הרבה מעבר לטניס / טור על רוג'ר פדרר

רוג'ר פדרר הוכיח את מה שהרבה אנשים מתחילים להפנים: בלי קשר להיותו השחקן הטוב בהיסטוריה, הוא קודם כל הספורטאי שאנחנו הכי אוהבים לאהוב

סער גיטפורסם: 11.01.15 , 16:34

איוון לנדל, ג'ימי קונורס, רוג'ר פדרר. סביר להניח שכשהקרחון השווייצרי התחיל לשחק טניס מקצועני ב-1998 וגם כשכבש את העולם עם תואר הווימבלדון הראשון שלו ב-2003, הוא לא העז אפילו לחלום שיום אחד הוא יהיה חלק מהרשימה הזאת. אחרי הכל, את אלף הניצחונות שלהם הילד רוג'ר ראה מהטלוויזיה בשווייץ. היום (א') זה קרה.

השוויצרי לקח תואר ATP מספר 83, הגיע ל-1,000 ניצחונות בדיוק כמו שתי האגדות ההן אבל חשוב מכך, רקם עוד פיסת היסטוריה קטנה ומרגשת בקריירה שהוא כבר עשה בה הכל.

1,000 ניצחונות. לא ייאמן(צילום: EPA)

לעולם לא נפסיק להתרגש ממנו(צילום: Gettyimages)

ב-2015 פדרר עוד שם. הוא עדיין חובט, עדיין עושה את זה מושלם, ועדיין שובר שיאים. הילד כבר בן 33, מלאי המילים והסופרלטיבים מתחיל לאזול, אבל דבר אחד אף פעם לא יקרה כשנראה אותו מנצח: לעולם לא נפסיק להתרגש.

כאן כדי להישאר

אפשר להשתייך למחנה נדאל או להעדיף את ג'וקוביץ', אבל מה שברור הוא שלפחות מבחינת מה שפדרר מעורר בנו כאוהדי ספורט – כנראה שהוא תמיד היה יהיה הגדול בהיסטוריה, במרחק ניכר מהשאר. זה נכון גם הפעם, במיוחד הפעם, דווקא הפעם. היום הוא סחט את האמוציות מהצופים

אגדה

רוג'ר פדרר ניצח בפעם ה-1,000 בקריירה

אורן אהרוני

הייתם זקוקים לעוד הוכחה שהוא הגדול אי פעם? יותר מ-16 שנים אחרי שהחל את דרכו בסבב המקצועני, השוויצרי רשם נקודת ציון מרגשת בקריירה מדהימה עם 4:6, 7:6, 4:6 בגמר טורניר בריסביין על מילוש ראוניץ'. בסיום המשחק זכה לטקס חגיגי וכהרגלו פרץ בבכי: "זה יום מיוחד עבורי"

רוג'ר פדרר ניצח בפעם ה-1,000 בקריירה

בבריסביין בצורה כמעט אינטואיטיבית, בלי מאמץ. דקות אחרי הניצחון האלף על מילוש ראוניץ' ובתום עוד קרב קשה – אחד מיני רבים שלו בקריירה מקצוענית ארוכה ומפותלת – הוא ישב על הכיסא שלו, ופשוט סירב להפנים את ההישג.

לפני חודשיים הוא סגר מעגל פרטי עם זכייה ראשונה בגביע דייויס, מהתארים הבודדים שעוד לא היה לו. היום הוא כבש עוד פסגה, וכנראה שבתוך מירוץ החיים המטורף של הטניסאי בעל 17 הגרנד-סלאמים, צריך לפעמים שנייה לעכל. הילדים מאחוריו החזיקו את ארבע הספרות שיצרו את ה-"1,000" הקדוש, אבל הוא נשאר נבוך, מאופק, כאילו נוצר את הרגע. ובעולם שבו ספורטאים חוגגים בהפגנתיות במגרשי כדורגל ורוקדים על מגרשי הכדורסל אחרי סלים מכריעים וגולים גדולים, כמה טוב שנשארו כאלה שמעדיפים ליהנות מההישגים שלהם בדרך כל-כך רוג'ר פדררית.

חגיגה כל כך רוג'ר פדררית(צילום: AFP)

הגדול מכולם

הניגוד בין היותו אותו קרחון מפורסם על המגרש לבין הרגש הענק שהוא מפגין מחוצה לו ובין הביצועים המושלמים לצניעות האופיינית הם הדברים שעושים את רוג'ר פדרר לא רק לאחד השחקנים המצליחים שהיו – אלא בעיקר לאחד האהובים שבהם. הוא תמיד היה טניסאי אהוד, צריך לומר,

אבל בשנים האחרונות מעגל האוהדים שלו אפילו התרחב. אחרי הכל, תמיד היה בו משהו שהוא מעבר לטניס.

ההפסדים האכזריים במאני טיים של המעמדים הגדולים לנדאל ולג'וקוביץ' וים הדמעות שזלגו מעיניו בכל פעם שזה קרה, הפכו כל הישג שלו לחגיגה של מיליונים – גם כאלה שלא רואים טניס במהלך השנה. זה קרה בעיקר בגלל התחושה שהוא מאבד את זה, שהגיל עושה את שלו ושהוא מתחיל לדעוך. היום, עם ציון דרך מופלא שרק מעטים זוכים לו בחייהם כספורטאים פעילים, הוא הוכיח שהוא כאן כדי להישאר. אין ספורטאי בעשור הנוכחי שמגיע לו לחגוג כמו שפדרר חגג היום, ואיזה כיף שיש לו לפחות עוד עונה לשחק. מי יודע, אולי הניצחון ה-1000 היום היה תחילתו של המסע לעבר ה-2,000. כשמדובר ברוג'ר פדרר, באמת שהכל אפשרי. תשאלו את לנדל וקונורס.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו