ללא פיקוח: מדוע מעונות היום יקרים כל כך?

לפני כשבועיים פורסם בערוץ 10 כי תעריפי מעונות היום המסובסדים על ידי משרד הכלכלה גבוהים מידי. בפרסום נטען כי המחירים מבוססים על שכר למטפלת שנע בין 6,500 ל-7,000 שקל ברוטו בחודש - בעוד שבפועל המטפלות מרוויחות שכר הקרוב לשכר המינימום במשק, כלומר, משכורת של 4,300 שקל ברוטו בחודש.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

בעקבות הטענה, החלטנו לבדוק עד כמה הפעלת מעון יום מסובסד של משרד הכלכלה היא פעילות רווחית. אם אכן, הוצאות השכר של מעונות היום נמוכות יותר ממה שמעריכה הממשלה, אז הפער בין היקף התשלומים של ההורים והממשלה לבין היקף ההוצאות של הארגונים המפעילים אמור לבוא לידי ביטוי ברווחיות גבוהה של פעילותם זו. יצוין, כי הנתונים מתייחסים אך ורק לפעילות נוגעת להפעלת מעונות יום ומשפחתונים, ולא למכלול הפעילויות של כל ארגון.  

הכנסות האגף לגיל הרך בנעמת הסתכמו בשנת 2013 ב-407.4 מיליון שקל, 72% מההכנסות של כלל האגפים בארגון. מתוכם 114.27 מיליון שקל הגיעו בצורת סבסוד ממשרד הכלכלה, 212.6 מיליון שקל בצורת שכר לימוד ששילמו הורים, ועוד קרוב ל-70 מיליון שקל בצורת סבסוד ממשרדי החינוך והרווחה. הוצאות האגף לגיל הרך הגיעו באותה שנה ל-405.2 מיליון שקל. מהן, הוצאות שכר ונלוות שכר של 330 מיליון שקל. כלומר, הרווח של התנועה מהפעלת מעונות יום היווה כחצי אחוז מהיקף ההוצאה.

מעון ויצו בבת ים (ארכיון)(צילום: עופר עמרם)

ויצו היא תנועה עצמאית המזוהה עם התנועה הציונית ופועלת למטרות דומות לאלו של נעמת. גם לה, כמו לנעמת, יש בתי ספר תיכוניים והיא מקיימת גם פעילות הסברה וחינוך לצד תפעול של מרכזים קהילתיים ומוסדות רווחה.

הכנסות האגף לגיל הרך של תנועת ויצו הסתכמו ב-2013 ב-372.7 מיליון שקל, 49% מכלל ההכנסות של התנועה. בדו"ח הכספי של ויצו לא מפורט מה היה חלקו של הסבסוד הממשלתי בהכנסות אלו ומה חלקם של תשלומי הורים, אולם עולה ממנו כי בשנת 2013 רשם האגף לגיל הרך רווח של 18.1 מיליון שקל, כ-5% מהיקף ההוצאות באותה שנה, שעמד על 354.6 מיליון שקל. יש לציין כי האגף לגיל הרך היה האגף הרווחי היחיד של ויצו באותה שנה.

אמונה היא תנועה שהוקמה במסגרת הפועל המזרחי ופועלת כיום למטרות דומות לאלו של נעמת וויצו אך מתמקדת באוכלוסייה הדתית-לאומית. התנועה מפעילה, לצד מעונות יום, אולפנות לבנות, מכללה אקדמית ובתי מדרש.

הכנסותיה של תנועת אמונה מהפעלת מעונות בשנת 2013 הסתכמו ב-255.2 מיליון שקל. מהם, 101.5 מיליון שקל בשכר לימוד ששילמו הורים, 77.8 מיליון בסבסוד ממשרד הכלכלה, 63.4 ממשרד הרווחה 12.5 מיליון ממשרד החינוך. לא ניתן לקבוע על סמך הדו"חות הכספיים לאותה שנה מה היה היקף ההוצאות של מעונת היום לבדם ולכן לא ניתן לקבוע האם פעילות זו לבדה הייתה רווחית.

רשת החינוך נאות מרגלית היא מוסד ללא כוונת רווח שהוקם ומנוהל על ידי הרב ליאור גבאי, משפטן ואיש ציבור, יחד עם אישי ציבור נוספים מהמגזר הדתי חרדי. במוסדות הרשת מטופלים ילדים דתיים וחילוניים גם יחד ולצד מעונות יום מפעילה הרשת מרכז הדרכה והכשרה לנשים בנושא חינוך בגיל הרך, קו יעוץ חינמי להנחיית הורים, פעילות ציבורית לשדרוג איכות החינוך בגיל הרך.

בשנת 2013 רשמה נאות מרגלית רווח של 1.2 מיליון שקל מפעילות משפחתונים ומעונות יום, לאחר הוצאות הנהלה ומימון. כ-1.1% ממחזור הפעילות שלה. הכנסות הרשת כללו הכנסה של 16.4 מיליון שקל משכר לימוד ששילמו הורים, 37.4 מיליון שקל ממשרד הכלכלה וכ-7.5 מיליון שקל ממשרד הרווחה.

רשת דובדבן-רשת מרגלית הינה עמותה שעוסקת בהפעלת מעונות לציבור חרדי, הדתי-לאומי והחילוני ולפי הדו"ח הכספי שלה לשנת 2013 גם "תומכת באברכים הלומדים תורה". רשת זו רשמה רווח גבוה במיוחד מפעילות מעונות יום בשנת 2013, כ-16% מהיקף הוצאותיה על תחום פעילות זה. הכנסות הרשת מהפעלת מעונות יום כללו הכנסות של כ-8.5 מיליון שקל מתשלומי הורים, כ-8.5 מיליון שקל ממשרד הכלכלה וכ-2 מיליון שקל ממשרד הרווחה. 

עליית המחירים החדה נבלמה - אבל רק נבלמה

שאלה נוספת שעולה מתעריפי מעונות היום נוגעת להמלצות ועדת המחירים המשותפת למשרדי הכלכלה והאוצר שעסקה בסוגיית התעריפים וגיבשה בנובמבר 2012 מודל חדש לעדכונם. כשהתכנסה הוועדה לדון במודל החדש לעדכון התעריפים עמדו בפניה נתונים קשים. מאז 2001 עלו תעריפי מעונות היום בכ-51%, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה באותה תקופה ב-29% בלבד ומדד השכר במגזר הציבורי עלה בכ-26.5% בלבד.

בארגונים המפעילים את מעונות היום טענו כי העלייה בתעריף נובעת משינוי בדרישת כוח אדם שנכנס לתוקף בשנת 2006. ועדת המחירים בדקה ומצאה כי גם לאחר כניסתו לתוקף של השינוי האמור, המחירים עלו בשיעור חד ולא מוסבר. בשנים 2008-2011 בלבד, עלה התעריף בכ-23.5%, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה בכ-9.3% ומדד השכר הציבורי עלה בכ-10.2%.

בסיכומו של עניין, באפריל 2001 שילמה משפחה 1,100 שקל לפעוט ו-1,440 שקל לתינוק. בספטמבר 2008 שילמה משפחה 1,331 שקל לפעוט ו-1,748 שקל לתינוק. החל בנובמבר 2011 עמד התעריף על 1,644 שקל לפעוט וכ-2,160 שקל לתינוק. עלייה של פי 1.74 יותר מאשר מדד המחירים לצרכן בעשור שקדם לבדיקה ועלייה של פי 2.5 יותר מאשר מדד המחירים לצרכן ב-4 השנים שקדמו לבדיקה.

"תשלומי ההורים בישראל ממוצעים - הבעיה היא עם איכות השירות שמקבלים עבורם" (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

הוועדה החליטה לעצור את העלייה החדה בתעריפים, על ידי קביעת מודל לעדכון התעריפים והסבסוד שמבוסס על הצמדה למדדים שונים. כיום, 80% מהעדכון מוצמד למדד השכר הציבורי והוא נועד לשקף את העלייה בשכרם של עובדי ועובדות המעונות. 12.5% מהעדכון מבוסס על הצמדה למדד המחירים לצרכן והוא נועד לשקף את עלויות האחזקה והציוד. 7.5% מהעדכון מבוסס על הצמדה למדד מחירי המזון, והוא נועד לשקף את עלויות הארוחות שמכינים במעון.

אבל מה קרה לרווחים שנצברו בכל אותו עשור שבו עלו המחירים בשיעור חד כל כך? למעשה, הוועדה קיבעה את רמות ההוצאות על בסיס נובמבר 2011 – הרמה הגבוהה שהייתה עד להתכנסותה. החלטת הוועדה בתחום השכר צורמת במיוחד, שכן חבריה כתבו במפורש כי "לאחר בחינת השכר המגולם במודל ולאחר שמיעת עדויות לגבי השכר המשולם בפועל לעובדים, הוועדה סבורה כי השכר אשר מגולם בפרופילי העובדים במודל אינו נמוך מהשכר הנדרש לשם העסקת עובדים במעונות ואף הינו גבוה במקרים רבים מהשכר אשר משולם בפועל". כלומר, חברי הוועדה הכירו בכך שהתעריפים נקבעים על פי שכר הגבוה מהשכר שמשלמים למטפלות בפועל ובכל זאת קבעו את התעריפים על בסיס שכר זה.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "המודל הנורמטיבי שנקבע על ידי ועדת המחירים המשותפת למשרד הכלכלה ומשרד האוצר, לקביעת תעריפי מעונות יום מעגן בתוכו את כל העלויות הנדרשות להפעלת מעון יום ומקדם מידי שנה את ההתייקרויות בהתאם למה שנקבע במודל ופורסם. מהיותו מודל נורמטיבי, אין הוא קובע את השכר במעונות. הארגון המפעיל, בהיותו מעסיק של העובדים, קובע על דעת עצמו את השכר בהתאם למגבלות חוקי שכר כאלה ואחרים (שכר מינימום וכד').

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "רמות השכר המגולמות בפרופילים הנורמטיביים של מודל הפיקוח על המחירים, נקבעו על ידי ועדת המחירים לאחר קיום תהליך מסודר ומפורט של בדיקת העלויות בפועל של מפעילי המעונות. כמו כן, גובש מודל נורמטיבי המתבסס הן על הבדיקה האמורה והן על התשומות הנדרשות לצורך הפעלת מעון יום מפוקח בהתאם לכל הדרישות הרגולטוריות.

"באשר לרמות השכר האמורות, מנתונים שהוצגו בפני הוועדה נראה כי חלק ממפעילי המעונות שילמו שכר הגבוה מן הפרופילים הנורמטיביים וחלקם שילמו פחות מכך. כמובן שמודל פיקוח המחירים הינו מודל נורמטיבי ממוצע, קרי אינו נקבע עבור כל שחקן בנפרד אלא לוקח בחשבון מבנה הוצאות ממוצע וסביר. במקרה זה, מודל המחירים החדש שגיבשה הוועדה מבטא באופן ישיר את מבנה ההוצאות נוכח הדרישות הרגולטוריות ונוכח חוקי העבודה הרלבנטיים.

"כן יצוין, כי מודל המחירים החדש שגיבשה ועדת המחירים ומודל ההצמדה החדש שיושם בעקבות ההמלצה, הובילו לכך שהעלייה הגדולה שחלה בעבר בתעריף מעונות היום נבלמה, כך שמעתה ואילך התעריף משתנה רק בהתאם למדדים אקסוגניים".

"התשלום סביר - התמורה בעייתית"

גם אם נקבל את ההנחה כי מפעילי מעונות היום גוזרים רווח נאה מהפעלתם, נותרה עדיין שאלה פתוחה: האם זה אומר שהורים בישראל, ומשלם המסים הישראלי, משלמים יותר מידי על מעונות יום מסובסדים? או שמא זה אומר שהם אינם מקבלים את השירות הראוי בתמורה לסכום שהם משלמים?

מנגד, טוענת סמדר מושל, דוקטורנטית במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית שכתבה עבודת מחקר מקיפה על מדיניות לניהול מסגרות חינוכיות לגיל הרך, כי תשלומי ההורים בישראל הם ממוצעים בהשוואה למדינות מפותחות. הבעיה היא עם איכות השירות שהם מקבלים תמורת תשלומים אלה.

(צילום:shutterstock)

תגובות: "שומרים על רמת השכר בקפדנות"

מנעמת נמסר בתגובה: "אכן שכר הלימוד במעונות היום גבוה מדי למשפחות צעירות. טוב הייתה עושה הגב' רחל עזריה אילו הפנתה את ביקורתה הצודקת אל הממשלה. עם כניסתה הצפויה אל בית המחוקקים נשמח כי תסייע לנו לקדם חקיקה למען סבסוד ממשלתי מלא של שכר הלימוד במסגרות לגיל הרך.

"הכתבה מדברת על מעונות היום במושגים של רווח והפסד ויש בכך כדי להטעות את הציבור, שכן הארגונים המפעילים הינם גופים ללא מטרת רווח (מלכ"רים) ולא גופים עסקיים. באשר לנעמת – כאשר מדברים על "רווח" של 0.5 אחוז, יש להבין כי מדובר על רווח תפעולי לפני הוצאות תקורה. חשוב גם לציין כי התקורה בנעמת אינה עולה על זו המותרת על פי הוראות החשב הכללי אלא אף פחותה מכך.

"נעמת עומדת על כך שהשכר הממוצע של עובדות המעונות תואם את התעריף של משרד הכלכלה ואף עולה עליו שכן עובדות נעמת מאוגדות ומקבלות תוספות שונות הנלוות לשכר, הן על פי חוק והן בהתאם להסכמים קיבוציים. נעמת בהחלט סבורה כי שכר העובדות במעונות היום נמוך מדי וכי הן ראויות לשכר התואם את העבודה הקשה ואת כובד האחריות בה הן נושאות. הארגונים המפעילים משקיעים אנרגיות אינסופיות במאבקים אל מול משרד הכלכלה כדי שההוצאות הכבדות הנובעות משיפור השירות ומהעלאת הסטנדרטים החינוכיים והפיזיים יוכרו בסל עלויות התפעול".

"כחלק מתפיסת עולמנו, מטפחת ויצו גם את הצוותים החינוכיים ומעסיקה את אלפי המטפלות במעונותיה בשכר ובתנאים מבין הטובים בענף. ויצו משקיעה גם בהכשרת הצוותים, בהדרכות, בקידומן התעסוקתי של המטפלות ובמערך פיקוח מקצועי בפריסה ארצית - גם בהתאם לדרישות משרד הכלכלה".

"עובדות 'אמונה' המאוגדות מקבלות שכר גבוה יותר מן התעריף הממשלתי, וזכויותיהן משולמות ונשמרות בקפדנות, על-פי חוק. 'אמונה' משתדלת לשמור על איזון תקציבי בהפעלת רשת המעונות, אם כי משימה זו הופכת קשה יותר ויותר, לאור דרישות גוברות ומשתנות של הרגולציה".

ממנכ"ל רשת נאות-מרגלית, ליאור גבאי, נמסר בתגובה: "אנו, כמו גם יתר ראשי הארגונים, פועלים במשך השנים באופן אינטנסיבי מול משרדי האוצר והכלכלה על מנת לשנות את התמהיל של סל התשומות - באופן שיאפשר לנו לשלם למטפלות, שאכן עובדות במסירות - שכר גבוה והולם יותר.

"אין ספק שנושא התמהיל לא עבר חשיבה נכונה כבר שנים רבות. מה שנעשה בנובמבר 2012 הוא שלקחו שינויים בעלויות שונות ושיקללו אותם מחדש. אולם הדבר הנכון הוא לשנות מחדש את מודל המעון שאינו רלוונטי ואינו מתאים למציאות הנוכחית, הן בעקבות שינויים בדרישות משרד הכלכלה והן בעקבות שינויים נוספים (נושא בטיחות, מיחשוב, אבטחה ועוד).

"אמנם, במשך כעשור עלו התעריפים ב-51%, אבל צריך לזכור שבאותה תקופה נכנסו אלמנטים שלא היו בעבר בדרישות המשרד ממעונות היום. יתר על כן, בעבר רשויות מקומיות היו שותפות להפעלת המעונות, בהיבטים של פטור מתשלומים שונים כמו תשלומי מים ועוד. בעשור האחרון, בעקבות המשבר ברשויות המקומיות, הן לא משתתפות יותר. ישנן אפילו רשויות מקומיות שמבקשות היום שכירות על המבנים שנבנו על ידי המדינה ונמסרו לניהולן על מנת לשמש כמעונות יום, או גובות היטלים על שירותים שאותם הן העניקו בעבר ללא תשלום.

"אני קורא למשרד הכלכלה ולמשרד אוצר לעשות חישוב מחדש של סל התשומות ובעיקר להתאים את התמהיל למציאות הקיימת כיום. אני קורא לא לעשות תלאי על גבי תלאי אלא לעשות חשיבה עמוקה כדי להבין איך מוזילים את העלויות להורים שההתמודדות היום יומית שלהם גם ככה קשה. כמנכ"ל של רשת מעונות יום אני נתקל בהורים שיש להם שני ילדים במסגרות שלנו ומשלמים משכנתא או חיים בשכירות. שניהם עובדים והם נאלצים לשלם סכומים שאין בהם היגיון בכלל. במדינה מתוקנת, שרוצה לעודד יציאה לעבודה ולחזק את המעמד החלש ומעמד הביניים, הייתה נעשית חשיבה כזאת מזמן".