אבו מאזן מסכל בעצמו את חקירת 'צוק איתן'?
הנשיא הפלסטיני הצטרף לאמנת רומא ולביה"ד הפלילי הבינ"ל בהאג ואיים לתבוע את ישראל על פשעי מלחמה לכאורה. אלא שבדיקת ynet מגלה שהחברות ב-ICC דווקא עשויה למנוע מהפלסטינים לבקש לשפוט חיילים ומנהיגים ישראלים בגלל "צוק איתן" ומבצעים קודמים. אז למה עשו זאת?
"כשאתה צריך לירות, תירה. אל תדבר". במילים אלה, שלקוחות מתוך המערבון הקלאסי "הטוב, הרע והמכוער" (1966), אפשר אולי לתאר את מהלכיה האחרונים של הרשות הפלסטינית. מצד אחד מאיימים ברמאללה "ללכת עד הסוף" נגד ישראל, אבל בפועל נוקטים צעדים שדווקא סותרים את ההצהרות שלהם. בדיקת ynet של המהלכים הפלסטיניים האחרונים ומשמעותם מבחינת המשפט הבינלאומי מגלה שההצטרפות הפלסטינית לבית הדין הפלילי בהאג (ICC) לא תפתח כנראה את הדרך לחקירת חיילים, קצינים ומנהיגים ישראלים בהאג בגלל פשעים לכאורה שבוצעו ב"צוק איתן". נהפוך הוא. היא דווקא עשויה למנוע מהפלסטינים את האפשרות לבקש לחקור את המבצע הישראלי בעזה בקיץ האחרון וכן מבצעים אחרים.
האג: 14 שנות מאסר למשעבד הילדים מקונגו
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על האג?
ב-2 בינואר 2015 הפכה הרשות הפלסטינית לחברה מן המניין באמנת רומא ולפיכך גם בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. שלושה ימים קודם לכן הגיש אבו מאזן את בקשת ההצטרפות לאמנה, בתקווה שבכך יוכל להפעיל אמצעי לחץ נוסף על ישראל - איום בהגשת תביעות ל-ICC בגין פשעי מלחמה, רצח עם (ג'נוסייד) ופשעים נגד האנושות שלכאורה ביצעה ישראל בשטחים שמעבר לקווי 1967.
אמנת רומא נכנסת לתוקף ביחס לחברות חדשות באחד בחודש העוקב ליום ה-60 להצטרפות מדינה לאמנה (סעיף 11.2 לאמנה). רק ממועד זה, ככלל, מוסמך בית הדין הבינלאומי לחקור אירועים בשטחיה של אותה מדינה (סעיף 126 לאמנה). לפי חישוב זה, האמנה תיכנס לתוקף ביחס לרשות הפלסטינית ב-1 באפריל 2015, ולבית הדין הבינלאומי תהיה סמכות לחקור פעולות שבוצעו בשטחיה ממועד זה ואילך.
הלכו בשני מסלולים. ההימור הפלסטיני
אולם, הפלסטינים לא הסתפקו בהגשת בקשת ההצטרפות לאמנת רומא והלכו במסלול נוסף ומקביל. הם הגישו ל-ICC מסמך שבו הם מצהירים כי הם מעניקים לבית הדין הפלילי הבינלאומי סמכות רטרואקטיבית החל מ-13 ביוני 2014 וזאת לפי סעיף 12.3 לאמנת רומא.
בית הדין בהאג קיבל הצהרה זאת ב-1 בינואר 2015 - יום לפני שהרשות הפכה לחברה באמנה.
הפלסטינים תולים תקוות רבות - לפי הצהרותיהם - בסעיף הזה, משום שקבלת הצהרתם לפי סעיף זה תביא לפתיחת חקירה של אירועים בגדה המערבית וברצועת עזה מתחילת מבצע "שובו אחים" ועד למבצע "צוק איתן" ומעבר לו.
"סעיף 12.3 לאמנת רומא אומר שמדינות שאינן חברות באמנה יכולות לבקש אד-הוק שבית הדין יחקור אירוע מסוים", מסבירה ל-ynet ד"ר עו"ד סיגל הורוביץ, לשעבר יועצת משפטית לבתי הדין הבינלאומיים לרואנדה ולסיירה לאון, וחוקרת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ובמכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים. לעומת זאת, מדינות חברות באמנה אינן יכולות להעניק לבית הדין סמכות לחקור רטרואקטיבית. לדבריה, נראה כי ברשות הפלסטינית תזמנו את צעדיהם כך שההצהרה לפי סעיף 12.3 תתקבל בבית הדין בהאג בטרם תהפוך הרשות הפלסטינית לחברה באמנה. כך הרשות הפלסטינית תוכל ליהנות מכל היתרונות של חברות מלאה בבית הדין, מבלי לוותר על הענקת סמכות רטרואקטיבית לבית הדין ביחס לאירועי "שובו אחים" ומבצע "צוק איתן".
"הפלסטינים לקחו הימור", אומרת המומחית הישראלית, "כי יש סיכוי טוב שהתובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג (פאטו בנסודה מגמביה, ר"ס) תדחה את בקשתם לפי סעיף 12.3 לאור העובדה שהרשות הפלסטינית הצטרפה כחברה לאמנת רומא במועד סמוך".
תקדימי עבר: התביעה לא פותחת בחקירה מהיום למחר
הפלסטינים לקחו הימור גדול משום שהתביעה ב-ICC לא מחליטה לפתוח בחקירה מהיום למחר, והבדיקות שמבצעת התביעה בטרם החלטה אם לפתוח בחקירה או לא יכולות להימשך זמן רב מאוד. כמה זמן? חודשים ואפילו שנים. על פי אתר האינטרנט של ה-ICC, כיום מנהל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שמונה בדיקות מקדמיות באפגניסטן, קולומביה, גאורגיה, גינאה, הונדורס, עיראק, ניגריה ואוקראינה. במקרה של אוקראינה, למשל, הודיעה הממשלה בקייב בחודש אפריל 2014 שהיא מכירה בסמכות ה-ICC לחקור פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו על ידי ממשלתו של הנשיא הפרו-רוסי שהודח ויקטור ינוקוביץ'. כשמונה חודשים עברו מאז הפנייה של אוקראינה לבית הדין בהאג וחקירה רשמית עדיין לא נפתחה.
אימת הרודנים: התובעת בהאג - אשה מגמביה
גם המקרה של גאורגיה לא מבשר טובות לפלסטינים. ה-ICC הודיע ב-14 באוגוסט 2008 על פתיחת בדיקה מקדמית לבקשת גאורגיה - שבוע אחרי שרוסיה החלה לתקוף כוחות גאורגיים במחוז הבדלני דרום אוסטיה. כשבע שנים כבר עברו מאז, וחקירה רשמית ממש לא נראית באופק.
מסתמן, אם כן, שהפלסטינים יגיעו להאג עם "דף נקי" ולא יוכלו לבקש מה-ICC לחקור אירועים שקדמו ליום כניסת התוקף של חברותם באמנה, בהם מבצעי "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", "שובו אחים" ו"צוק איתן". אם כן, למה היה צריך אבו מאזן לנקוט צעד זה במקום לחכות להחלטת התובעת לגבי החקירה הרטרואקטיבית? "גם בשביל להפחיד את כולם", משיבה ד"ר הורוביץ, "וגם בשביל העניין הסמלי".
אחרי שבקשתם של הפלסטינים בסוף 2014 להכיר בהם כמדינה במועצת הביטחון של האו"ם נדחתה, הם איימו שיצטרפו לבית הדין בהאג ויגישו תביעות נגד ישראל בגין פשעי מלחמה שביצעה בשטחים שמעבר לקו הירוק. וכך אכן היה עם בקשת ההצטרפות לאמנת רומא בסוף 2014. אלא שמדובר בחרב פיפיות עבור הפלסטינים. הצטרפות ל-ICC יכולה להועיל להם במקרים מסוימים, אך גם יכולה להזיק להם בצורה משמעותית. "לפלסטינים יש הרבה יותר ממה לפחד מסמכות רטרואקטיבית של בית הדין מאשר לישראל, משום שהם ירו רקטות על אוכלוסייה אזרחית בישראל".
"כיום הפלסטינים מאוחדים (ממשלת פתח-חמאס), אך אם תיפתח חקירה רטרואקטיבית אז הרכיב החמאסי שירה טילים לעבר ישראל יפגע דווקא בפלסטינים. לרכיב החמאסי ברשות יש ממה לחשוש מחקירה בגלל תמיכתו המוצהרת והמפורשת בירי טילים כדי לפגוע באזרחים ב'צוק איתן' ולפני כן".
"הרשות הפלסטינית לא נקייה מפשעים"
אבל יכול להיות מצב, כפי שמעריכה ד"ר הורוביץ, שלאבו מאזן ולפלסטינים לא אכפת "לירות לעצמם ברגל" ולגרום לכך שייפתחו נגדם חקירות ב-ICC בגין פשעי מלחמה. "יכול להיות שהם כל כך רוצים הליכים נגד ישראל, אפילו במחיר של להזיק לעצמם". גם הרשות הפלסטינית, לדבריה, לא נקייה בכלל ואפשר להאשים אותה שתמכה בפעולות טרור ובאסירים שעסקו בטרור ומימנה אותם.
"יש לקוות, וכך כנראה יהיה, שלבית הדין הבינלאומי תהיה סמכות לחקור אירועים בגדה המערבית וברצועת עזה רק מהיום שבו אמנת רומא תחול על הרשות הפלסטינית. כלומר, 1 באפריל 2015. מאותו רגע תהיה הרתעה על הרשות הפלסטינית ועל חמאס. נכון שהם כבלו את ידיהם, אבל הם רוצים להיות דמוקרטיה ומדינה רצינית - הם הצטרפו לאמנות זכויות אדם ולאמנה למען זכויות הילד. הם רוצים להעלות את היוקרה שלהם בעולם, וישראל צריכה לברך על זה. גם אמנת רומא היא אמנת זכויות אדם, ובטוח שישראל רוצה לצדה מדינה דמוקרטית שוחרת שלום".
כתב ynet לענייני פלסטינים, אליאור לוי, מעריך כי למרות ההצטרפות הפלסטינית להאג וההצהרות הבומבסטיות של אבו מאזן ובכירים ברשות שיתבעו את ישראל על פשעי מלחמה שלכאורה ביצעה ב"צוק איתן" ובאירועים אחרים, הם דווקא רוצים מאוד להגיע ל-1 באפריל 2015. אז תיכנס לתוקף חברותם באמנת רומא כשאין ביכולתם - מכורח האמנה - לתבוע למעשה את ישראל על אירועים שקרו קודם לתאריך זה.
נשמע מבלבל? לא מעט, האמת. אולם מה שחשוב לאבו מאזן זו העובדה שהוא נתפש בציבור שלו כמי שלא נכנע ללחצים, כמי שהלך למועצת הביטחון של האו"ם ודרש להכיר בפלסטין כמדינה וכמי שחתם על אמנות בינלאומיות רבות והצטרף לבית הדין בהאג. לפלסטיני הממוצע ברחוב זה מספיק ואין לו סיבה לבוא בטענות למנהיגיו, גם אם לאחר מכן יתברר שלא תיפתח חקירה נגד ישראל. ההצגה התיאטרלית, במקרה הזה, חשובה למנהיגים הפלסטינים הרבה יותר מהתוכן - משום שהיא מחזקת את התמיכה הציבורית בהם. אולם בפועל הם יודעים שחקירת "צוק איתן" ב-ICC, למשל, תזיק להם אולי יותר מאשר לישראל.
גם אם ההצטרפות הפלסטינית ל-ICC לא תביא לחקירה רטרואקטיבית של בית הדין בהאג, היא עדיין עשויה לגרום לישראל כאב ראש לא קטן. "הבעיה הגדולה של ישראל היא פרויקט ההתנחלויות", אומרת ד"ר הורוביץ, "פרויקט שאמנם התחיל בעבר, אך ממשיך להתקיים היום וימשיך להתקיים גם בעתיד הנראה לעין. ישראל טוענת שההתנחלויות אינן נמצאות בשטחים כבושים ולכן העברת אנשים לשטחים אלה לא נחשבת לטענתה לפשע מלחמה. מבחינת ישראל, אין בהתנחלויות הפרה של הדין הישראלי. להיפך, הן מבטאות מדיניות ממשלתית".
חוות דעת: עידוד ההתיישבות בשטחים=פשע מלחמה
מצד שני, תלויה ועומדת חוות הדעת המייעצת מ-2004 של בית המשפט הבינלאומי לצדק (ICJ) על חוקיות גדר ההפרדה. "לפי חוות הדעת", מסבירה ד"ר הורוביץ, "ההתנחלויות נמצאות בשטחים כבושים והן זוכות לגיבוי ולעידוד של מדינת ישראל. עצם מתן הקלות במסים, למשל, משמעותו עידוד של המדינה שהופך את ההתיישבות בשטחים לפשע מלחמה. ה-ICC לא כבול להחלטה של ה-ICJ, אולם הוא עשוי להסתמך עליה".
במקרה שכזה, ישראל יכולה לעשות כמה דברים כדי "להוריד מהגב שלה" את בית הדין בהאג: להעמיד לדין את האחראים על הקמת ההתנחלויות, ואז, לדברי ד"ר הורוביץ, "הנאשמים יהיו הפוליטיקאים ולא המתנחלים משום שהם אלה שהובילו את המדיניות הזו". דבר נוסף שישראל יכולה לעשות הוא לפרק את ההתנחלויות ולסגת מהשטחים. "אז בית הדין בהאג לא יתערב", היא אומרת.
בכלל, אמנת רומא נותנת קדימות לערכאות מדינתיות. "כשיש חשד לאירוע או פשע שנופל בהגדרות של אמנת רומא (פשע מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם), אם מדינה חוקרת את המקרה אז בית הדין בהאג לא מתערב. לכן, צה"ל ומדינת ישראל ביצעו ומבצעים חקירות רבות ובכך נמנעים מהגעה להאג".
איך מונעים חקירה? אפשרויות הפעולה של ישראל
מה עוד יכולה ישראל לעשות כדי למנוע חקירות נגדה בהאג? "ישראל יכולה לאשרר את אמנת רומא (כיום היא רק חתומה עליה ונדרש אשרור כדי להפוך לחברה באמנה) ולהפעיל את סעיף 124", משיבה ד"ר הורוביץ, "לפי סעיף זה, מדינה יכולה למסור הצהרה שהיא מצטרפת לאמנה למעט מתן סמכות לחקור פשעי מלחמה במשך שבע שנים מיום הצטרפותה לאמנה". אשרור אמנת רומא והפעלת סעיף 124 יעניקו לישראל ארכה של שבע שנים, שלפי ד"ר הורוביץ יאפשרו לה לעשות כמה דברים שירחיקו את הפוליטיקאים והחיילים שלה מבית הדין בהאג.
"ישראל יכולה לפרק התנחלויות ולהוציאן מהחוק. היא יכולה גם להגיע להסדר חילופי שטחים עם הרשות, וכך למשל מעלה אדומים - שתהיה חלק מישראל במסגרת הסכם - לא תיחשב שטח כבוש ולכן ההתיישבות בה תהיה חוקית לפי המשפט הבינלאומי", מונה ד"ר הורוביץ את אפשרויות הפעולה של ישראל. "עצם העובדה שיש משא ומתן רציני לשלום יכול לאפשר השהיה של הליך החקירה בהאג. מועצת הביטחון היא זו שיכולה לבקש להקפיא את הליכי החקירה למען השלום העולמי. היא יכולה לעשות זאת על דעת עצמה או בעקבות פנייה אליה".
במהלך משא ומתן בין ישראל לבין הפלסטינים, מסבירה המומחית הישראלית למשפט בינלאומי, ישראל יכולה לבקש מהתביעה בהאג שמן הצדק לא לפתוח בחקירה נגדה משום שהמשא ומתן יכול להוביל לשלום, ושלום זה ילווה בהסכם פוליטי שיפתור את בעיית השטחים הכבושים.
בפועל, בזמן שישראל נערכת לבחירות הכלליות ב-17 במרס ולא ברור איזו ממשלה תקום - ממשלת שמאל או ימין - תהליך השלום מעולם לא נראה רחוק יותר אחרי שקרס ב-2014 לאחר ניסיונות התיווך הקדחתניים של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי.
"מבחינה משפטית-רציונלית, ישראל צריכה לחשוב ברצינות על האופציה של אשרור אמנת רומא והתקופה של שבע השנים שבהן לא תיפתח נגדה חקירה בהאג. אלא שישנם מנהיגים ישראלים שאינם פועלים באופן רציונלי בסוגיית בית הדין בהאג וחושבים בכיוון של 'למה שניתן לגיטימציה לבית הדין בהאג?'".
.
אז בינתיים ישראל נתונה ללחץ בינלאומי קשה, ולדברי ד"ר הורוביץ, הפעולות האחרונות שהיא עושה בשטחים לא בדיוק מסייעות לה. "ישראל לא יכולה לעשות דברים שמזיקים לאוכלוסייה כבושה. הקפאת העברת הכספים ממסים לרשות הפלסטינית היא לכאורה הפרה של אמנת ז'נבה, המחייבת את המדינה הכובשת לדאוג לאוכלוסייה הכבושה. זו פעולת תגמול שמנוגדת למשפט הבינלאומי".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
