שתף קטע נבחר
 

יד לידוען: איגוד האינטרנט ינצח את האלימות?

תשדיר בכיכובם של סלבס רוצה שתהיו יותר נחמדים בטוקבקים ובתגובות, כי בסופו של דבר כולנו אנשים אמיתיים. או משהו. וגם: מיקרוסופט נותנת טיפול כרום לאקספלורר, מקגאוויר ללא מוזיקה וטריילר למורטאל קומבאט 10 פינת שרה גיבורת נילי. שבוע ברשת - מתחילים

בראשית היו הטוקבקים. היה זה בתחילת שנות ה-2000, ואותן תגובות אנונימיות בשמו של אחד שיודע או א' מרמת השרון, לא עשו מאמץ להיות מנוסחות כראוי או לשמור על שפה נאותה. הן נראו למביט מהצד כקומץ דברי טעם הטובעים במטר קללות ואיחולים למגע מיני כפוי תוך רמיזות בוטות לאילן יוחסין שלא מכבד את מקצוע האם של מושא הכתבה - או המגיב שמעלי.

 

צילום: איגוד האינטרנט הישראלי

צילום: איגוד האינטרנט הישראלי

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

בעקבות אותם "מכתבים למערכת" חדשים, נוצרו נורמות ומדיניות של סינון ואחריות, ונוצר דיון - שיח - על מה שהם מעוללים, ואיך ניתן "לנקות אותם". שהרי, אלימות מילולית מובילה לאלימות פיזית. אולי.

 נסיונות חקיקה נקטעו באיבם. בין השאר הובע רצון להטיל אחריות פלילית ואזרחית על מפעילי אתרים ולפני כן לחייב טוקבקיסטים שיזדהו בשמם, זאת מכיוון שעל פי ההשערה הראשונית האלימות המילולית והפגיעה נגרמו עקב אנונימיות:  אף אחד לא יודע מי אני - לכן אני מרשה לעצמי יותר.

 

עם עליית פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות, ההנחה הזו קרסה ואז הובן כי יש רבים שישתמשו בסוג התקשורת הזה גם אם אינם אנונימיים - אני יכול לטנף גם אם אני חתום למטה בשמי המלא ובתמונה שלי. אני מקלל משמע אני קיים.

 

להתנהג בהתאם

ואז, בא איגוד האינטרנט הישראלי ואמר: אפשר לשנות את זה. איך? בואו ניתן לידוענים, שאולי שנויים במחלוקת בקהלים מסוימים, להקריא טוקבקים המעליבים אותם וכך נראה שיש בני אדם אמיתיים מאחורי השמות. ומי הם בני האדם הללו? מדובר על שלל מותגים כמו חן טל, מרגלית צנעני, עומרי חיון, רני רהב, ליהי גרינר, קותי סבג וגל אוחבסקי שאומרים - אל תשתפו, כלומר, אל תהיו חלק מזה.

 

הסרטון בעצם רוצה שכל אחד מאיתנו ימצא אחד מהדמויות האלה שהוא אוהב כדי להיפגע איתו ועוד דמות שפחות אוהב, כדי להתבייש בעצמו שהוא מקלל אותה, ולתקן דרכיו.

 

שיח קוצני

השאלה הראשונה שנשאלת היא מה היא באמת התוצאה של הסרטון. כלומר, האם הקראה של קללות מרחיקה אותנו מהן או מקרבת אותן. האם סרט על תוצאות האלימות גורם לך לקחת סכין או לוותר עליו.

 

קללות ונאצות ()
קללות ונאצות

 

בנוסף, לי באופן אישי יש בעיה גם עם הפרקטיקה הזו. איגוד האינטרנט הישראלי, אינו צריך למכור שום דבר מלבד עצמו. הוא כביכול חלק מעולם התקשורת החדש ונותן ברצון ללא שום צורך, יד לתרבות הסלבס השטחית. אייל שני מוכר מזונות. למה שנקנה ממנו משהו אחר? מרגלית צנעני זמרת. למה שנקנה ממנה מוצרי חשמל. ואם חן טל תגיד לנו להתפשט?

 

 

זה כמו בפרסומת "ישראל מתייבשת" לפני כמה שנים - הרי יותר מטריד שנינט אומרת לסגור את הברז מאשר (נניח) בעיית מים בישראל. זה יובש שהוא בכלל תרבותי. ואם נחזור לתשדיר איגוד האינטרנט, אז כן, זה מדכא כשהילד שון גיטלמן מקריא טוקבקים שמקללים אותו, אבל לא עצוב כמו זה שיש תוכנית כמו "בית ספר למוזיקה" בטלוויזיה.

 

וזהו - מבזקים

 

 

לא רק החתולה מפינוקיו.  ()
לא רק החתולה מפינוקיו.

 

  • עמוד הפייסבוק רחוב משלה קורא ולכן (ולכם!) להציע לעיריה שלכן (ם) לקרוא לרחובות על שם נשים. הצעות ורעיונות בפנים.

ומצחיק: מגאייוור בלי מוזיקה הגיע ליותר ממליון צפיות:

 

 

 

 

 

  • ושימו לב למתקפה הזו

 

 

אל תשתפו, אל תשתתפו. 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים