אתם בחרתם: המילה האהובה על הישראלים
בתום מאבק רווי אותיות וניקודים נבחרה המילה העברית האהובה. מה גרם לכנרת לבחור ב"שלום"? ומדוע מיכאל מעדיף את "סולם". התוצאות בפנים
המילה "אהבה" זכתה לתמיכה הרבה ביותר הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים. ככלל, רוב הילדים בחרו במילים הקשורות לדברים האהובים עליהם. כך למשל העדיפו הבנים את המילים "כדורסל" ו"כדורגל", ובאופן כללי בחרו הילדים והילדות מילים כמו "שוקולד", "גלידה", "מחשב" ו"כלב". המבוגרים לעומת זאת נטו לבחור מילים מופשטות יותר כמו "שלווה", "שאיפה", "תקווה", "חמלה" ו"געגוע".
מילה נוספת שזכתה לתמיכה חוצת גילים היא "שלום", שאותה בחר גם המחזאי יהושע סובול. גם כנרת, תושבת צפון הארץ, בחרה במילה זו, והסבירה: "עמוק ועשיר וגם קליל ויום-יומי. כל פגישה ברחוב מהדהדת את משאת הנפש הנכספת, את חזון אחרית הימים".
המילה "אחריות", שאותה בחר הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ, זכתה ל-17% מקולות הבוחרים, המילה "שלולית" זכתה ל-14% מהקולות. ישראלים רבים בחרו גם במילים: "אבא", "אימא", "בית" ו"משפחה". אופק מדרום הארץ בחר במילה "סבא", והסביר: "מכיוון שאני אוהב מאוד את סבא שלי, יש בינינו קשר מיוחד, ויש לנו סודות ביחד. המילה סבא מצחיקה אותי כי סבא שלי תמיד מצחיק אותי".
הנימוק "מילה מצחיקה" חזר אצל ילדים ומבוגרים גם בבחירת המילים "אלפקה", "בטטה", "שבלול", "חצוצרה", "פוזמק", "קונדס", "פפאיה", "צנון" ו"פומפייה". כמו כן נרשמו בחירות רבות של מילות תצליל (אונומטופיאה) כמו "המהום", "המיה", "בקבוק", "רשרוש" ו"קרקוש".
יש מילה כזאת: שלוגית
מזג האוויר החורפי השפיע אף הוא על בחירת המילים. "קור", "רוח", "שלג" ו"שלולית" - אלה מילים שחזרו על עצמן לא פעם, והיו כמה שאף בחרו במילה "שלוגית" (שֶׁלֶג + שְׁלוּלִית).
והיו כאלה שדווקא בחרו מילים המסמלות עבורם משהו אישי. כך למשל שוש בחרה במילה "בוסתן", שמזכירה לה את הטיולים עם אביה המנוח; רחלי בחרה במילה "הזמנה" כי היא גורמת לה להרגיש רצויה, ומיכאל בחר במילה "סולם", והסביר כי בשנות ה-90, בהיותו עולה חדש, התבקש על ידי מנהלו להביא סולם, אך הוא לא ידע מה זה. "עמדתי נבוך, אך לבסוף שאלתי את אחד העובדים מה זה סולם. באותה שעה החלטתי לא להסס לשאול את מה שאינני יודע (ובפרט בעברית). מאז הפכה המילה 'סולם' בשבילי לסמל ההתקדמות המתמדת, בכל התחומים, וזה מתאים מאוד למשמעותה: שלב אחרי שלב - לעלות!"
יום הלשון העברית מצוין זה שלוש שנים ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה בשורה של אירועים הן במערכת החינוך, הן בישיבות הממשלה, והן על ידי פרס ראש הממשלה שמוענק באותו יום. במערכת החינוך התקיימו פעילויות מיוחדות בגני הילדים ובבתי הספר במטרה לחנך לאהבת השפה העברית ולשימוש ראוי ותקני בה בדיבור ובכתיבה. היום התקיים השיעור המקוון הגדול ביותר שהועבר ל-300 כיתות בו זמנית, ובסך הכול ל-9,000 תלמידים. את השיעור קיימו האקדמיה ללשון העברית ומשרד החינוך, והעבירו אותו רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ותומר בוזמן, המפקח על לימודי העברית במשרד החינוך. במהלך השיעור נחשפו התלמידים לחידושים ותיקים וחדשים.
לפנייה לכתב/ת 
