בציפייה לשופט העיוור העברי הראשון
"רבים וודאי תהו האם כיהן אי פעם בישראל אדם עיוור בתפקיד השפיטה הסמלי, בהתחשב במושג ה'צדק העיוור'. ובכן, חרף העובדה שישנם כיום סטודנטים לקויי ראייה הלומדים בפקולטות למשפטים וכן עורכי דין ומשפטנים עם לקות ראייה חמורה, התשובה היא שלילית". לדורון דורפמן, דוקטורנט בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, יש חזון
לפני זמן לא רב התבשרנו על מינויו של ריצ'רד ברנשטיין - שופט עיוור לבית המשפט העליון במדינת מישיגן שבארה״ב. לא רבים יודעים אך להשתלבותם המוצלחת של שופטים עיוורים במערכות המשפט בארצות-הברית ובאנגליה ישנה היסטוריה ארוכה שהחלה כבר במאה ה-18 באנגליה.
גם כיום מכהן בבית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית השופט המעורך דיוויד טאטל, שהתעוור בשנות ה-30 לחייו. עם זאת מינויו האחרון של ריצ׳ארד ברנשטיין במישיגן הוא היסטורי שכן המדובר בשופט הראשון שהוא עיוור מלידה.
רבים וודאי תהו האם כיהן אי פעם בישראל אדם עיוור בתפקיד השפיטה הסמלי, בהתחשב במושג ה״צדק העיוור״. ובכן, חרף העובדה שישנם כיום סטודנטים לקויי ראייה הלומדים בפקולטות למשפטים וכן עורכי דין ומשפטנים עם לקות ראייה חמורה, התשובה היא שלילית.
ב- 2005 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להעביר מתפקידה בוררות, בעלת תפקיד מעין שיפוטי, שהתעוורה בעת שעמדה לפסוק בתיק שנגע לעסקת מקרקעין גדולה וזאת בטענה כי היא לא תוכל עוד להשתכנע ולהכריע על פי "אותות האמת של העדים" שהעידו לפניה ולעיין בתשריטים, בתוכניות ובשאר חומר הראיות.
לאחר שהבקשה נדחתה בפסק דין מנומק, הוגש ערעור לבית המשפט העליון שנדון בשנת 2010. אלא שדווקא בבית המשפט העליון, ההתקדמות המבורכת ביחס לסוגיה נבלמה וזה נמנע ממתן התבטאות עקרונית לגבי האפשרות של אדם עם מוגבלות ראייה לכהן כשופט בישראל ובכך לסייע, ולו באופן הצהרתי, בצמצום הדרתם של אנשים עם מוגבלויות מתפקידי מפתח בחברה הישראלית.
כל זאת למרות שבחינה וניתוח של דיני הראיות (מושג אירוני בהתייחס לשופטים עיוורים) בדין הישראלי, האמורים בין השאר לסייע לשופטים בבחינת מהימנותם של עדים, מעלים שכבר כיום קיימת אפשרות לשופט עיוור להשתלב במערכת המשפט הישראלית ולהצליח בתפקידו, כפי שנעשה בשיטות משפט זרות לאורך מאות שנים.
רק מחצית מאוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות בגיל העבודה מועסקים
על פי נתוני ארגון הג׳וינט, בישראל רק מחצית מאוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות בגיל העבודה מועסקים, אלה העובדים משתכרים בממוצע 1,400 שקלים פחות מעמיתיהם ללא המוגבלות ורק 5.4% מהמעסיקים הביעו נכונות להעסיק אנשים עם מוגבלויות.כתוצאה מכך,-54% מאוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות מדווחים שאינם מצליחים ״לגמור את החודש״ וחיים בעוני. מאמצים לקדם בחקיקה ייצוג הולם לאוכלוסיה זו בשוק העבודה נעשו רק לאחרונה ומוקדם להעריך את יעילותם. בהתחשב בקשר האוניברסאלי בין מוגבלות ועוני, לא מפתיע לגלות כי השופט ברנשטיין ממישיגן הגיע מרקע סוציו אקונומי גבוה במיוחד שסייע לו להתגבר על המכשולים החברתיים בדרך לכס השיפוט.
שינוי בתפיסה לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלויות הוא ככל הנראה המפתח לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בתחומי החיים השונים ולשיפור ניראותם בעיני מערכת המשפט ובעיני הציבור. על כן, אין אלא להצטער על כך שבית המשפט העליון לא ניצל את ההזדמנות הייחודית לתת יד בקידום והעלאת המודעות לזכויות אנשים עם מוגבלויות בכלל והפוטנציאל שלהם להשתלב בתפקידי מפתח בחברה הישראלית כתפקיד השפיטה.
כולי תקווה שעבודה ומחקר נוספים בתחום ״לימודי המוגבלות״ יחלחלו לפסקי דין עתידיים ולהתבטאויות רשמיות שבתורם יביאו למעשים ולשינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלויות בישראל, ושכתבה שתדווח על מינוי השופט העיוור העברי הראשון תעלה לעמוד הראשון בעיתונים במהרה בימינו.
- דורון דורפמן הוא דוקטורנט בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ומחבר המאמר ״על השפיטה ועל העיוורון – אפשרות השתלבותם של שופטים עיוורים במערכת המשפט הישראלית״ שפורסם בכתב העת עבודה, חברה ומשפט.
לפנייה לכתב/ת 
ריצ'רד ברנשטיין - שופט בית המשפט העליון במישיגן
מומלצים
