אבודים: 20 שנים של עבדות - ומה עכשיו?
שנים רבות הוחזקו דרום קוריאנים שסובלים מפיגור שכלי בתנאים איומים בחוות עבדים לכריית מלח. במהלך השנה האחרונה חולצו. רבים מהם הגיעו למקלטים למחוסרי בית, לשם מגיעים המעבידים כדי לשכנע אותם לחזור: "חשבתי להרוג אותם, עכשיו אני לכוד כאן"
דרום קוריאני שהשתחרר מחוות עבדים בדרום קוריאה הגיע שלשום (יום ד') לבית המשפט כדי להתעמת עם מי שהיה מעבידו. גבר אחר, שמאס בחייו במקלט למחוסרי בית, שקל את בקשת הבעלים שיחזור לעבודות המלח בדרום קוריאה.
עוד חדשות בעולם:
לראשונה: יום בלי הרוגים במלחמה בסוריה
בית אחר בית: מהטבח בפריז למצוד בכפר
סוכל פיגוע ליד שגרירות ישראל באורוגוואי
הם שניים מעשרות גברים בעלי מוגבלויות ששוחררו בשנה האחרונה מהחוות באיים מרוחקים בדרום מערבה דרום קוריאה, שם חקירה שנמשכה חודשים הראתה שהעבדות ממשיכה. במקרים רבים ניכר כי למשוחררים יש רגשות מעורבים לגבי החופש שלהם. כמה מהם סיפרו שיעדיפו לחזור לעבודה בחוות, אכזרית ככל שתהיה, מאשר לחיות בתנאים הנוראיים במקלטים למחוסרי בית. הנה כמה מסיפוריהם:
הבריחה
הבריחה הדרמטית של קים סאונג-באק מעבדות עוררה תהודה רבה בשנה שעברה, אך למרות החקירה המקיפה של הממשלה והזעם הציבורי הרשויות לא עמדו בהבטחתן לבנות מתקן לעבדים משוחררים כדי לעזור להם לקבל עבודות. קים, שחולץ אחרי שמשטרת סיאול הקימה כוח משימה חשאי באי סינוי, העיד שלשום בבית המשפט בזמן שמעסיקו לשעבר וסוכן העבודה הגיעו לבית משפט בסיאול כדי לערער על עונשי המאסר שלהם.
קים העיד שב-2012 פיתו אותו השניים בתחנת רכבת בסיאול להגיע לחווה, והיישיר מבט לשני הגברים האכזריים. קים, שבמשך שנים עבד באתרי בנייה בסיאול, לא רוצה לחזור אחורה. הוא מספר שעכשיו אפילו להסתכל על מלח מבחיל אותו, ועדיין סובל מסיוטים, מכאבים מתמידים מהמכות שספג כעבד ומזעם עצום על השניים.
חופשיים אבל לכודים
קים מספר שהחיים בחוות העבדים היו רעים כל כך, עד שלפעמים הוא חשב להרוג את בעלי החווה שהיכו אותו מדי יום. אך החופש, הוא מספר, אפילו גרוע יותר. בשנה שעברה מאז שהמשטרה חילצה את הגברים, שסובלים מפיגור שכלי קשה, קים גר במקלט למחוסרי בית שבו הדיירים האחרים מתעללים בו ושודדים אותו. לקים אין חברים, ייעוץ או הכשרה מקצועית והוא מרגיש שעמום גדול.
"אני רוצה לחזור אחורה", אמר קים בן ה-41 בראיון מהמקלט ליד מוקפו, הנמל בדרום מערב דרום קוריאה שהוא שאר הכניסה לעשרות איי המלח. "אני מרגיש לכוד כאן". קים מספר כי שקל הצעה של אחד ממעבידיו לשעבר, שנחקר על ניצול אבל לא נעצר. החוואי הגיע למקלט של קים ושאל אותו אם ברצונו לחזור לעבוד תמורת 90 דולר לחודש.
20 שנה של עבדות
האן סאנג דאוק שוחרר על ידי המשטרה בשנה שעברה אחרי 20 שנים שעבד ללא תשלום בחווה באי סינוי. "רק עבדתי. הייתי שם לבדי. הלכתי לעבוד, ישנתי. פשוט ככה", אומר האן בן ה-64, גם הוא לוקה בשכלו. הוא התראיין בבית קפה במוקפו, ומספר שעבר לגור עם משפחתו שבמשך שנים חשבה שהוא מת. הוא לוקח הפסקה ארוכה כשהוא נשאל על התוכניות שלו לעתיד. לבסוף הוא אומר "אני לא יודע מה אני צריך לעשות".
כועס ואבוד
לי היאנג-גיון שוחרר מעבדות ב-2006, אבל עדיין מלא בכעס ובטינה. הוא היה בן 15 כששני גברים תפסו אותו בתחנת רכבת בעיר הנמל בדרום קוריאה ומכרו אותו למגדל אורז באי ליד סינוי. ב-18 השנים הבאות הוא היה עבד. לי עבד 15 שעות ביום, הוכה וחי בבקתה ללא חימום. "הגוף והנפש שלי כאבו", מספר בן ה-41. לי לא ביטא רצון לחזור לחוות, אבל מרגיש אבוד ומוזנח. הוא אמר שאף אחד לא יעסיק אותו בגלל שהוא לוקה בשכלו. הוא מתקיים מפנסיה ממשלתית קטנה.
מתקדם לחיים חדשים
היאו טיי-יאונג הוא אולי אחד מברי המזל היחידים. יש לו אפוטרופוס שהוביל למעברו ממוקפו, אזור מגורי ההומלסים, למתקן מגורים לבעלי
מוגבלויות בגוואנג'ו. היאו, שלא יכול לקרוא ולספור, מודאג מהסיכויים להתמודד עם הסביבה החדשה אך נרגש מהרעיון של הכשרה מקצועית במקום מגוריו החדש. הוא מקווה שיום אחד יעבוד במפעל. כשנשאל מה יעשה עם הכסף שירוויח, הוא לוקח שאיפה ארוכה מהסיגריה. הוא לא יודע. "אף פעם לא היה לי כסף", הוא אומר.
קאנג סאונג-הוואן, אחד המפקחים על מצבם של העבדים המוגבלים, סיפר כי לפחות אחד מהם חזר למעבידיו אחרי החילוץ בשנה שעברה. הוא אמר כי יש לו רק השפעה מעטה כדי לבדוק היכן העובדים, וחושד שיש מקרים נוספים בגלל שהם הוזנחו על ידי הרשויות לאחר שעברו למקלטים.
פעילים חברתיים מנסים לאתר את העבדים המשוחררים רק כדי לשמוע אותם מבטיחים שלא ישובו לחוות. אחת מהם סיפרה כי הגברים פיתחו תלות במעבידים שלהם לאוכל ולטיפול רפואי, שהוביל לניצול. הפעילה אמרה כי גבר שסובל מפיגור והוחזק בעבדות לא ידע מה משמעות המילים "סיסמא" או "חשבון בנק", למרות שהיה לו חשבון בנק שמעבידו הפעיל, ולשם נכנסו כספי הביטוח הלאומי שלו.