ניקי פאלי: "אם אשבור את המחסום, אוכל לחזור לתוצאות של פעם"
קרוב לתשע שנים אחרי שניתר ל-2.30 מ' ומיצב את עצמו כהבטחה ענקית, הקופץ לגובה עדיין מאמין שהוא מסוגל לעוף: "אני ממשיך רק כי אני מאמין ביכולתי להשתפר". לקראת העונה החשובה בקריירה שלו, אבינעם פורת שוחח עם "ילד הפלא" שכבר מזמן לא ילד
"אנשים שלא מכירים אותי בטוחים שאני ממשיך לקפוץ כי אין לי שום דבר אחר לעשות בחיים. חושבים שיש לי רק בראש רק ספורט. אני רוצה להגיד להם שאני מסוגל לעשות עוד הרבים דברים מועילים, ואם אני נשאר בקפיצה, זה רק מכיוון שאני מאמין ביכולתי להשתפר ולהשיג תוצאות יותר טובות מאשר השנים האחרונות", כך אומר ניקי פאלי, שיאן הנוער בקפיצה לגובה, 2.30 מ', תוצאה שהשיג ב-2006.
הילד ניקי פאלי כבר אוטוטו בן 28, ואין לו חום גבוה. גם אם הוא חם, זה על יכולתו לפרוץ מחסום, כנראה פסיכולוגי וסוף-סוף הוא מודה בכך, של קפיצה לגובה מעל 2.20 מ'. בשנותיו הגדולות עד 2008, גובה של 2.20 מ' היה עובר בביגוד מלא ובהכנה לקראת הגבהים העיקריים. אלא שכבר שמונה שנים הוא נעצר על אותו 2.20 מרגיז.
זה האיש שניצח בזמנו כוכבי על בהווה כמו בוגדן בונדרנקו האוקראיני הענק המנסה כבר שנתיים לשבור את שיא העולם האימתני של הקובני חאבייר סוטומאיור, 2.45 מ', והאלוף האולימפי הרוסי איוון אוחוב, שניהם קפצו לגובה 2.42 מ'. את בונדרנקו הוא ניצח באליפות העולם לנוער בבייג'ינג 2006 כשהוכתר כסגן האלוף עם 2.29, ואת אוחוב בשלב גמר אליפות אירופה בגטבורג באותה שנה. ניקי, אז צעיר המשתתפים, בן 19, סיים ששי בגמר ב-2.27. "אני משתדל שלא לחשוב את מי ניצחתי, כי זה יכניס אותי לדיפרסיה, לדיכאון. מאז, בונדנרקו ואוחוב התקדמו בצורה מסחררת, אני נעצרתי. צריך לחשוב איך אני יוצא מזה".
במשך שנים אמרת שלא תלך לפסיכולוג, כי אתה לא מחזיק מטיפול פסיכולוגי. כמעט כל ספורטאי צמרת הולך, כולל ירדן ג'רבי שסיפרה שהלכה כאשר הרגישה שהדברים לא הולכים לה. לכל קבוצת ספורט מקצוענית צמוד פסיכולוג. מה איתך?
"אז זהו, כבר הייתי אצל פסיכולוג. הרבה זמן לא רציתי בכך, אבל בסוף השתכנעתי. הבעיה שהוא לא נתן יותר מאשר להבין שהכול תלוי רק בי עצמי. לשכנע שאני מסוגל".
מאיפה אתה לוקח את הביטחון שתוכל להמריא מחדש?
"מהיכולות שלי. בשנה שעברה הייתי עושה אפילו באימונים 2.20. במחנה האימון בסוצ'י, הייתי בכושר נהדר ולדוגמה קפצתי ב-3 צעדים 2.20, יותר מאשר אלכסנדר שוסטוב שהוא אחד הקופצים הטובים בעולם. העניין שבחודש יוני, החודש שהייתי אמור לפרוץ בו, סבלתי מכאבים אדירים באכילס במהלך התחרות הבינארצית בגיאורגיה ופרשתי בלי שסיימתי. דורגתי שלישי, אבל בידיעה שאני פצוע ועוד שנה הלכה. גם אנדריי סילנוב שלקח זהב באולימפיאדת בייג'ינג, נפצע שוב באכילס ולכן הוא נעדר מתחרויות. אני בטוח שגם סילנוב עוד לא מימש את כול הפוטנציאל שלו".
והשנה?
"עשינו עוד מחנה אימון טוב במוסקבה. אני מרגיש בסדר, הלוואי וזה יימשך. אני מתכוון לעשות רק תחרות אחת בחורף, להביא נקודות למכבי חיפה בליגה הבינאגודתית ולהכין את עצמי לקיץ".
בקיץ הזה אפשר יהיה לומר IT'S NOW OR NEVER? (עכשיו או לעולם לא?).
"זה יהיה קיץ חשוב מאוד, אבל ההרגשה שהקיץ הבא, 2016, יהיה עוד יותר חשוב".
לא הבנתי. אתה עדיין חושב להגיע לאולימפיאדת ריו?
"אני לא רוצה לדבר יותר מדי בעניין. הכול תחושות. בהחלט לא פוסל את האפשרות שאשיג את המינימום לריו".
אתה יודע שכולם מאחלים לך את זה. בינתיים יש את מחסום ה-2.20, איך מתגברים עליו? כשאתה מתחיל את הריצה לרף להישג יותר גבוה, עולות בך מחשבות בנוסח "וואו, זה אותו יותר מ-2.20 שמכשיל אותי?"
"באיזשהו מקום כן, ואני צריך להתגבר על זה. הרגל כבר יותר כבדה וצריך להשתחרר מההרגשה הזאת. לדוגמה, משקל הרגל באותה אלפית שנייה של ניתור ל-2.20 מ' הוא 400 ק"ג, בעוד שמשקל הרגל בקפיצה ל-2.30 הוא 600 ק"ג. אם אשבור את המחסום, אוכל לחזור לתוצאות של פעם. אני בהחלט מאמין".
אלמלא המאמן שלך, אלברט פונגין, שמשכנע אותך כל שנה מחדש, היית פורש, זה הרושם שקיבלתי.
"בהחלט נכון, אבל השכנוע של המאמן משתלב עם השכנוע העצמי שלי שעוד יש לי מה לתת".
דיברת במחנה האימון עם איוון אוחוב?
"כן, לא הרבה".
מה הוא אמר לך?
"רק שאל אותי 'מתי תפסיק להיפצע'? זה היה הקטע הכי משמעותי".
שני ניתוחים עבר פאלי במהלך שמונה השנים האחרונות. בחלק מהזמן היה פצוע,
וההחלמות שלו לא היו מושלמות כדי להביא את הישועה. מי שהשתתף באולימפיאדת בייג'ינג בגיל 21 ונשר במוקדמות אחרי 2.20 מ' בניסיון הראשון, מחפש את עליית המדרגה החדשה.
בזמנו, היו פירסומים רבים על ניסיונות לפרוש ולהתחיל להרוויח כסף. הפעם, הוא מבקש להימנע מלהתייחס לכך בראיון ולדבר רק על ספורט נטו. "אם הצ'אנס הנוסף שאני נותן לעצמי לא יצליח, אחשוב לעשות דברים אחרים שאני מסוגל. למשל, אנשים לוחצים עלי לצייר. גם התחלתי ללמוד עיצוב גרפי במכללת תלתן. אם אפסיק לקפוץ, אוכל לעסוק באמנות. עיצוב גרפי וציור הם תחומים שאני מסוגל להצליח בהם".
ועד אז, אנחנו מצפים ממנו לממש עצמו. הגיע הזמן. כישרונות כמו פאלי ויריבו דימה קרויטר, נדירים אצלנו.
לפנייה לכתב/ת 
