הנהג שלנו חברמן: חומוס מצוין ועוד

אני לא נמנה על חולי ההגה והמכוניות. בנהיגה מבחינתי יש חדווה רק באחד משני מקרים: או שהדרך עוצרת נשימה, עם עיקולים ונוף מרשים או שהמכונית חדשה. במקרה השני, ההנאה ממנה נמשכת לזמן מוגבל שבמהלכו אני מפענח את סודותיה ומכוון את מערכת השמע באופן סופי - חלון הזדמנויות קצר וקולע.

עוד מתכונים בערוץ האוכל:

• לבן וחגיגי: 5 קינוחי פרווה צחורים
• כבד קצוץ כהלכתו: בית הספר לבישול
• או לה לה! בשר פריזאי - כל ההמלצות והמתכונים
  

בסוף השבוע האחרון הגברת הצליחה לנצל את ההזדמנות שהתחדשנו באוטו ושכנעה אותי לצאת ולטייל בין הטיפות. כך מצאתי את עצמי נוהג בכביש החוף הישן, מתקדם לאט ובטוח לכיוון בנימינה. נכון, זה לא בדיוק אמלפי שבאיטליה, וגם לנהוג היה לא פשוט כי חתכנו אותנו מכל כיוון וכל הזמן, אבל היה נחמד יותר מלנסוע בכביש החוף החדש ואפילו קצת רומנטי בזכות הגשם הקל והעצים שבצדי הדרך.

מערכת הGPS באוטוט התווכחה עם זו של הנייד על הזמנים והדרך. עד שהם הגיעו לסיכום (חלקי!), כבר הגענו לכרכור. רק מהשלט תפסתי רעב. "רוצה פלאפל?", שאלתי בציפייה את הגברת. היא סירבה וביקשה ממני לגלות איפוק – כבר קבענו תוכניות ביעד.

לבסוף הגענו לבנימינה. ג', תושב המושבה כבר חיכה לנו ואחרי שהראה לנו כמה בתים מקום המושבה וסיפר סיפורים על הקמתה, טיילנו במקום רגלית. "מתי אוכלים?", שאלתי. לשמחתי הרבה, ג' לקח אותנו לאחר כבוד ובזריזות חומוסיית בלו-באס, מוסד מקומי ששמו הולך לפניו.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

כשהגענו, גיליתי למרבה ההפעתה שבאמת יש במקום אוטובוס כחול ואפילו שבתוכו הוקם המקום (שהתרחב מאז). החומוסייה היתה די מלאה. ריח של חומוס ופיתות טריות שעמד באוויר רק הגביר את התיאבון שלי. כשהגיע, גיליתי שהחומוס היה באמת טוב - חמים ומהסוג הסמיך, כמעט לא מתובל ומוגש עם גרגרים, פטרוזיליה ושמן זית לצד זיתים מרירים. פיתות טריות ואווירה נעימה. בקיצור: מקום מעולה לעצירה ואתנחתה בדרך .

בזמן שאני מתפייט על החומוס עם ג', הגברת נעלמה לכמה דקות. היא חזרה ובפיה תגלית מרעישה – צמוד לחומוסיה יש מסעדת בורקס! "הטורקייה" שמה, מתגאה בתקרה מצופה בלוחות שש-בש, כבר סיבה למסיבה. הבורקס פה מעט שונה מזה שמגישים למשל ביפו; יש גרסה טבעונית שמכינים עם שמן טחינה והיא ניחנת במרקם שונה (שהמילוי שלה – תפוחי אדמה וכמהין, היה דווקא הכי פחות מוצלח) ויש את זה הרגיל במילוי גבינה או גבינה ומנגולד.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

בנוסף לבורקסים, הזמנו גם מוסקה ירקות צמחונית שהוגשה עם טחינה מעולה. שילבנו את הכל עם עוד חומוס מהבלו באס, אחרי שהסתבר שמקובל להזמין אצל האחד ולאכול אצל השני. שתינו קפה בספלים קטנים, ארזנו כמה בורקסים לקחת הביתה - לא לפני שהשף והבעלים הדאגן טרח לצייד אותנו בהוראות ואזהרות איך להחזיר להם את החיוּת בבית – וחזרנו למרכז המושבה שמחים וטובי לב. כיף לפגוש צעירים שמעיזים מנסים וגאים במעשה ידם כמו בחומוסיה ובבורקסיה.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

לפני שנסענו הביתה עצרנו בקונדיטוריית בורקין, מקום ותיק וחמים עם ויטרינה כמו של פעם. הזמנתי סברינה שהייתה מצוינת ועוד שתי עוגות וקפה לכולנו והתיישבנו, מתבוננים בענני הסערה שפתאום לא נראו נוראים כל כך. אולי בגלל האנשים, אולי בגלל האוכל ומזג האויר ואולי כי אני לא יוצא מספיק מתל אביב (הו, הבועה!) – פתאום הרגשתי בחו"ל.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

רולדת בצק עלים במילוי בשר 

מתכון שיחליף אצלנו, לפחות השבוע, תאת תבשילי הקדרה והחמין של סוף השבוע.

המרכיבים ל-8 סועדים:

1 קג בצק עלים

600 גרם טלה טחון

1 בצל גדול קציץ דק

1 כף רסק עגבניות

1/2 כוס ציר עוף

מלח ,פלפל

1/2 כפית פפריקה חריפה

מעט אגוז מוסקט מגורד

2 ביצים

1 כף פרורי לחם

שמן לטיגון

1 כף צנוברים

אופן ההכנה:

1. מחממים שמן במחבת גדולה ומזהיבים את הבצל. מוסיפים את הבשר והתבלינים ומטגנים תוך כדי בחישה 2 דקות. מוסיפים את הרסק וציר העוף ומטגנים עוד מספר דקות. משפרים תיבול ומכבים את האש. מצננים כרבע שעה בטמפרטורת החדר ומוסיפים ביצה, תנוברים ופירורי לחם. מערבבים.
2. משטחים את הבצק וממלאים בבשר. מגלגלים, מברישים בביצה טרופה ואופים בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות במשך 50 דקות. מגישים לצד סלט רענן – למשל, של עגבניות וצנונים ונהנים.
   

הכתב היה אורח חשבון הבנק שלו. לאתר של רפי אהרונוביץ' , מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר