"ואקום ממשלתי - אובדן 170 אלף משרות"

לא רק העסקים הקטנים בישראל במצוקה: מספר המפעלים החדשים הנפתחים בישראל צונח בהתמדה וקליטת העובדים החדשים לתעשייה נבלמה לחלוטין. כך עולה מנתונים שהציגה היום התאחדות התעשיינים. נתונים מטרידים אלו, מצטרפים לנתונים שפרסמה אתמול BDI, אודות הירידה המתמדת בפתיחת עסקים קטנים והעלייה במספר העסקים הנסגרים.

כתבות נוספות בנושא: 

• התעשיינים: לפטר את הממונה על ההגבלים
• ניסנקורן והתעשיינים סיכמו: שינויים בשעות הנוספות
• כשליש מהמפעלים מעדיפים להתרחב בחו"ל
  

נתונים אלו הוצגו במסיבת עיתונאים ראשונה אותה כינס נשיא התאחדות התעשיינים הנכנס, שרגא ברוש, שנבחר מחדש לפני כשבוע לתפקיד. לצד תפקיד זה, ברוש גם נבחר היום שוב לתפקיד יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים.

במהלך מסיבת העיתונאים הציגה מנהלת האגף למחקר כלכלי בהתאחדות, דפנה אבירם ניצן, סקירה של האתגרים עימם מתמודדת התעשייה הישראלית. בתוך כך צוין, כי קצב הצמיחה של הכלכלה הישראלית נמצא בהאטה מאז המשבר הכלכלי בשנת 2008, דבר שבא לידי ביטוי בצניחה בקצב צמיחת הייצוא התעשייתי ובצמיחת התעשייה.

אחת ההשלכות היא עצירה מוחלטת של קצב קליטת העובדים בתעשייה, לעומת קליטה בקצב של כ-2.2% לשנה בתחילת העשור. גם בענפי ההיי-טק, שנחשבו לקטר שהוביל את צמיחת התעשייה, נבלמה הצמיחה מאז שנת 2014, עם נסיגה של יותר מ-1% בתוצר ופיטורי עובדים בשיעור דומה.

(באדיבות התאחדות התעשיינים)

על פי ההתאחדות, הנסיגות הללו נובעות משחיקה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית, שנמצא בנסיגה מאז 2013, בעוד שהסחר העולמי מתרחב - כלומר קיימת עלייה בביקושים העולמיים, אולם היצוא הישראלי מאבד נתחי שוק למתחרים ואינו ממצה את פוטנציאל הגידול בייצוא. בהתאחדות מעריכים כי פוטנציאל זה לא ימוצה גם השנה.

(באדיבות התאחדות התעשיינים)

2013: רק 14 מפעלים הוקמו

על פי נתוני אגף המחקר, שחיקה בכדאיות הייצור מביאה את התעשניים לצמצם את ההשקעות שלהם במכונות ובציוד. בנוסף, חל גם צמצום דרמטי בהקמת מפעלים חדשים המעסיקים מעל 20 עובדים: מ-56 מפעלים שהוקמו ב-2006 ל-14 בלבד בשנת 2013.

(באדיבות התאחדות התעשיינים)

לצד זאת, נרשם בעשור החולף זינוק בשיעור המפעלים שהעדיפו לפתוח קווי ייצור בחו"ל, מ-16% ל-27% כיום. "התעשיינים שואלים את עצמם למה להקים מפעלים בארץ", ציין ברוש. "לאט לאט מספקים פחות ופחות מקומות עבודה, אבל אנחנו רוצים שהתעשייה הישראלית תשאר מנוע מרכזי לצמיחת המשק".  

הפסד תעסוקה של 170 אלף עובדים

בין הגורמים לשחיקה בכושר התחרות, ציינו בהתאחדות את השקל החזק, שנותר כזה גם לאחר מגמת הפיחות, ואת התייקרות עלויות העבודה מאז המשבר הכלכלי בכ-2.5% לעומת 0.8% בלבד במדינות ה-OECD.  

גורם נוסף הוא השחיקה בשיעור התמיכה הממשלתית - בתקציבי המענקים בחוק לעידוד השקעות הון ותקציבי המדען הראשי. על פי נתוני אגף המחקר, שחיקה זו הביאה לאובדן צמיחה בשיעור מצטבר של כ-8% והפסד פוטנציאל תעסוקה כולל של כ-170 אלף מועסקים במשק.

(באדיבות התאחדות התעשיינים)

אתגרים נוספים שהוצגו הינם "יוקר המחיה" של התעשייה ביחס למדינות אחרות בעולם, בשל תעריפי המים והארנונה והרגולציה המכבידה; חוסר יציבות במערכת המסוי התורמת להברחת משקיעים; וכן פיריון העבודה הנמוך, אותו הסבירו במחסור בעובדים עם הכשרה מקצועית תואמת לצורכי המשק לצד שיעור נמוך יחסית של השקעות הון.

ברוש התייחס בין היתר, להבטחות ראש הממשלה להוריד את נטל הרגולציה. "כולם עוסקים בזה שצריך להוריד את נטל הרגולציה, אבל הוא רק הולך ועולה. אחרי שהבטיח לטפל בכך, ראש הממשלה יצטרך להסביר מה עשה בפועל כדי שנטל הרגולציה ירד".

(באדיבות התאחדות התעשיינים)

תוכנית חומש: 17 אלף מועסקים חדשים בתוך שנה

כדי להתמודד עם אתגרים אלו, בהתאחדות קוראים לגבש תוכנית מקיפה לחמש שנים, שעלותה נאמדת בכ-4.95 מיליארד דולר ושתתמקד בהגדלת עידוד ההשקעות בתעשייה, העמדת קרנות מימון למפעלים קטנים ובינוניים והכשרת כוח אדם.

על פי הערכות אגף המחקר, תוכנית זו תאפשר כבר בשנה הראשונה תוספת שנתית של 0.6% לצמיחה במשק, שתניב 17 אלף מועסקים חדשים, ובשלוש שנים תוספת שנתית של כ-3% לצמיחה, שתניב תוספת של 78 אלף מועסקים. בתום חמש שנים צופים בהתאחדות תוספת צמיחה שנתית של כ- 6.8%, שתניב תוספת של 168 אלף מועסקים וגידול שנתי של כ-2% בפריון העבודה במשק.

ברוש הזהיר בדבריו, כי האתגרים הרבים הניצבים בפני התעשייה הישראלית אינם מאפשרים להמתין עד לבחירת הממשלה החדשה והודיע כי בכוונתו לקדם מול משרד האוצר מה שניתן בתקציב הקיים. "נכון שיש מגבלות, אבל אפשר לעשות דברים במסגרת התקציב הקיים", אמר. "הקיפאון הזה במשרד האוצר לא טוב במצב שבו במשק נמצא, עם צמיחה כמעט אפסית. אני לא חושב שאנו יכולים לבזבז את החודשים הללו עד הבחירות".  

כשנשאל ברוש לאחריות התעשייה למצבה, אמר כי "כל אחד מאיתנו הוא איש עסקים שרוצה לנהל את עסקיו, אבל האווירה השוררת היא שהפכנו להיות הבעיה של המשק, במקום הפתרון. הפיתויים במקומות אחרים גדולים והאווירה הציבורית לא תורמת לכבוד של התעשייה. להיות תעשיין בארץ, זה ציונות פר-סה. אנחנו שואפים להיות 20% מהתוצר, אבל בשביל זה צריך להשקיע.

ברוש ציין בדבריו גם את אי שביעות רצונו מההסכם להעלאת שכר המינימום במשק, שנחתם על ידי קודמו בתפקיד, צביקה אורן. "העלות למשק תהיה 10 מיליארד שקל, מתוכם 7 מיליארד על המגזר העסקי, כל שנה. מאיפה יגיע הכסף? בסוף זה יתגלגל למחירים".