אני, אחותי והבת שלי נגמלנו יחד מעישון

בשיתוף מכון אברהמסון

להפסיק לעשן זה לא דבר פשוט - במיוחד כשכל המשפחה מסביב מעשנת. זה בדיוק מה שסימה גרבובסקי בת 55 מנתניה, הרגישה במשך זמן רב. "עישנתי יותר משתי קופסאות ביום, מאז תקופת הצבא, כך גם אחותי ואפילו הבת שלי עישנה לפחות קופסה ביום", היא מספרת.

במהלך ימי השבעה על אמה, היא הרגישה שאין לה אוויר. "אפילו הבת שלי ראתה איך אני נושמת והעירה לי שהגיע הזמן להפסיק לעשן. לא יכולתי לישון ברציפות בגלל זה, סבלתי מנחירות והבריאות שלי לא ממש הרוויחה מהרגלי העישון שלי", היא מספרת.

בתה של סימה, נועה גרבובסקי נתנאל מנתניה, בת 28, נשואה וסטודנטית במשפטים, יודעת בדיוק על מה אמה מדברת. "אני עישנתי מכוח ההרגל, כוס קפה וסיגריה היו סימן ההיכר שלי במשך עשר שנים", היא נזכרת.

אחותה של סימה, נאוה בנישבת בת 47 מרחובות, גם היא עישנה במשך שנים רבות. "הייתי משתגעת אם לא הייתה לי קופסת סיגריות בתיק", היא מודה. "גם אני סבלתי מקשיי נשימה והיו תקופות שהייתי צריכה לעשות אינהלציות".

.

סימה גרבובסקי ובתה נועה. "סיגריות היו סימן ההכר"

"סוף סוף אני נושמת חופשי"

הרצון להפסיק לעשן, התפתח אצל שלוש בנות המשפחה כמעט באותה תקופה. "לפני שלוש שנים, הבת שלי ואני החלטנו ראשונות והגענו למכון אברהמסון, כדי שיעזרו לנו להיגמל", מספרת סימה, "בהתחלה אחותי צחקה עלינו, אבל  כשהיא ראתה שזה מצליח לנו, הצטרפה אלינו וגם היא נגמלה".

סימה מודה, שבהתחלה כשהייתה ליד אנשים מעשנים, זה היה עוד נסבל. "כשהתחלתי להריח את ריח הסיגריות וזה הגעיל אותי. ברגע שכבר לא רציתי יותר לגעת בסיגריה, הבנתי שהגמילה הושלמה", היא מסבירה.

לדבריה, אין להשוות את איכות החיים שלה לתקופה בה עישנה להיום. "הייתי תלויה בסיגריות והייתי בלחץ אם לא היו לי סיגריות. היום אני לא תלויה בשום דבר. אני בריאה יותר, ישנה טוב יותר, לא נוחרת ונושמת חופשי".

סימה מודה גם שהגמילה מעישון שינתה גם את ההתנהגות שלה. "היום אני יותר רגועה יותר, לא בלחץ. לכל מקום שאני הולכת, אני לא דואגת אם יש מקום לעשן או כשאני טסה, אני לא חושבת איך אני אעבור את הטיסה בלי סיגריות".

סימה גרבובסקי ואחותה נאוה בנישבת. כבר לא לחוצות אם אין סיגריות

תמיכה מכל בני המשפחה

גם אחרי הגמילה, ההתמודדות האמיתית היא עם המעשנים בחברה ועם בני המשפחה. "אין ספק שחלק גדול מעניין העישון הוא שאלה של הרגל, ולכן כשאנחנו בחברה באופן אוטומטי היו לוקחות סיגריה. היום אנחנו בכלל לא חושבות על זה", אומרת שתי האחיות.

"היום, אני יושבת ליד אנשים מעשנים ולא מבינה איזה הנאה יש להם ואיך אני בכלל עישנתי", מתוודה סימה. "גם בני המשפחה שתומכים בי ומפרגנים על השינוי שעשיתי, לא מעכלים לפעמים שאין לי ריח סיגריות, שהיה קבוע איתי במשך כל כך הרבה שנים".

שתי האחיות, וגם נועה, בתה של סימה, מסבירות כי אין זמן מתאים להיגמל מעישון. "אל תחכו לזמן מתאים להיגמל, כי תמיד יהיה משהו. תחליטו שאתם מפסיקים. אל תשכחו שסיגריות, מעברים לנזקים הבריאותיים, גורמים לנזקים בכיס".

נאוה מסכמת ואומרת ששלושתן מעניקות תמיכה זו לזו. "זה מה שמחזיק אותנו, וגם העובדה שאני לא צריכה יותר אינהלציות כדי לנשום. החיים שלנו הפכו להיות הרבה יותר קלים".