.jpg)
המפתח להצלחה בלימודים: המקצוע הכי שנוא
כשאתם מכינים עבודות, האם תתחילו בקורס האהוב עליכם או בקורס הכי שנוא? מסתבר שהתשובה לשאלה זו גורלית לעתיד הלימודים האקדמאיים
בואו נחזור רגע לשבוע הראשון של הסמסטר, כאשר פגשתם כל מרצה בפעם הראשונה. המרצה מציג עצמו באריכות, מתאר את הקורס, אולי מדבר קצת על הסילבוס ואפילו מספיק ללמד קצת.
לכתבות נוספות בערוץ לימודים:
הסבת אקדמאים: מחשבים מסלול מחדש
מהו משך הזמן האפקטיבי ביותר ללמידה?
רמת הקושי בהרצאה ראשונה זו היה נמוך, אבל בכל זאת פיתחתם דעה כלפי המרצה/מתרגל, האם הוא ברור, קוהרנטי, כריזמטי, קשוב, מסביר היטב וכו'.
הטעות: לדחות את הקושי
נניח שיש מטלות בשלושה קורסים. אנחנו מתחילים במטלה של הקורס שאנו אוהבים, ממשיכים בזו של הקורס שאוהבים קצת פחות ובסוף מגיעים לזו של הקורס שלא מחבבים במיוחד. בשלב זה, ייסורי המצפון קצת פחות מייסרים. הרי כבר הכנו מטלות בשני קורסים.
יש להניח שבשלב זה ניזכר פתאום במשחק חשוב שיש בטלוויזיה, או בחבר שמזמן לא פגשנו. כל הסחת דעת שתעלה בדעתנו "תעזור" לנו לא להתמודד עם הקורס הארור. וכאן מתחילה ההדרדרות.
ברוב המקרים, דחיית ההתמודדות עם הקורס הפחות אהוב תחזור על עצמה שוב ושוב. השילוב בין קורס שאנו לא מחבבים ובין העובדה שאנו לא באמת לומדים אותו, יהפוך תוך שבועות ספורים לקושי. קורס שאנו לא באמת מקדישים לו זמן ושהמרצה שלו לא ברור ולא מובן עבורנו, הוא קורס שבמהירות רבה מאוד נצבור בו פערים.
הפתרון: לפעול הפוך מהנטיה הטבעית
אז מה עושים? לומדים מהקשה אל הקל. כלל המפתח שעל פיו יש לעבוד הוא: ככל שהקורס קשה יותר, אהוב פחות ומובן פחות, כך הוא יזכה ליותר שעות לימוד ויהיה הראשון שיקבל התייחסות ותשומת לב.
חשוב שנלמד את הקורס שאנו מתקשים בו כאשר אנו עדיין ערניים, מרוכזים וכשאין לנו לאן לברוח. כך יגדלו הסיכויים שבאמת נכין את המטלה כמו שצריך, עם ריכוז מרבי וראש פנוי. בהתאם לכך, סיכויי ההצלחה יגדלו משמעותית.
במילים אחרות, משך הזמן שיוקדש לכל קורס פועל ביחס הפוך למידת השליטה בו ומידת החיבור אליו. אם מדובר בקורס שאנו מתקשים בו ולא אוהבים אותו, יש להקדיש לו יותר זמן מאשר לקורסים שאנו אוהבים. בדרך כלל, פרק הזמן הראשוני המוקדש ללמידה יהיה בעל רמת הריכוז הגבוהה יותר.
היוצא מן הכלל: במבחן עושים ההפך
אבל גם אם הצלחנו להרגיל את עצמנו ללמוד "מהקשה אל הקל" ולהתמודד עם החומר הקשה והפחות אהוב קודם - במבחן זה כבר סיפור אחר.
כאשר הגענו "לרגע האמת" ודפי הבחינה לפנינו, חשוב להתחיל דווקא מפתרון השאלות הקלות, ורק לאחר מכן לעבור לקשות והמאתגרות. כך נצבור נקודות באופן קל יחסית ונרגיש ביטחון עצמי רב יותר לפני ההתמודדות עם השאלות שדורשות מאיתנו יותר אנרגיה, מחשבה וזמן.
יתרון נוסף בפתרון שאלות "קלות" תחילה, הוא רענון הזכרון לקראת השאלות הקשות וחיסכון בזמן, שכן פתרון שאלות "קלות" אינו דורש זמן רב. כך מרוויחים זמן להתמודדות עם השאלות המאתגרות.
שימו לב שהעיקרון מתאים רק למי שמסוגל להתמודד עם עבודה שלא בסדר כרונולוגי בעת פתרון בחינות. כמו כן, עיקרון זה לעיתים אינו מתאים לבחינות בהן יש כמות רבה מאוד של שאלות. בהצלחה!
הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחיה והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה "
לפנייה לכתב/ת 
