זמין ונפוץ: הנשק של המחבלים מפריז
הרובים ששימשו את האחים קואשי ותת המקלע של אמדי קוליבאלי הם חלק מתחמושת שמציפה את השוק השחור באירופה. הנשק מגיע ממזרח היבשת, מתחת לאף של המשטרה, לסוחרים שלא מבחינים בין עבריינים לטרוריסטים
עוד חדשות בעולם:
מצרים: כתב "אני אתאיסט" ונידון למאסר
בתום קרב צמוד: נשיאה ראשונה בקרואטיה
סעודיה מגנה ומלקה: בלוגר הוכה לעיני כל
התחמושת של סעיד ושריף קואשי ושל אמדי קוליבאלי הייתה נגישה להם מהמקורות שמעבירים נשק לכנופיות הפשע העירוניות. מומחה סחר בנשק אמר כי לקוליבאלי, שרצח ארבעה בני אדם במרכול היהודי בפריז בשישי, היה נשק שהנגישות אליו "קלה מאוד".
"לקוליבאלי היה תת מקלע סקורפיון מתוצרת צ'כיה. הוא נמצא כבר כשלושים שנה בשוק האפור. הוא מבוקש על ידי מבריחי סמים בגלל עוצמת הירייה שלו ובגלל שהוא קטן. את הקלצ'ניקוב אפילו יותר קל להשיג", הוא סיפר.
לדבריו, "רובי הקלצ'ניקוב AK-47 מתוצרת יוגוסלביה (שבהם השתמשו האחים קואשי) זמינים במערב אירופה מאז נפילת המשטר הקומוניסטי באלבניה ופירוקה של יוגוסלביה. מחירם בשוק השחור נע בין אלף לאלפיים אירו (1,300 עד 2,600 דולר), תלוי במצב שלהם, בזמן שסקורפיון עולה בערך 1,500 אירו ומטול רימונים עם תחמושת נמכר בערך באלפיים אירו".
הנשקים בדרך כלל מוברחים במכוניות או באוטובוסים בכמות קטנה, כדי להימנע מתפיסה משטרתית. "זה סחר בהיקף קטן, שניים או שלושה רובי קלצ'ניקוב שמחביאים בתא מטען של משאית שנוסעת בין בוסניה או סרביה. אין רשת או קו אספקה שהמשטרה יכולה לחדור אליהם. זה לא קשה יותר עם מטולי רקטות. הם גם מגיעים ממזרח אירופה והכנופיות הגדולות ששודדות משאיות של בנקים משתמשות בהם כבר זמן רב", סיפר הגורם.
ז'אן-שארל אנטון, מהמכון הגיאופוליטי הצרפתי ומחבר הספר "בלב הברחת הנשק", אמר כי שירותי המודיעין בדרך כלל לא מסוגלים לסכל את עסקאות הנשק האלה, אלא אם כן התוקפים קונים את הנשקים בבת אחת. "אבל זה יהיה טיפשי במיוחד", הוא אומר.
"סביר להניח שהם ייקנו את הנשק בשלבים דרך מתווכים ויקימו את הארסנל הקטן שלהם צעד אחר צעד, חלק פה, חלק שם", הוא הוסיף. מוכרי הנשק עלולים שלא לדעת את השימוש שבהם יעשו הקונים בנשק, אך "נדיר שהאנשים האלה - סוחרי נשק ואנשי פשע מאורגן - יתקשרו למשטרה ויזהירו אותם 'מהקמת תא טרור'".
דו"ח: עלייה בגניבת נשק צבאי בצרפת
עדיין נדרש תכנון רב כדי להעביר את הנשק מהבלקן וממזרח אירופה למערב אירופה. איטליה, על מסורת המאפיה שלה, נראית כצינור העברה סביר של נשק כבד לצרפת וליעדים נוספים במערב אירופה. מורטן סטורם, מרגל דני שהסתנן לאל-קאעידה בחצי האי ערב, אמר כי הוא מאמין שמתכנני הטבח ב"שארלי הבדו" שמרו על פרופיל נמוך בזמן שהם "חיכו לתחמושת ולנשק ששימשו אותם במתקפה".
לאחר נפילת ברית המועצות ב-1991 מאות אלפי נשקים כבדים הציפו את השוק השחור בהונגריה ובמדינות שהיו חברות בברית המועצות. הם זמינים לקונים עם קשרים וכסף מזומן רב. ב-1997 נגנבו יותר מחצי מיליון נשקים ממחסני הנשק של אלבניה, ותרמו גם כן לשגשוג בשוק השחור. לפי מסמכים של הנציבות האירופית, עוד 500 אלף כלי נשק אבדו או נגנבו באיחוד האירופי מסיבות שאינן ידועות, ובצרפת גניבת הנשק הצבאי והאזרחי הולכת ועולה.
בדו"ח מ-2013 נכתב כי "כמות גדולה של נשק צבאי כבד" הגיע לאיחוד האירופי מאז נפילת ברית המועצות ותחילת הלחימה בבלקן. גם התהפוכות במזרח התיכון ובצפון אפריקה מגבירות את כמות הנשקים הצבאיים שזמינים לכנופיות הפשע באירופה.
לפנייה לכתב/ת 
