עוקפים את הכנסת: חוזים בין בני זוג חד-מיניים
המחוקק והמשפט הישראלי עדיין לא מכירים באופן מלא בזכויות הנובעות מנישואי בני אותו מין. כפתרון זמני אפשר להשתמש בהסכמי הורות ושיתוף
בעשורים האחרונים חלו שינויים במבנה התא המשפחתי המסורתי וברחבי העולם והתרבו והלכו המשפחות החד-מיניות. התופעה קיבלה הכרה חברתית שהולידה את הצורך בהסדרה משפטית של היחסים הנובעים מקשרים מסוג זה, אם בין בני הזוג לבין עצמם ואם בהקשר להרחבת המשפחה.
אמנם, במדינת ישראל עדיין לא מכירים בנישואים אלו כאשר הם נערכים בין גבולותיה וכך גם במרבית הזכויות הנובעות מהם, אך בהחלט ניתן להבחין בדרך שנסללת לכיוון זה, גם אם סלילתה תסתיים בעוד שנים רבות.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- עוכב לשווא: יהודה גליק יפוצה ע"י המדינה
- מתה עקב עקירת שן ומשפחתה נאבקה לפיצוי
- האם אישה שהתפטרה בגיל 67 זכאית לפיצוי?
- פרות ברחו עקב פעילות צה"ל – המדינה תשלם
המגמה העולמית להכרה בתא משפחתי חד-מיני כשווה ערך לתא משפחתי מסורתי היא רצויה ונברך אם גם תגיע למחוזותינו. היא זו שמאפשרת היום את ההכרה בהסכמים הנחתמים על ידי שני אנשים בכל הנוגע להורות. בכך מתאפשר להם להגשים את הזכות הבסיסית להיות הורה.
דיני משפחה
בנות זוג במלכוד: חתונה בחו"ל, גירושים בארץ
מערכת PsakDin
שתי ישראליות התחתנו בארה"ב ואחרי כמה שנים חזרו לארץ. כשנפרדו הן ביקשו מבית משפט לענייני משפחה להכריז עליהן גרושות אבל סורבו
מעת לעת נקרא המחוקק על ידי בתי המשפט לפעול ולהביא לשינוי הסטטוס קוו בתחום זה אלא שבינתיים הוא נמנע מלעשות שינוי מהותי. ואולם, ברור שלא ניתן להתעלם ממצב קיים ונפוץ של קהל אזרחים שיש לתת לו מענה, ולכן, המחוקק - אשר מכיר בצורך אבל נמנע מלפעול לשינוי מהותי - ערך כמה שינויים מינוריים שבית המשפט עושה בהם שימוש מקסימאלי, מקום שבו הצדק הטבעי והנורמות החברתיות מחייבות זאת.
דוגמא לכך היא החלת חוק יחסי הממון בין בני זוג גם על בני זוג מאותו המין. המונח "בן זוג" שבסעיף 1 לחוק, הוכר ככולל גם זוגות חד מיניים. עוד ב-2004 הוכרע כי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לאשר הסכם שנערך בין בני זוג חד מיניים וקבע כי המונח "בן משפחה" בחוק בית המשפט לענייני משפחה כולל גם בן זוג במערכת יחסים חד-מינית.
במקרה אחר (תמ"ש 32520/97) נענה בית המשפט לבקשת בת זוג למתן צו הגנה (הרחקה) נגד זוגתה, לאחר שקבע כי החוק למניעת אלימות במשפחה חל על בנות הזוג.
בית המשפט המחוזי קבע כבר לפני כעשור כי יש לפרש את המונח "איש ואישה" בחוק הירושה בהתאם לרוח התקופה, וכי בני זוג מאותו מין שניהלו אורח חיים זוגי יכולים לרשת האחד את השני ללא צורך בצוואה מפורשת.
בנוסף, בני זוג מאותו מין אשר נישאו במדינה המכירה בנישואים מסוג זה רשאים להירשם במשרד הפנים כנשואים, ולאחרונה אף נפסק כי שתי נשים - המקיימות קשר זוגי והילד אומץ כדין על ידי האם הלא-ביולוגית - רשאיות להירשם כל אחת במשרד הפנים כאם הוולד.
בספטמבר 2014 ניתן פסק דין פורץ דרך שמהווה בשורה מהפכנית של ממש לבנות זוג, ובו נסללה הדרך להכיר בבת הזוג שאינה האם הביולוגית כאם הילד המשותף מבלי שתיאלץ לעבור הליך אימוץ ארוך ומפרך.
הסכם: לא נעים, אך הכרחי
ההחלטות השיפוטיות הללו עצומות בחשיבותן, אבל לצערנו הן לא מספיקות: כך לדוגמה, חוק המזונות לא חל על בני זוג חד-מיניים. במקרה של פרידה, בן זוג לא יכול לתבוע מזונות מבן זוגו באופן שבו אישה יכולה לתבוע מזונות מבעלה, גם אם הוא נשען על בן זוגו המפרנס. יתרה מכך, אין בחוק מנגנון המסדיר גירושים בין בני זוג חד-מיניים. מה יעשו בני זוג חד-מיניים שרכשו בית משותף, ריהטו אותו יחד, חסכו יחד בחשבון בנק משותף? כיצד הם יפתרו מחלוקות ביניהם במקרה של סכסוך קשה ופרידה?
לנוכח המצב החקיקתי כיום והחללים הקיימים בחוקי המשפחה ביחס לנושאים הנובעים מקשרי נישואין חד-מיניים, טוב יעשו בני הזוג אם ייקחו החלטות בעניינים אלה מבעוד מועד ובתחילת הקשר. אף שלא נעים להתעסק בעניינים רכושיים כשהאהבה בשיאה, הדבר עדיף מאשר שבבוא העת יצטרכו לתת גורלם בידי צד שלישי (בית המשפט) שאין בידיו כלים מוגדרים להכריע בעניין.
הסכמים בין בני זוג או בנות זוג צריכים לכלול בתוכם הוראות ביחס לנושאים הנובעים מקשרי זוגיות "רגילים" כגון עניינים רכושיים, מזונות ילדים, הסדרי ראייה, משמורת וכו'. הסכמים אלו בעלי תוקף משפטי מכוח חוק החוזים ומתפרשים לאורו, ממש כמו כל חוזה אחר.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד יסמין בן דוד
עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות
הכרה חברתית, לא משפטית
עו"ד יסמין בן דוד
צילום: סטודיו תומס - תומר שלום
מומלצים