מרילין מונרו: בלונדינית מצחיקה, לא טיפשה
כולם מכירים את מרילין מונרו הסקסית, אבל הידעתם שהיא היתה גם קומיקאית מוצלחת עם המון הומור עצמי? מועדון הסרט המופרע חושף את הצד המפתיע הזה באישיות, שהתעקשה להצחיק בזכות עצמה. עם ובלי הבלונד
השבוע בסינמטקים יערך מפגש מספר 69 של מועדון הסרט המופרע. לכבוד המספר הלא עגול, יערך אירוע שיוקדש לקומדיות הסקס הטובות בהיסטוריה של הקולנוע, מ"כל מה שרצית לדעת על מין" של וודי אלן, דרך "כשהארי פגש את סאלי" ועד "אמריקן פאי", ובסיומו יוקרן על מסך הקולנוע הסרט"הבוגר" בכיכובו של דסטין הופמן.
אולם מכל אלה בחרתי להקדיש את הרשימה הזו למרילין מונרו. הבלונדינית הסקסית הזוהרת שהתפרסמה בעיקר בקומדיות הרומנטיות שלה וממשיכה להסעיר את הדמיון שנים אחרי מותה. אז בואו נגיד לה שלום.
היא נולדה בהוליווד ב-1926. שמה האמיתי נורמה ג'ין בייקר. אביה מת כשהיתה ילדה, ואמה, שעבדה כעורכת סרטי קולנוע, אושפזה בבית חולים לחולי נפש. הילדה החלה להסתובב בין משפחות אומנות, בגיל שבע היתה שוטפת רצפות בבתי עשירים לפרנסתה, ותמיד חלמה על היום שבו הכל ישתנה.
בגיל 16 עמדה בפני ברירה: לעבור לבית יתומים או להתחתן. היא התחתנה. והתגרשה. בעלה הראשון ג'יימס דוהרטי התחתן שוב, אבל רק אחרי שהסכים לתנאי שהציב אשתו: שלא יצפה בסרט של מרילין מונרו עד יום מותו.
בזמן מלחמת העולם השנייה היה לרונלד רייגן - אז מפקד ביחידת ההסרטה של צבא ארצות הברית - רעיון. הוא שלח צוות צילום של עיתון צבאי בסגנון "במחנה" לצלם בחורות יפות עובדות במפעלים צבאיים, וכך לעודד את החיילים בחזית. כך נתקל בבחורה בת 19 עם שיער בצבע... חום (!) בשם נורמה ג'ין דוהרטי. התפקיד שלה היה לבדוק את המצנחים שמורכבים על המטוסים. בהזדמנות זו היא חייכה את החיוך הראשון שלה למצלמות.
היא החליטה להשקיע את כולה בניסיון להפוך לכוכבת. צבעה את השיער לבלונד.היא שינתה את שמה מנורמה ג'ין, לג'ין נורמה, ג'יין אדיר, ואפילו זלדה זונק. בסוף סגרה על מרילין מונרו, על שם סבתא שלה. את הכסף שהרוויחה מצילומי דוגמנות השקיעה בשיעורי משחק, שירה, ריקוד, והשקיעה את שאר הזמן בקריאת תסריטים. היא הלכה לישון רעבה, הרבה פעמים במכונית, עד שגם זו עוקלה.
השינוי עבד, היא התחילה להופיע בפרסומות שמכרו מוצרים בעזרת סקס. היא אמרה שזה טוב להזנקת הקריירה, אחרי שתתפרסם תוכל לעבור לסרטים משמעותיים יותר. הנה פרסומת בכיכובה. ספק אם טקסט ישיר כזה היה עובר היום:
היא מופיעה בתפקידים ראשונים בקולנוע. בהתחלה אומרת שתי מילים, אחר כך משפט, את הפריצה היא עשתה דרך קומדיה של האחים מרקס.
עמדו לצלם את סרטם האחרון "Love Happy". גראוצ'ו מרקס קיבל טלפון ממפיק הסרט "מחר בוא למשרד, אני אתן לשלוש בחורות ללכת מולך, תצטרך לבחור אחת מהן לסרט". גראוצ'ו הגיע וצפה בשלוש בחורות נכנסות ויוצאות מהחדר. כשהגיע תורה של מונרו היא כל כך התרגשה שהתסריט רעד לה ביד. גראוצ'ו אמר: "איך אפשר לבחור מישהי אם לא את השלישית?".
היא קיבלה על התפקיד מאה דולר. גראוצ'ו אמר שהסרט יצא מחורבן, אבל לפחות הוא ערך את האודישן שהביא אותה לעולם הקומדיות. בצוואה שלו הוא כתב כמה דברים מטופשים כמו "מצטער, אני לא יכול לעמוד" וגם "אני מבקש שיקברו אותי מעל מרילין מונרו".
היא החליטה שאם אין לה השכלה, היא תשיג אותה בעצמה. בספרייה שלה היו כ-400 ספרים. טולסטוי, דוסטויבסקי היו שם על המדף, וגם ביוגרפיה של אברהם לינקולן, שהעריצה כי חשבה ששניהם התחילו משום דבר.
אבל בהוליווד לא מחפשים ספרנית, הם רוצים בלונדינית סקסית. והיא התמסרה לביקוש הזה - בלי יותר מדי בעיות.
היא הצטלמה בעירום ללוח שנה בצירוף הכותרת: "עירום וסקס הם הדברים הכי נפוצים בעולם, ועדיין אנשים מתנהגים כאילו מדובר שמשהו שקיים רק על המאדים". כשהופיעה ללא בגדים במגזין פלייבוי, היה מי שאמרו לה שזה לא בסדר מצידה. אבל היא הסבירה שגם כשהתארחה ברדיו היא לא לבשה כלום.
כאן מתחילה הדילמה שלה. היא לא רצתה להיות רק סמל מין, היא רצתה שיתייחסו אליה כמקצוענית. מה הטעם להיות כוכב קולנוע אם הסיבה היא לא כשרון המשחק שלך? כשקיבלה את התפקיד הראשי הראשון שלה, בקומדיה "גברים מעדיפים בלונדיניות", היא אמרה: "תפקיד ראשי, אבל אני עדיין הבלונדינית".
עם קבלת ההכרה של תעשיית הקולנוע, עשתה מרילין משהו שהרבה שחקניות נרתעות ממנו: היא התחילה לצחוק על עצמה כסמל מין. היא הסכימה להשתתף בפעם הראשונה בשידור חי בפרודיה על עצמה. ככה, מול המצלמה בשידור חי, כשכל אמריקה צופה בה, מרילין מבצעת פרודיה על עצמה:
במעמדה החדש ככוכבת עולה, מונרו גילתה שיש לה יכולת להשפיע על תוכן הקומדיות בהשתתפותו. כך למשל בסרט "איך להינשא למיליונר?" על שלוש נשים שמתערבות ביניהן מי הראשונה שתתחתן עם מיליונר. זוכרים שהיא אמרה שיום אחד יהיה לה בעל, כמו למשל המחזאי הממושקף ארתור מילר? אז אם לא במציאות, לפחות על המסך:
בשלב זה בקריירה, מרילין הפכה לכוכבת על והיא לא יכלה לעזוב את הבית בלי שיירות מעריצים שילכו אחריה. כדי לצאת לרחוב בביטחה פיתחה טריק. היא היתה יוצאת החוצה לא מאופרת, ופתאום נראתה כמו בחורה רגילה או מעריצה של עצמה.
הוליווד ידעה שמרילין מונרו היא סוג של סינדרלה והתסריטים שכתבו לה היו קומדיות רומנטיות שהשיקו לסיפור חייה. את הסרטים צילמו באולפנים סגורים כדי למנוע מההמונים להתקרב, אבל זה לא עזר. ביום שצילמו אותה מתנשקת בקומדיה "אין כמו עסקי השעשועים", יותר מאלף איש הגיעו להסתכל על הסצנה. אלו לא היו אנשים מהרחוב אלא עובדים באולפנים שבדקו מתי היא אמורה להתנשק והגיעו מהבוקר כדי לתפוס מקום טוב.
אבל הסקס המתפרץ של מונרו והסקנדלים שנילוו אליו הביאו איתם צרה חדשה. בשנות החמישים הוליווד הקימה את משרד הייז - גוף שצינזר סרטים למנוע מאלימות ומין להופיע על המסך. הבמאי בילי וויילדר עמד לביים את הקומדיה הרומנטית "חטא על סף ביתך", או בגרסה האנגלית "The Seven Year Itch" - ביטוי אמריקני שאומר שאחרי שבע שנות נישואין מתחיל לגרד לבעל והוא חושב על לבגוד באשתו עם נשים אחרות. אין לביטוי הזה תרגום בעברית, כי לנו כמובן אין את הבעיה הזו.
העלילה מספרת על גבר שאשתו נוסעת לחופשת, והוא מגלה שהשכנה מלמעלה היא מרילין מונרו הסקסית בת ה-28. בין השאר היא שמה את התחתונים במקפיא לפני שהיא לובשת אותם כדי להתקרר בקיץ. משרד הייז החזיר את התסריט אחרי בדיקה, כשכל הבדיחות והרמיזות המיניות נחתכו ממנו. וויילדר נעשה מתוסכל. מה שווה קומדיית סקס בלי סקס? אבל לוויילדר יש את השטיקים שלו, והוא החליט שזו הזדמנות נהדרת לדפוק את הוליווד.
הבמאי המוערך הפיץ שמועה שהוא הולך לצלם סצנה מאד מיוחדת עם מונרו, ובדרך אגב הסגיר את כתובת אתר הצילומים. 5,000 איש הגיעו למקום. מרילין עמדה בשמלה לבנה, וכל פעם שרוח נשבה מתוך המדרכה והעיפה את השמלה באוויר, הקהל הריע. מדהים לחשוב שהתמונה חקוקה כל כך חזק בזכרון, אבל בסרט ממנו היא לקוחה הקטע בכלל לא מופיע.
גם בעלה הטרי של מרילין, שחקן הבייסבול הנערץ ג'ו דימג'יו החליט להפתיע אותה ולהגיע לצילומים. כשראה אלפי אנשים צורחים למראה התחתונים של אשתו, החליט להתגרש, אז התמונה הזו היא גם סוף נישואיה. אחר כך הקטע צולם שוב באולפן סגור, וזה כל מה שנשאר מהתחתונים המאווררים:
היא היתה אדם מצחיק, אבל אנשים התייחסו אליה כמו טיפשה והמשיכו לתת לה לשחק את אותה הדמות. לכן עשתה מעשה נועז ועזבה את האולפנים, כולל הכסף הגדול שהביאו - כל זאת כדי להתחיל ללמוד משחק. כשנכנסה לחדר כולם התייחסו אליה כאלילה, אבל מהר מאד הבינו שהיא תלמידה בבית ספר למשחק שנה א'.
מרילין המשיכה להגשים חלומות בזה אחר זה. היא התחתנה עם - לא תאמינו - המחזאי ארתור מילר, וגם הפכה לאשה השניה בהסטוריה שיש לה חברת הפקות משלה. הסרט הראשון שיצא במסגרת זו היה "הנסיך ונערת השעשועים", בו כיכבה לצד לורנס אוליביה. סוף סוף היא זכתה בהערכת המבקרים שהכתירו אותה כקומיקאית אדירה. הסרט עצמו גרף אוסקר לתסריט הטוב ביותר:
אבל לא הכל היה טוב בחייה של מונרו. נסיונותיה להביא ילדים לעולם נכשלו, והיא נעשתה מבולבלת והתמכרה לאלכוהול ותרופות. בסרט "חמים וטעים", קומדיה נוספת של וויילדר, היא שוב לוהקה כבלונדינית מטומטמת. היא הגיע בחוסר חשק לסט הצילומים ולא זכרה את הטקסט. כששאלו את הבמאי אם ירצה להחליף שחקנית הוא ענה: "יש לי דודה נחמדה, באה בזמן לכל מקום. לא שותה, לא לוקחת כדורים ומאוד נימוסית. יש לה רק בעיה אחת: אף אחד לא ישלם כרטיס לראות אותה. בשביל מרילין מונרו יעמדו בתור".
מותה של האגדה עדיין נשאר מסתורי. הגרסה הרשמית טוענת כי מדובר בהתאבדות בעזרת מנת יתר של כדורים, אבל תאוריות הקונספירציה מצביעות על רצח, אולי על ידי מקורביו של הנשיא ג'ון קנדי, שככל הנראה ניהל אתה רומן. בכל אופן, מרילין מונרו מצאה את מותה בדירתה באוגוסט 1962, כשהיא בת 36 - ארבעה ימים אחרי שסגרה עסקה על השתתפות של שני סרטים, עליהם היתה אמורה לקבל בפעם הראשונה, מיליון דולר.
עוד עליה, על תולדות קומדיות הסקס הטובות בכל הזמנים ואת הסרט "הבוגר" תוכלו לפגוש בשבוע הבא בסינמטקים.
אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה לקולנוע. אירוע "כל מה שרצית לדעת על מין בקומדיה" יערך ב-20.2 (יום ג') בסינמטק ירושלים עם הסרט "הבוגר". הארוע יגיע לסינמטק תל אביב ב-24.2 (שבת). אירוע לילדים וכל המשפחה על "רובוטים בקולנוע" יערך בסינמטק ירושלים ב-20.2 (יום ג') וב-24.2 (שבת) עם הקרנת הסרט "שישה גיבורים".
אירוע "עולמו המופלא של צ'רלי צ'פלין" לילדים וכל המשפחה יערך בסינמטק תל אביב א ב-17.1 (שבת) ובסיומו יוקרן הסרט "הנער". מפגש שיוקדש לחייו ויצירת של אפרים קישון יערך בסינמטק שדרות ב-25.1 (יום א'), עם הקרנת הסרט "תעלת בלאומילך". מפגש על חייו ויצירתו של רובין ויליאמס יערך במרכז רוזין ב-27.1 (יום ג') עם הסרט "פאטץ' אדאמס".