה.
הקושי העיקרי: שיחות טלפון
למעט הבעיה שבקיום שיחות טלפון ארוכות - השתיים מעידות כי לא מצאו שוני מהותי בהשתלבותן בשוק העבודה כלקויות שמיעה לעומת כל אדם אחר.
"כמובן שבעבר הדבר הצריך הסבר מדוע לא אוכל לשוחח רבות עם הלקוחות בטלפון, אך זה לא מהווה מכשול בזכות אמצעי התקשורת הרבים", מעידה חדוה. יש דרכים רבות כל כך להתקשרות שלא היו בעבר כגון הודעות, מייל ופקס, ורוב האנשים מעדיפים להיעזר בהם מאשר בשיחות טלפון".
עם זאת הן ערות לדעות הקדומות ולאפליה ממנה סובלים בעלי מוגבלויות רבים בשוק העבודה. המסר של חדוה למעסיקים הוא "לבדוק את האדם לגופו ולא להתייחס למגבלה כלשהי כגורם מכשול. ברוב הפעמים זה להיפך - הנאמנות למקום העבודה גבוהה יותר, המסירות למעבידים עמוקה והחריצות והאחריות משמעותיים מאוד".
יעל מסכמת במסר לבעלי מוגבלויות אחרים - "תמיד צריך לשאוף להצלחה ולחזון ולא לתת לקשיים להשפיע, אין הדבר העומד בפני הרצון".
