מה יעשו אלפי עולים צרפתים לכלכלה?
גל העלייה הצרפתי אולי נדמה כקוריוז שעורר סוף השבוע האחרון, אבל בפועל צרפת עקפה כבר מזמן את רוסיה וארה"ב בדרכה לתואר ארץ המוצא העיקרית של עולים לארץ. לא מדובר בכמות גדולה של עולים - אבל יש כבר מי שמתריע מפני עליית מחירים בשוק הנדל"ן, ואפילו "אסון אנושי וחברתי". סקירה
התקפת הטרור על המרכול היהודי בפריס במהלך סוף השבוע העלתה שוב לכותרות את נושא העלייה מצרפת. אך בפועל מדובר בתופעה קיימת, שרק מתגברת בשנתיים האחרונות. הרקע כבר ידוע - מדובר בתוצאה של השילוב שבין התגברות האנטישמיות להמשך הדשדוש הכלכלי של מדינות האיחוד האירופי, ועם התוצאות קשה להתווכח.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה:
קבלנים נערכים לעולי צרפת: 'העלייה השישית'
"התקשורת הצרפתית תמיד הייתה חד צדדית"
אם אכן אנחנו בפתחו של גל עלייה משמעותי מצרפת, כיצד ישפיע גל העלייה הזה על כלכלת ישראל? תולדות המשק הישראלי שופעים בסיפורים על גלי עלייה והתמורות הכלכליות שהם הביאו עימם. אחד המפורסמים שבהם נוגע להשפעה המכרעת שהייתה לגל העלייה מברה"מ לשעבר, החל מראשית שנות ה-90.
יש להיזהר, כמובן, מהניסיון ללמוד מסיפורה של העלייה מברה"מ לשעבר על ההשפעה שתהיה לעלייה מצרפת. גל העלייה מארצות הגוש הקומוניסטי הביא עימו כמות חסרת תקדים של עולים - ממוצע של כ-100 אלף עולים בשנה. בצרפת חיים בסך הכל כ-650 אלף יהודים - נתון שעל בסיסו ניתן להעריך שהעלייה הגדולה ביותר תגיע לכ-10,000 עולים בשנה.
פרופ' עומר מואב, כלכלן מהאוניברסיטה העברית והמרכז הבינתחומי בהרצליה שכיהן בעבר כראש הפורום המייעץ לשר האוצר, סבור שהשפעתם של העולים מצרפת תהיה זניחה. "יש בישראל מעל ל-2 מיליון משקי בית. גם אם יגיעו 300 אלף תוך כמה שנים אז אולי תהיה לזה השפעה מסוימת, ועדיין מדובר בכ-3% מהאוכלוסייה. זו לא דרמה גדולה, בוודאי לא בהשוואה לקליטה של מיליון עולים מברה"מ בשנות ה-90 - שהיוו כ-20% מכלל האוכלוסייה באותה תקופה.
2014 | 6,000 עולים |
2013 | 2,900 עולים |
2012 | 1,653 עולים |
2011 | 1,619 עולים |
2010 | 1,775 עולים |
2009 | 1,557 עולים |
2008 | 1,562 עולים |
2007 | 2,335 עולים |
2006 | 2,400 עולים |
2005 | 2,500 עולים |
2004 | 2,000 עולים |
2003 | 1,800 עולים |
2002 | 2,000 עולים |
2001 | 1,000 עולים |
"משפחות מרובות ילדים יובילו לפשיעה"
"מידת ההשפעה של העולים על הכלכלה תלויה באפשרות שהעולים יצליחו להשתלב בעשירוני השכר הגבוהים, שעובדים, משלמים מסים ותורמים לכלכלה - או בעשירוני השכר הנמוכים שצורכים קצבאות. מחקר של הביטוח הלאומי קובע כי רק שני העשירונים העליונים בישראל נותנים למדינה יותר ממה שהם מקבלים, אז השאלה האם הם יהיו כאלה שנותנים יותר משהם מקבלים או להיפך. אני כמובן לא מדבר על השאלה מה טוב ומה רע אלא רק על העובדות הכלכליות.
"במקרה של עולים מצרפת, יש להניח שמדובר באנשים די משכילים, עם כושר השתכרות לא רע שיהיו בהחלט תרומה לכלכלה. גם העלייה מברה"מ, שרבים מהם הגיעו בלי רכוש ועם השכלה לא רלוונטית והשתלבו בעבודות בשכר נמוך, הפכו לנכס עבור הכלכלה הישראלית בזכות המנטליות שלהם, של שאיפה למצוינות והשקעה בחינוך של הילדים. שאלה חשובה נוספת היא אילו חלקים של יהדות צרפת יגיעו לכאן, האם אלו שיגיעו לישראל הם האוכלוסייה החזקה של יהודי צרפת או אלו שמתקשים להשתלב בכלכלה גם שם".
שאלה זו עמדה גם במרכזו של דיון שנערך בועדת הקליט בכנסת ביולי האחרון. אחד המשתתפים בדיון - מנכ"ל עמותת בוגרי מוסדות אקדמיים דוברי צרפתית, ד"ר אלן זיתון - הלין על כך שהחברה הישראלית שבויה בידי דימוי של העולים מצרפת כאוכלוסייה עשירה, משכילה וציונית. "חבר'ה, אני מזמין אותנו להחליף דיסקט", אמר אז ד"ר זיתון לנוכחים, לאחר שהושמעה עוד הערה על ההבדל התהומי בין ה"רוסים" ל"צרפתים". "גם באוקראינה יש אנשים עם דירות, עם כסף ועם דיפלומות, גם בצרפת יש אנשים עם כסף ודיפלומות. גם באוקראינה וגם בצרפת יש אנשים בלי כלום, בלי הון עצמי, בלי דיפלומות, עם ארבעה, חמישה, שישה ילדים, אבל עליהם לא שומעים. למה? כי בצרפת יש מדינת רווחה. אם אין לך כסף המדינה נותנת לך - חינוך חינם, אוניברסיטה חינם, ספרים - הכול בחינם".
"האנשים האלה יגיעו לפה והם יהיו בצרות חמורות. אנחנו מכינים לעצמנו אסון אנושי וחברתי", הוסיף. "בצרפת לא שומעים עליהם, אבל כשהם יגיעו לפה אתם תשמעו מהם ואתם תראו ילדים במצוקה ותראו עבריינות. זה כבר מתחיל, וזה מה שקורה בפועל".
שוק הנדל"ן: "חשש מעליית מחירים"
למרות מספרם הזניח, העולים הפוטנציאליים מצרפת מעוררים ציפיות בעיקר בשוק הנדל"ן. זאת, לאחר שרבים זוכרים את הנהירה של המשקיעים הצרפתים לשוק הדיור בנתניה ובתל-אביב בעשור הקודם. עדינה חכם, מנכ"ל רשת התיווך אנגלו סכסון, סבורה שלהתגברות העלייה מצרפת תהיה השפעה מהותית על שוק הדיור - אלא שהפעם העולים לא יפנו אל דירות היוקרה על חוף הים אלא אל דירות 3-4 חדרים בכל רחבי הארץ, שאלו שגם הזוגות הצעירים ילידי הארץ מנסים לרכוש.
"המגמה החלה כבר לפני השבוע האחרון. כנראה שהם חשו בגלי האנטישמיות העולים וגואים בכל אירופה והחלו לקנות דירות. לא בטוח שכולם יעלו מחר, אבל הם מרגישים את האיום הולך ומתממש ואנחנו רואים עלייה בביקוש לדירות אצל אזרחי מדינות אירופה. היו פניות ואפילו כמה רכישות.
"ניתן לראות שהפעם מדובר באנשים שמחפשים דירות לדיור בפועל ולא במשקיעים, כי מדובר בתקציב שונה. הם לא מחפשים דירות ליד הים אלא דירות זולות יותר, כשהשיקול המרכזי הוא הרצון לגור ליד קרובי משפחה שכבר גרים בארץ. אני חוששת מאוד שזה יגרום לעליית מחירים. מינהל מקרקעי ישראל צריך לעשות כאן מעשה והמדינה צריכה לבנות דירות בעצמה. צריך להעלות את ההיצע במהירות כי המגמות הללו מעלות את הביקוש והן יגרמו לעליית מחירים, לאחר שבשנה האחרונה הייתה לנו התמתנות".
פרופ' מואב דוחה את הטענה כי התגברות העלייה מצרפת תביא בהכרח לעליית מחירי הדירות. "ההשפעה על הדיור נראית לי ממש זניחה. כמה דירות יקנו כל שנה 6,000 עולים? חלקם הגדול קנו כבר דירות בשנים עברו. אלו דירות הרפאים שיש לנו בירושלים ובתל-אביב. גם אם הם יבחרו לעלות עכשיו לארץ ולגור בדירות הללו, ההשפעה שלהם על שוק הדיור כבר מגולמת.
"נניח שהם יקנו 2,000 דירות בשנה, זה לא זניח לגמרי, אבל ביחס לביקוש בארץ - שגדל בכ-50 אלף דירות בשנה - לא מדובר בנתון דרמטי. צריך גם לזכור שמלאי הדירות החדשות כרגע הוא מאוד גדול. מחירה של דירה נקבע ממה שאנשים חושבים שיקרה למחיר בעתיד. אם הציבור יאמין שכתוצאה מהצרפתים המחירים יעלו - הם אכן יעלו. אם ציבור יבין שזה לא באמת צריך להשפיע, הם לא יעלו".