תבואו, יש פרסים: מתכוננים לגלובוס הזהב
האם "סלמה" ו"אל תוך היער" עומדים לצאת כמנצחים הגדולים של טקס גלובוס הזהב הלילה? הפרסום באתר הרשמי מתברר כמוטעה. מי הם המועמדים הבולטים לזכות בפרסי החשובים מטעם תא הכתבים הזרים בהוליווד? ומה יעלה בגורל "גט" של רונית ושלומי אלקבץ? סקירה
עונת הפרסים של עולם הקולנוע תפתח הלילה (ב', 3:00 שעון ישראל) בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-72 שיערך במלון הילטון בוורלי הילס שבלוס אנג'לס. המתח גואה, אולם יש מי שסבור שהוא כבר יודע מי הם הזוכים המאושרים בקטגוריות המרכזיות: "סלמה" של אווה דוורניי לסרט הדרמה הטוב ביותר, ו"אל תוך היער" של רוב מרשל לקומדיה או המחזמר הטובים ביותר. עדכון לגבי זכייתם המפתיעה אף דלף לרשת בסוף השבוע - לא באיזה אתר האקרים מפוקפק, אלא בזה הרשמי של הטקס.
המידע שנחשף הוסר מהאתר זמן קצר אחרי פרסומו, אבל האם בכך נחשפו הזוכים הגדולים של הלילה מבעוד מועד? כנראה שלא. אין מדובר בעוד מתקפת סייבר מהזן אליו הורגלנו לאחרונה בזירה ההוליוודית, אלא בטעות תמימה. מסתבר שהדליפה נבעה מניסויים טכניים שעושים מפעילי אתר גלובוס הזהב, ובמקרה נחשפו באופן פומבי. דוורניי ומרשל בוודאי יתאכזבו לגלות כי הניסויים הללו מבוססים על זוכים אקראים מתוך רשימת המועמדים - אותה אנחנו כבר מכירים.
מחברת בלופין שמפעילה את האתר נמסר כי "במהלך ניסויים באתר הרשמי של פרסי גלובוס הזהב לקראת הטקס ביום ראשון, בלופין ערכו בטעות את הטסטים בלייב. בחרנו באופן אקראי שני סרטים בלי לדעת מהם הסרטים הזוכים בקטגוריות הללו. אנחנו אחראים בלעדיים לטעות". אז אחרי שווידאנו שהפעם אין מדובר בהתנכלות נוספת של צפון קוריאה, או גורם עוין אחר, נשאר לנסות ולבדוק מה מפת הסיכויים של המועמדים של תא הכתבים הזרים בהוליווד, שעורך את הטקס.
העניין הוא שמפה זו מאוד לא ברורה כרגע, והאנליסטים השונים של הוליווד מקווים שהטקס הלילה יהיה האירוע שבו יתבררו המועמדים הפייבוריטים לקראת טקס האוסקר שיתקיים ב-22 בפברואר, והוא - במחילה - טקס הפרסים החשוב יותר מבין השניים. אם בעבר התגבשו להם שניים או אולי שלושה מועמדים בולטים להמר עליהם, הפעם נראה פתוח כמעט לחלוטין. אפילו "סלמה" - מועמד בעל סיכויים נמוכים - יכול לצאת כמנצח המפתיע של הלילה. על פי עקרון האקראיות.
אז אם לא יודעים מי יגיע ראשון לקו הסיום, אפשר לפחות להזכיר מי ניצב על קו הזינוק. לצד "סלמה" ניצבים בקטגוריית סרט הדרמה הטובה ביותר "התבגרות" של ריצ'רד לינקלייטר, "פוקס-קצ'ר" של בנט מילר, "משחק החיקוי" של מורטן טילדום ו"התיאוריה של הכל" של ג'יימס מארש.
בטח שמתם לב שלמעט "התבגרות" מדובר בדרמות תקופתיות המבוססות על סיפור אמיתי: "פוקס-קצ'ר" מגולל את מעללי האחים המתאבקים לבית שולץ והמיליארדרד המטורלל ג'ון דו פונט; "משחק החיקוי" מחזיר אותנו לימי מלחמת העולם השנייה ומאבקו של המדען הבריטי אלן טיורינג בנאצים וברשויות החוק הבריטיות; מדען אחר מפורסם יותר הוא סטיבן הוקינג שעומד במרכז "התיאוריה של הכל"; "סלמה" מביא למסך את מרטין לות'ר קינג והמצעד שהוביל ב-1965 באלבמה כמחאה לאיסור ההצבעה לשחורים. במובן מסוים, גם "התבגרות" מבוסס על סיפור אמיתי, או דמויות כפי שהן לאורך 12 שנה.
כדי שלא יהיה צפוף במיוחד בתור לבמה, תא הכתבים הזרים מחלק את המועמדים המובילים לשתי קטגוריות - סרט הדרמה הטוב ביותר וסרט הקומדיה/מיוזיקל הטוב ביותר. זאת בניגוד לבוחרי האוסקר שנאלצים להכריע בנוגע לסרט הטוב, יהיה אשר יהיה. זוהי פריבילגיה משמעותית ונוחה, וכך "בירדמן" של אלחנדרו גונסאלס אינייריטו המכסיקני ו"מלון גרנד בודפשט" של ווס אנדרסון - שנחשבים למועמדים מובילים לאוסקר - נכללים פה בקטגוריה הקומית/מוזיקלית.
אחת מהדרמות הקומיות הללו יזכה ככל הנראה בפרס. פה מפת הסיכויים נראית ברורה יותר. "בירדמן" החמוץ-מתוק-מר, יורד לעומקם של יוצרי קולנוע ותיאטרון ומציג את ההתלבטויות והייסורים שלהם. "מלון גרנד בודפשט" הוא הברקה של אנדרסון שמעז לצאת מהמרחב האישי הפלסטיקי של דמויותיו אל זירה אירופית דמיונית (ופלסטיקית לא פחות) בין שתי מלחמות העולם. "אל תוך היער" המבוסס על המחזמר מהאגדות של סטיבן זונדהיים, "וינסנט הקדוש" של טד מלפי עם פנסיונר מריר שמתרכך כשמרטף, ו"גאווה" של מת'יו וורקוס על פועלים והומואים שמוחים יחדיו לא נראים מאיימים.
החלוקה הגמישה הזו בין דרמה לקומדיה/מיוזיקל מיטשטשת עוד יותר בקטגוריות המשחק, שגם הן מתחלקות על פי אותו מפתח. אבל כל מה שניתן לתהות עליו הוא מה הקומיקאי סטיב קארל עושה כמועמד לשחקן הטוב ביותר בקטגוריית הדרמה על תפקידו כדו פונט ב"פוקס-קצ'ר". מנגד רייף פיינס השייקספירי מועמד בקטגוריה המקבילה לקומדיה/מיוזיקל על תפקידו כמארח המלון הערמומי ב"מלון גרנד בודפשט". גם בין הנשים אפשר להבחין בכך, כשג'ניפר אניסטון מכולם מועמדת בקטגוריית הדרמה על תפקידה ב"עוגה", והלן מירן בקטגוריית הקומדיה/מיוזיקל על "מסע של מאה צעדים".
ומה לגבי הנקודה הישראלית? ספק אם תהיה כזו באוסקר הקרוב (אלא אם כן אתם מחשיבים את המפיק הלונדוני של "משחק החיקוי" עידו אוסטרובסקי ככזה), אבל גלובוס הזהב מאיר פניו לקולנוע שלנו. סרטם של האחים רונית ושלומי אלקבץ "גט - המשפט של ויויאן אמסלם" - זוכה פרס אופיר לסרט הטוב ביותר - לא עבר את הניפוי הראשוני של בוחרי האקדמיה האמריקנית לאוסקר הזר, אבל נמנה בין חמשת המועמדים לפרס המקביל בגלובוס הזהב.
עם זאת, מדובר במאבק לא פשוט עבור האלקבצים מכיוון שמולם מתמודדים מועמדים שנחשבים עדיפים (ואלו דווקא כן נכללים בשורט-ליסט של האוסקר). "אידה" של פאבל פאבליקובסקי הפולני, "לוויתן" של אנדריי זביאגניצב הרוסי ו"כוח עליון" של רובן אוסטלונד השבדי כנראה יתמודדו ביניהם על הפרס. "מנדרינות" של זאזא אורושדזה הגיאורגי שמייצג את אסטוניה הוא בגדר הסוס השחור בקטגוריה זו.
בנקודה ישראלית נוספת אפשר להבחין בחלק הטלוויזיוני של הטקס, שנדחק באופן טבעי לאחור. "הרומן" מאת חגי לוי ושותפתו האמריקנית שרה טרים מועמדת לפרס סדרת הדרמה הטובה ביותר. ההפקה מבית שואוטיים מועמדת לשלושה פרסים בסך הכל, כולל פרס השחקן הראשי בדרמה (דומיניק ווסט) ופרס השחקנית הראשית בדרמה (רות ווילסון).
לפנייה לכתב/ת 
