יהודי צרפת מתלבטים בין קליפורניה לת"א
צרפת והקהילה היהודית מלקקים את הפצעים בעקבות הפיגועים והטראומה הגדולה. איש עסקים: "המהגרים מצפון אפריקה רק הולכים ומקצינים". אליזבט שם טוב, יהודייה המתגוררת ממערב לפריז: "אין עתיד לצעירים בצרפת"
רחבת הקרח שנפרסה בחזית עיריית פריז ציפתה לחורף קר ומהנה יותר. אבל בינואר הנוכחי הטמפרטורות בבירת צרפת גבוהות - הרבה יותר מהממוצע, גבוהות אפילו מבתל אביב - ומי שטועה מוצא את עצמו בתוך שלולית גדולה: השנה, הקרח הפריזאי נמס. הסירנות מיללות ברחובות בלי הרף ועל קיר העירייה מאחורי הגולשים נמתחו שני דגלים שחורים: כולנו שארלי הבדו. דגל הטריקולור הורד בכל העיר לחצי התורן. זה חורף צרפתי רותח.
בשבת בערב - או יותר נכון לומר, במוצאי שבת - התפאורה שוב תשתנה. בין רחבת הקרח המוצפת לקרוסלה התלושה בסגנון אר-נובו תיערך עוד עצרת הזדהות, השנייה השבוע. הפעם עם הנרצחים והפצועים היהודים בהתקפה על הסופרמרקט הכשר "היפר כשר" בפורט דה ונסן. ארבעה הרוגים ועוד ארבעה פצועים קשה בפיגוע המיקוח שרדף את הטבח במערכת שארלי הבדו.
רק שבע תחנות מטרו מפרידות בין עיריית פריז לתחנת סנט מנדה הסמוכה למרכול. השלט בחזיתו שבור מהפיצוצים בעת פריצת הכוחות הצרפתיים, אבל המיקום הבולט של המרכול על הכביש הראשי והכיתוב הגדול "כשר" מבהירים שמדובר בקהילה יהודית "שלא מתנצלת". קהילה מבוססת ובוטחת שחוותה טראומה גדולה.
"היום אני יהודי"
שכנים ומבקרים מגיעים להניח זר ולהתפלל מול עיניהם של עשרות העיתונאים והשוטרים. "הממשלה חלשה והרדיקלים יוצאים מהכלא מאומנים וקיצוניים יותר" אומרת בעברית רותי, תושבת פריז שבאה לבקר את בתה שגרה בשכונה. "בישראל אנחנו יודעים לא להיכנע לטרור". היא לא הופתעה מהפיגוע: תמיד אחרי פיגוע "כללי" האש מכוונת ליהודים. ועלייה לישראל? "אחרי פיגוע תמיד כל הקהילה מדברת על עלייה, ואז שוכחים מזה", היא אומרת, "אפילו ש-6,000 עלו בשנים האחרונות". בסמוך עומד לאנס, חובש כיפה. "היום אני יהודי", הוא מסביר.
בית הכנסת, ברחוב צר במרכז השכונה, מוקף במחסומים ושוטרים והלחץ גבוה. הם הודפים את כל מי שמנסה לצלם את בית הכנסת שממנו יוצאים אורתודוקסים אשכנזים ומסורתיים מזרחיים. "האווירה שונה, אבל לא דילגנו על שום תפילה", אומר דוד, "התחושות כבדות. יש מעט חשש". משפחות שיוצאות מבית הכנסת מכונסות בעצמן.
כוחות המשטרה הצרפתיים בלחץ. ראש ממשלת צרפת, מנואל ואלס, הודה אתמול פומבית שהיו תקלות מהותיות בעבודת המודיעין הצרפתי, "זו המשמעות של רצח של 16 אנשים" אמר. הצרפתים לא יודעים "מאיפה זה יבוא להם" וחוסר הידיעה מוביל לפאניקה. רותי אמרה ליד המרכול שמדובר ב"מחלה שתוקפת מבפנים, מתוך צרפת" והתגובה בהתאם.
שיחות טלפון אלמוניות למשטרה והערכה מודיעינית מחמירה הביאה ביום שישי לסגירה מוקדמת של חנויות רבות ובולטות ברובע המארה, בהן חנויות של מותגים בולטים כמו יוניקלו או מייקל קורס. התנועה ברחובות פחתה ובמקומות רבים נשמעו שידורי הטלוויזיה והרדיו בווליום גבוה. לכולם ברור שאירועי השבוע מספרים סיפור יותר גדול מאשר התפרצות של אלימות. כשבכל מקום מופיעה הסיסמה על רקע שחור "כולנו שארלי הבדו" המשמעות היא שכל הצרפתים נפגעו השבוע.
"אין עתיד לצעירים בצרפת"
אליזבט שם טוב, יהודייה המתגוררת ממערב לפריז, אמרה שכל הצעירים חושבים על הגירה. "אין עתיד לצעירים בצרפת. אין עבודה והמשכורות בעייתיות. היהודים
מתלבטים בין קליפורניה לתל אביב". היא סבורה שהציבור המוסלמי הגדול סובל מהקיצונים והרוב המכריע מתנגד לפעולות האלה, אבל צריך להיות זהירים מאוד.
לעומתה, ראמי נגאר, איש עסקים ערבי נוצרי שהיגר מלבנון ב-1983 וחי בקאן שבדרום צרפת הרבה יותר מודאג. "אני מעסיק את המהגרים מצפון אפריקה, והם רק הולכים ומקצינים. הם לא באו להיטמע אלא חיים בגטאות של עוני. אני חושב שהם שמחים על מה שקרה, כי מי שאין לו כלום אין לו מה להפסיד".
באופן מפתיע הוא מסכים עם שם טוב: המסים גבוהים בצרפת, העבודה קשה וההנאה מועטה. "בלבנון ובישראל יודעים ליהנות מהחיים" הוא אומר. השקפה שיכולה להפתיע..
בשבת שבו החנויות ונפתחו. השומרים בפתח גאלרי לפאייט החלו לבדוק את התיקים, אך מאחורי האבטחה הקלה, צרפת של מותגי העל ומצעי הסאטן שעונתם נפתחה זה עתה, ניסתה לשמור על שיווי משקל נורמלי.
לפנייה לכתב/ת 
