צעירים, מזרחים ותושבי פריפריה - השוואת רשימות העבודה והליכוד
עד למקום ה-25 יש בליכוד עשרה מועמדים ממוצא מזרחי לעומת שמונה בעבודה. בעבודה יש ברשימה ארבעה צעירים מתחת לגיל 40 ואילו בליכוד יש רק שניים. איזו מפלגה מציגה רשימה נשית יותר ולמי יותר נציגי אקדמיה? סקירת הנבחרות
הפריימריז שהתקיימו אתמול במפלגת העבודה, מאפשרים כעת להשוות בינה ובין הליכוד, שתי המפלגות שאמורות להיות הגדולות בכנסת הבאה. איזו מפלגה מציגה רשימה נשית יותר? למי יש יותר מזרחים? לאיזו רשימה נכנסו יותר מועמדים מהפריפריה, ואיפה יש יותר אנשי אקדמיה?
מצביעי הפריימריז בעבודה הרכיבו רשימה הרבה יותר נשית מהליכוד. ב-25 המקומות הראשונים של העבודה, כולל המיזוג עם מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני, מככבות נכון לעכשיו שבע נשים: לבני (מקום 2, שריון של התנועה), שלי יחימוביץ' (מקום 3), סתיו שפיר (מקום 4), מרב מיכאלי (מקום 9), רויטל סויד (מקום 14), מיכל בירן (מקום 19) ואיילת נחמיאס-ורבין (מקום 22).
מתוך שבע הנשים הללו, ארבע היו משוריינות: לבני משוריינת מטעם התנועה, סויד, בירן ונחמיאס-ורבין תופסות שריוני נשים בעבודה. שלוש נשים נוספות נבחרו ללא שריון: יחימוביץ', שפיר ומיכאלי. יש להביא בחשבון שמלבד לבני ועמיר פרץ, משוריינים לתנועה עוד ארבעה מקומות מתוך ה-25, שזהותם תיוודע רק בימים הקרובים, כך שברשימה הסופית עשויות להיות נשים נוספות.
באחוזים, יחד עם השריון ללבני ואם המפלגה תקבל 25 מנדטים כפי שצופים הסקרים, הנשים מרכיבות 28 אחוז מהרשימה. ללא לבני, כלומר בעבודה בלבד, הנשים מהוות 24 אחוז מהרשימה. למרות ההישג, אין זה הייצוג הנשי הגבוה ביותר בתולדות מפלגת העבודה. בבחירות 2003 ובבחירות 2009 היוו הנשים 31 אחוז מהרשימה, ב-2003 היו שש נשים מתוך 19 מנדטים וב-2009 ארבע נשים מתוך 13 מנדטים.
לעומת זאת, ב-25 המקומות הראשונים של הליכוד יש רק שלוש נשים: מירי רגב (מקום 5), גילה גמליאל (מקום 14) ונאווה בוקר (מקום 25). שתיים מהן, רגב וגמליאל, נכנסו ללא שריון, ואילו בוקר שוריינה כאישה שלא כיהנה בעבר בכנסת.
ברשימת הליכוד יש יותר מועמדים ממוצא מזרחי, עשרה מתוך 25: מירי רגב, סילבן שלום, צחי הנגבי (חצי אשכנזי וחצי תימני), דני דנון, גילה גמליאל, אופיר אקוניס (חצי סלוניקאי וחצי פולני), דוד ביטן, ז'קי לוי, דוד אמסלם ונאווה בוקר.
מתוך 25 חברי רשימת העבודה, יש שמונה מזרחים: סתיו שפיר (חצי אשכנזית וחצי עיראקית), איציק שמולי (עיראק וכורדיסטן), חיליק בר, רויטל סויד (חצי טריפוליטאית) ודני עטר (מרוקאי), איתן כבל (תימני), איילת נחמיאס-ורבין (חצי סלוניקאית וחצי אשכנזית) ופרופ' יוסי יונה (עיראקי).
לעבודה יש ברשימה לכנסת ארבעה צעירים מתחת לגיל 40: סתיו שפיר (29), איציק שמולי (34), מיכל בירן (36) וחיליק בר (39). לליכוד לעומת זאת יש רק שניים: גילה גמליאל, בת ה-40, שבפברואר השנה תהיה בת 41, ומיקי זוהר בן ה-34.
ברשימת הליכוד יש יותר מועמדים שמתגוררים בפריפריה: ישראל כץ (מושב כפר אחים ליד קריית מלאכי), ז'קי לוי (בית שאן), אבי דיכטר (אשקלון), מיקי זוהר (קריית גת) ואיוב קרא (דלית אל כרמל). מבין ה-25, שלושה מתגוררים מעבר לקו הירוק: יולי אדלשטיין (התנחלות נווה דניאל בגוש עציון), זאב אלקין (כפר אלדד בגוש עציון) ודוד אמסלם (מעלה אדומים). רק שניים גרים בתל אביב: גילה גמליאל ואופיר אקוניס, שניים ברמת גן: סילבן שלום ויואב קיש ואחד בראשון לציון: דוד ביטן.
ברשימת ה-25 של העבודה, כולל המיזוג עם התנועה, יש רק ארבעה שמתגוררים בפריפריה: עמיר פרץ (שדרות), דני עטר (גן נר, ישוב במועצה האזורית גלבוע), זוהיר בהלול (עכו) ואיתן ברושי (קיבוץ גבת בעמק יזרעאל). לעומת זאת, שבעה מתוך ה-25 מתגוררים בתל אביב: הרצוג, לבני, יחימוביץ', שפיר, מיכאלי, נחמיאס-ורבין ויונה. אחד מתגורר בגבעתיים (מיקי רוזנטל), אחד בלוד (שמולי), אחת ברעננה (סויד) ושלושה בירושלים (חיליק בר, אראל מרגלית ומיכל בירן).
מבחינת בני מיעוטים, נרשם תיקו בין העבודה לליכוד, כשלכל אחת יש נציג אחד: בעבודה זוהיר בהלול, ערבי ישראלי, במקום ה-17, ואילו בליכוד איוב קרא, דרוזי, במקום ה-24.
בליכוד נכנסו שישה מועמדים חדשים שעוד לא כיהנו כחברי כנסת: דוד ביטן (מקום 16), ז'קי לוי (מקום 18), יואב קיש (19), דוד אמסלם (מקום 21), מיקי זוהר (מקום 22) ונאווה בוקר (מקום 25). ביטן, ממלא מקום ראש עיריית ראשון לציון, התמודד כבר לפריימריז בליכוד בבחירות לכנסת ה-19, אבל הגיע למקום ה-21 ולאחר השילוב עם ישראל ביתנו ירד למקום ה-35,
ולכן לא נכנס לכנסת. יואב קיש התמודד בפריימריז לפני הבחירות לכנסת ה-19, אך לא נכנס.
לרשימת ה-25 של העבודה נכנסו גם שישה מתמודדים חדשים, שלא כיהנו בעבר בכנסת: רויטל סויד (מקום 14), דני עטר (מקום 15), זוהיר בהלול (מקום 17), איתן ברושי (מקום 18), איילת נחמיאס-ורבין (מקום 22), ופרופ' יוסי יונה (מקום 23). עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע, כבר התמודד בעבר בפריימריז של העבודה ב-2013, אבל הגיע למקום ה-16 ולא נכנס לכנסת. כאשר פואד בן אליעזר פרש בחודש שעבר מהכנסת, העדיף עטר שלא להחליפו כדי שלא לקבל משכורת למשך שלושה חודשים וחצי מבלי להיות חבר כנסת פעיל. נחמיאס-ורבין התמודדה כבר בפריימריז לבחירות לכנסת ה-19, אבל הגיעה למקום ה-36 ולא נכנסה לכנסת.
בזירת האקדמיה יש תיקו בין העבודה לליכוד, עם שני מתמודדים שבאים מעולם זה: פרופ' מנואל טרכטנברג, שמשוריין לרשימה המשותפת של העבודה והתנועה, הוא היו"ר לשעבר של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה וראש בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. יוסי יונה הוא פרופ' לפילוסופיה של החינוך במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בליכוד מתמודדים ד"ר יובל שטייניץ, דוקטור לפילוסופיה, שכיהן בעבר כמרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, וזאב אלקין, שהיה במשך 10 שנים מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.
לפנייה לכתב/ת 
